Israel MTB XC - Mountain Biking at its best
18/05/12
|
The idea was born some years past, taken from others who had organised the same ...but different.
We rested our weary bodies, after the first day in Katzerin, in a villa, with a tiny but very refreshing pool, with bathrooms and showers, kitchen and fridge, beds galore and a mangel (we actually used our own). A Formula 1 reject from Majdel Shams taxied us back to the cars each day (no insult intended but you did drive a bit fast).
The finale where we took of the waters of the Kinneret, Jesus would have been proud of us......
So where did we go.......hmmm.....a long tale. Our beginning was in Neveh Ativ, sent off by the Happy Snowman, at 1001 meters above sea level (ASL). A healthy climb took us to Majdel Shams at 1116 meters ASL, probably the highest point of our ride. Our next stop was a view point overlooking Birkat Ram born out of a collapsed volcano which had towered here many years ago. The depth of the water remains at 10 meters all the year round.
An old tale tells of this being one of the three pools filled with water year round from the times of Noah's flood.
Continuing our ride (and having temporarily fixed Ray's back derailleur), we passed Har Varda, another Volcanic bump, towering to 1226 meters ASL and then passed, in the distance Bukata until we arrived at our view point overlooking the "NEW" Kuneitra.
As arranged, ...hmmm.... we were met there by our Druze guide, who gave us a brief description of the area.
After a brief break, rode on passing Har Harmonit and then into the OZ 77 memorial. It was here in 1973 that a small force of our Tanks managed to destroy an enormous army of Syrian tanks in the 1973 Yom kipput war.
We listened to a recording about the battles, in the shade of 2 enormous trees and then were called to continue to our next stop, at the Syrian Oficers Sporting Club. (??), a 2 story building built in a very fashionable manner.
Riding along, we continued until BOOM, we were woken from our dreams.........Yoram's tyre burst....with happiness.....with laughter........YES ...with giffa.........
A patched repair, a new inner and off we rode....to the Turbines we climbed, and climbed and climbed........Our own version of a wind generation farm......well done IEC.
A few more merry kilometers and we found ourselves approaching Katzerin and our villa. Taxi waited and that was the end of DAy 1.
What follewed next was a lesson in comraderie. Grilled meat, salds a plenty, wine, bottles and then more of beer, jokes and stories and all together a great feeling of ............tiredness.
CRAMPS......did I mention cramps......for 30 kms first the right leg spasmed, then the left, then the right then the left and so on in intervals until I could not ride any more and had to walk before just making it into Katzerin. Thanks Yoram for walking with me, and all of you for being so patient. AND Yes, i took magnesium tablets, I eat a banana, and dates and salt and stretched and and.....nothing helped.
DAy 2 - No one wanted breakfast, but all sat around the table and ate......
We left nearly on time, and started riding through rocky, brambly, prickly fields through a once was, single, stopping here and there to breath, and to view some amazing sights.
Passed Keshet and Moshav Jonatan invited us to fill up o water, one puncture (mine) and very soon we were at the end of Yar Daliyot. A long road ride and then we saw the Kinneret, but still 20 kms from it. AND now the downhills, some treacherous, some flowing but all great fun (for some)...........
Another break at Kanaf and riding down past Ramot we were very quickly at the petrol station just before the Kinar beach. Glida and coke quenched our immediate needs and then to the beach.........some to get the taxi to return the cars and some to the water...................
A brilliant ending to a brilliant weekend of riding with a brilliant bunch of friends.
AND remember behind every leader is a woman...leading.......
GREAT
We rested our weary bodies, after the first day in Katzerin, in a villa, with a tiny but very refreshing pool, with bathrooms and showers, kitchen and fridge, beds galore and a mangel (we actually used our own). A Formula 1 reject from Majdel Shams taxied us back to the cars each day (no insult intended but you did drive a bit fast).
The finale where we took of the waters of the Kinneret, Jesus would have been proud of us......
So where did we go.......hmmm.....a long tale. Our beginning was in Neveh Ativ, sent off by the Happy Snowman, at 1001 meters above sea level (ASL). A healthy climb took us to Majdel Shams at 1116 meters ASL, probably the highest point of our ride. Our next stop was a view point overlooking Birkat Ram born out of a collapsed volcano which had towered here many years ago. The depth of the water remains at 10 meters all the year round.
An old tale tells of this being one of the three pools filled with water year round from the times of Noah's flood.
Continuing our ride (and having temporarily fixed Ray's back derailleur), we passed Har Varda, another Volcanic bump, towering to 1226 meters ASL and then passed, in the distance Bukata until we arrived at our view point overlooking the "NEW" Kuneitra.
As arranged, ...hmmm.... we were met there by our Druze guide, who gave us a brief description of the area.
After a brief break, rode on passing Har Harmonit and then into the OZ 77 memorial. It was here in 1973 that a small force of our Tanks managed to destroy an enormous army of Syrian tanks in the 1973 Yom kipput war.
We listened to a recording about the battles, in the shade of 2 enormous trees and then were called to continue to our next stop, at the Syrian Oficers Sporting Club. (??), a 2 story building built in a very fashionable manner.
Riding along, we continued until BOOM, we were woken from our dreams.........Yoram's tyre burst....with happiness.....with laughter........YES ...with giffa.........
A patched repair, a new inner and off we rode....to the Turbines we climbed, and climbed and climbed........Our own version of a wind generation farm......well done IEC.
A few more merry kilometers and we found ourselves approaching Katzerin and our villa. Taxi waited and that was the end of DAy 1.
What follewed next was a lesson in comraderie. Grilled meat, salds a plenty, wine, bottles and then more of beer, jokes and stories and all together a great feeling of ............tiredness.
CRAMPS......did I mention cramps......for 30 kms first the right leg spasmed, then the left, then the right then the left and so on in intervals until I could not ride any more and had to walk before just making it into Katzerin. Thanks Yoram for walking with me, and all of you for being so patient. AND Yes, i took magnesium tablets, I eat a banana, and dates and salt and stretched and and.....nothing helped.
DAy 2 - No one wanted breakfast, but all sat around the table and ate......
We left nearly on time, and started riding through rocky, brambly, prickly fields through a once was, single, stopping here and there to breath, and to view some amazing sights.
Passed Keshet and Moshav Jonatan invited us to fill up o water, one puncture (mine) and very soon we were at the end of Yar Daliyot. A long road ride and then we saw the Kinneret, but still 20 kms from it. AND now the downhills, some treacherous, some flowing but all great fun (for some)...........
Another break at Kanaf and riding down past Ramot we were very quickly at the petrol station just before the Kinar beach. Glida and coke quenched our immediate needs and then to the beach.........some to get the taxi to return the cars and some to the water...................
A brilliant ending to a brilliant weekend of riding with a brilliant bunch of friends.
AND remember behind every leader is a woman...leading.......
GREAT
Blog by Jonathan - Cross Golan
We rode all through the Golan Heights
On Friday, Saturday
The sun shone strong, a breeze refreshed
Could not have been a better day
We started in Neve Ativ
The route went up and steep
Towards the town of Majdel Shams
Passing shepherds with their sheep
Down a hill and back again
A mistake in navigation
And then more climbs ahead again
To our growing consternation
Our break we took along the path
That overlooks Kuneitra
Then climbed more hills to some windmills
That are a power generator
Eventually, all tired and worn
To Katzrin we all arrived
Where we ate some steaks and drank some beer
And in to our beds we dived
The next day was hot and humid too
Not riding for the frail
We bounced around and breathed in dust
Raised by Amos' blazing trail
But we survived all that and soon enough
We turned to start descending
Around Kanaf and to Ramot
Our epic tour was now ending
We swam in the Kinneret
And we ate a watermelon
And then we turned to head back home
Feeling like we were in heaven
For tons of patience, planning and great care
We owe our thanks to ET and Nut
I speak for all of us this time
The trip has been a beaut
THANKS A MILLION TO MAX AND NURIT!!
Statistics:
Total ride:113 kms
Total ascent: 1,350 meters
Total descent: 2,355 meters
Actual riding time: 7:33 hrs
Avr speed: 14.4 km/hr
Fastest speed on my GPS: 52.3 km/hr
בלוג על ידי שם?? - מקום??
בלוג
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: ק"מ
סה"כ העלייה: מטר
סה"כ הירידה: מטר
זמן רכיבה בפועל: שעות
מהירות ממוצעת: 10 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה ב GPS שלי: ק"מ / שעה
12/05/12
|
Comments תגובות
There will be a delay before your comments are loaded......we need to check for spam.
Blog by Max - Rosh Haayin Forest
We met, early, this time....we thought it would be a real hot day, at 06.30. We only started to ride at 07.00.
Be on time and prepare your bikes before the day...........Nobody likes hanging around for 30 minutes.
We were surprised by the welcome presence of Ariel, Eyal, brother Rami and son Roi and Shimon L. great to have you along.........remember you can write yourselves down for the rides, then we know who to expect and who to wait for.
We started the usual way through to Horshim, a good warm up and then a couple of singles with a couple of tips of how to ride the entrance to the first single. Then the climb to Oranit with kudos going to Roi who at 13 powered up the climbs. Well done.
Then down to Kfar Kasem and under Highway 5 to the entrance to the Rosh Haayin forest.
Then a very healthy climb to the top of Givat HaAyin where Byzantine remains of an ancient dwelling can be found with a great look........a good place for a break.
Then down to find a technical single which led us back to the Wadi down below.
From here we rode along 4 x 4 trails to the main entrance to Rosh Haayin, a left turn brought us into the town and then onto a bike path over to the trail back to Eli Shema.
We got back to our starting point at just after 10.00 having ridden about 35 kms and ascended 375 meters.
Statistics:
Total ride: 35 kms
Total ascent: 375 meters
Actual riding time: 2:43 hrs
Avr speed: 13.2 km/hr
Fastest speed on my GPS: 46.1 km/hr
בלוג על ידי שם?? - מקום??
בלוג
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: ק"מ
סה"כ העלייה: מטר
סה"כ הירידה: מטר
זמן רכיבה בפועל: שעות
מהירות ממוצעת: 10 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה ב GPS שלי: ק"מ / שעה
05/05/12
|
Comments תגובות
There will be a delay before your comments are loaded......we need to check for spam.
Blog by max - Park Britannia and singles
A combination of singles, fast flowing and some technical, uphills, just enough to make you feel that you've exerted yourselves, downhills, were there any??,
Add all the above, stir well and the result is a great ride, in a great place. The weather could have been a bit more lenient but ..well summer is fast approaching......
Rami starred as our best technical rider......
What about Gideon?????? Well he kept asking us ....so OK ..he also did well....!!!!!
Amos with 14 km of rowing on dry dock was our resident power horse.....
Shimon G with no riding or other exercise during the week, effortlessly rides uphill down dale and annoys us all.......not really..........coffee was good..!!!
Moni......did we bring mother??? Well he mothered poor Shimon L after a nasty little fall and told him in no uncertain manner...."I'm taking you home.......now!!"
Shimon L.........Hope your arm is not too painful.
Jonathan...our resident poet......battling it out with Amos on those darn hills....
Max.......trying to catch Amos and Jonathan........and find the way at the same time.
AND Nurit.......what would we do without her.........and thanks Shimon G for looking out for her.......
And David and Goliath........well, that's another story.......
With a bunch like that what else could we want.........Hmmm??
Statistics:
Total ride: 26 kms
Total ascent: 560 meters
Actual riding time: 2:35 hrs
Avr speed: 10.5 km/hr
Fastest speed on my GPS: 40.9 km/hr
בלוג על ידי שם?? - מקום??
בלוג
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: ק"מ
סה"כ העלייה: מטר
סה"כ הירידה: מטר
זמן רכיבה בפועל: שעות
מהירות ממוצעת: 10 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה ב GPS שלי: ק"מ / שעה
21/04/12
|
Comments תגובות
There will be a delay before your comments are loaded......we need to check for spam.
And more from the poetic pen of Jonathan
Its source is high up in the hills
In northern Galilee
It flows down to the kibbutzim
But not Kfar Hanassi
Over rocky paths and bumpy trails
We followed the Dishon
With lots of stops along the way
To see what's going on
The river flows between steep hills
The scene is quite breath-taking
The ambiance is not like France
More like a Western in the making
We passed some jeeps and families
Some hikers and some bikers
And a posse mounted on horseback
The place was full of nature-likers
Our path criss-crossed the river route
At least two times and score
We rode and waded through the brook
All the way from shore to shore
With soaking shoes and dripping bikes
We continued on our way
It was fun and it was beautiful
An absolutely perfect day
And by the time our ride was done
And we ate a snack quite fruity
The consensus was unanimous
This ride's a real beautie!
GPS files Files
Blog by Jonathan - Nahal Dishon
This week's ride was in one of the most beautiful areas in Israel. One of the most enjoyable and memorable rides we've had - really!
We met way up north in the car park of Ayelet Hashahar - bright and early. A little cool, but once we got riding it was really perfect. We rode more or less west, along the road leaving the kibbutz for a while and then off-road. The first half of the ride was climbing - virtually 600 meters up with little respite. The trails were initially quite steep, but rideable (with breaks) and towards the top turned more and more stoney, which made the going even harder. But we sweated and struggled our way up eventually. There were magnificent views towards the Hula Valley to the east and the Hermon was clearly visible to the north (still with streaks of snow from its peak). The countryside is still pretty - flowers and green, though noticeably less than a few weeks ago, but there are still storks flying around overhead. We eventually made our way up to the Cherkesi village of Rechania (near Alma).
From there was a very fast and steep downhill on the road that took us to the start of Nahal Dishon. The start is rather inconspicuous: no sign of water, just a regular river of stones. The trail we rode on was also full of rather large and uncomfortable stones and we partly rode and partly walked along our path.
After a few hundred meters, though, the water started flowing (not sure where it had been prior to that) and that was where things really got spectacular. The trail was still difficult to ride in places, but the views of the valley, with green hills and the flowing river were like something out of "Marlborough Country". I noticed a bald head appearing from the bushes and for a minute thought it was Yul Brynner, but it turned out just to be Stas. We crossed the river, then crossed again and again - probably twenty times all in all. At first some tried to hop on the stones to prevent shoes and or bikes from getting wet, but soon we all tried riding straight through. Sometimes the water was shallow enough, sometimes it was more than knee deep. So we'd get through riding, walking and wading - and all wet. But the water was clean, warm and refreshing - it all just added to the fun. We even stopped for a quick dip at one of the crossings towards the end.
Finally - and all too soon - we left the Dishon (both upper and lower) and were back at the kibbutz to say goodbye and head off home. Overall, the ride had absolutely everything: good healthy climbs at the start, fast downhills, slow bouncy downhills and plenty of water in a superb setting. You could not ask for anything more.
Thanks Max and Nurit for a terrific day!
Statistics:
Total ride: 31 kms
Total ascent: 650 meters
Actual riding time: 2.5 hrs
Avr speed: 11.8 km/hr
בלוג על ידי סטס - נחל דישון
סוף סוף הגיע אביב אמיתי ויצאנו צפונה. כפי שידוע בשבת אין פקקים (לפחות בבוקר), לכן הדרך לנקודת המפגש הייתה מהנה ומהירה.
התחלנו את הרכיבה מקיבוץ איילת השחר שליד כביש 90.
סה"כ 6 רוכבים: נורית & מקס, יונתן, עמוס, מוני ואני (סטס).
ראינו כמה רוכבים אחרים אך כל אחד רכב בדרכו האחרת.
אכפנו את תל חצור והתחלנו בטיפוס אין סופי עם שיפוע מכובד אל רכס הרי הגליל, אך לא היה בלב טיפת פחד או דיכאון עם טבע נפלא ומזג אוויר נעים. ברגעים של עייפות היה ניתן לעצור ולתצפת לפיסגת החרמון המושלג באופק.
עשיתי טעות ולקחתי נגן MP 3, התברר שמעטים אוהבים לשמוע מוזיקה בטבע וכמעט הפכתי לטיפוס אנטיסוציאלי בקבוצה.
באמצע הטיפוס, סטינו מהשביל הראשי לחורבות בית כנסת העתיק שהירשים אותי עקב גודלו ופסיפסים יפים המסתתרים פה ושם.
בסוף העליה התלולה הגענו לכפר צ'רקסים ריחניה שלא נראה שונה חיצונית מישוב יהודי.
מהכפר ירדנו על הכביש כמו טיל בליסטי לשמורת נחל דישון (תודה למקס שויתר על כוונותו המקורית לבצע זאת בשטח).
וכאן מתחיל הדובדבן בקצפת של הטיול: גילינו שיש מיים בדישון, הרבה מיים! לא טוסקנה ולא שוויץ – ארץ ישראל, גליל עליון!
ומטבע הדברים, גם הרבה מטיילים: על סוסים, רגליים, טרקטורונים, פולריסים, ג'פים וכול'. חסידות בודדות ובקבוצות הסתובבו בשמיים. תהנוג רכיבה במיים לא מבינים מהתחלה, אך שאתה רואה שאין דרך אחרת – אז הופך לכייף אמיתי. קילומטרים שלמים של רכיבה בתוך הוואדי עם חציות מיים אין סופיות. לא כל השנה יש אפשרות כזאת.
קרוב לסוף המסלול, שהשמש הייתה באמצע השומיים, בחר המוביל לעשות טבילה בבריכת הנחל, תחת הצל של העצים. אחרי רענון סיימנו
בקלות את שאר הדרך וחזרנו לאיילת השחר. פיזית וטכנית מסלול היה לא קל, אך שנהנים – לא מרגישים ולא מתעייפים.
תודה למקס ונורית וכל החברה!
זמן בתנועה שעתיים ו-24 דקות.
מהירות הממוצע בתנועה 11.8 קמ"ש.
גובה מצטבר 628 מ' עליות.
מרחק 29 ק"מ (בפועל כ-31 ק"מ).
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 31 ק"מ
סה"כ העלייה: 646 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2.5 שעות
מהירות ממוצעת: 11.8 ק"מ/שעה
14/04/12
|
Comments תגובות
There will be a delay before your comments are loaded......we need to check for spam.
| קצר ולעינין..... נוף של 360 מעלות של הרי ירושלים, אוויר הרים וחולצה כתומה אחת... | נורית |
| איפה הגלריה???? לא ניתן לראות אותה. | יורם |
| OOPS - אכשיו is good | מקס |
Blog by Max - Har Heret and Har Eitan
The coldest place in the world is Motza. it seems that every ride we start from there, we get frostbite in all our extremities. Today likewise. Fortunately we have uphills and the first today was a killer to start the climb to the summit of Har Heret. We still have not managed to ride that first bit.......next time.......
The reservoir of Bet Zeit, always a pretty sight when filled with water, was empty......why????
Down and up we rode and finally stopped to breathe at 774 meters "asl" our highest point and the summit of Har Eitan. Here we panoramically looked at the Hills of Yehuda and at Jerusalem, even being able to see the harp, or the chords bridge as it is known. This place is also the point where a patriot missile battery was positioned during the last Iraq war. All around the summit is the "Forest of the Fallen" planted to commemorate the fallen in Israel's wars.
Some of the ride down was on new trails and the scenery here with the flowers showing us the end of the good winter we had, was quite stunning.
Crossing the road and returning to Har Heret, we climbed new trails and one interesting short single, till we reached the old quarry, a massive hole in the ground and fenced off with barbed wire. An unsightly sight.
From the top of the quarry we looked over at Motza Elite, and just behind that at Mevaserret Zion.
The way down from here was very technical, with a lot of walking, one half fall (yours truly - trying to jump down rock steps) but we made it down and by 11.15 after a good healthy 22 kilometers ride we had returned to the cars.
This report could not be complete without mentioning the orange man.
If you can't beat them, join them......so this week we are all going to H & M to buy wonderfully bright orange riding shirts. At 60 shekels, a must for any self-respecting Spokes rider.
Next week Nahal Dishon and then we are planning our own "Cross Golan ride". A 24 hour epic........Do not Miss.
Statistics:
Total ride: 22 kms
Total ascent: 628 meters
Actual riding time: 2:06 hrs
Avr speed: 10.6 km/hr
Fastest speed on my GPS: 43.4 km/hr
בלוג על ידי יורם – הר חרת והר איתן
אחרי שבוע ארוך של אוכל...אוכל ועוד אוכל... לא הייתה אפשרות אחרת, אלה להיפגש לצורך רכיבה ולו רק כדי להוריד קצת מהקלוריות שהגוף ספג במהלך החג.
את הרכיבה התחלנו מהבלאק סטיר קצת לפני השעה 07:45, לאורך מאגר המים של בית זית, שאגב הספיק במהלך השבועיים האחרונים כבר להתייבש.
עליות....עליות ושוב עליות עד פיסגת הר חרת...שם החליטו כולם לצחוק על החולצה החדשה והיפה שלי(: (סתם קנאים...)
כמה ירידות כיפיות לכיוון הסטף שפיצו קצת על העליות, אך על דאגה צריך גם להגיע להר איתן אז עוד טיפה עליות לכל מי שדאג, איזה סינגל או שניים ולכיוון הרכבים.
סה"כ רכבנו כ-22 ק"מ. מסלול קצר ויפיפה .
תודה למקס ונורית
שיהיה לכולם שבוע טוב!
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 22 ק"מ
סה"כ העלייה: 628 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2:06 שעות
מהירות ממוצעת: 10.6 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה ב GPS שלי: 43.4 ק"מ / שעה
31/03/12
|
Comments תגובות
| poetry | his poetry hath no bounds | max |
| סיכום רכיבה | כל הכבוד יונתן אהבתי | נורית |
| טיול יפה. התמונות של נורית ומקס על הגשר מקסימות. חג שמח | אורי |
Blog by Jonathan - Nahal Tavor
Just four of us there were this week
יצאנו בזריחה
We went up north, past Beit She'an
כדי לצאת לרכיבה
המסלול היה ישר וקל
Until we crossed road 90
ואז התחילו עליות
On trails both steep and winding
We reached the top near Issachar
על הראש של הגבעה
The vista were magnificent
למרות הראות הלקיוה
המשכנו ועלינו
Towards Kibbutz Gazit
עשינו הפסקה קצרה
To rest our legs a bit
We then rode down
על סינגלים
To the River named Tavor
עם אבנים, שיפועים חדים
And nettles to galore
שרוטים ומגרדים היינו
When we reached where we had started
עייפים אך מרוצים
With smiling faces we all parted
Statistics:
Total ride: 45.50 kms
Total ascent: 860 meters
Actual riding time: 3:37 hrs
Avr speed: 12.6 km/hr
Fastest speed recorded on my GPS: 40.4 km/hr
בלוג על ידי יונתן – נחל תבור
Just four of us there were this week
יצאנו בזריחה
We went up north, past Beit She'an
כדי לצאת לרכיבה
המסלול היה ישר וקל
Until we crossed road 90
ואז התחילו עליות
On trails both steep and winding
We reached the top near Issachar
על הראש של הגבעה
The vista were magnificent
למרות הראות הלקיוה
המשכנו ועלינו
Towards Kibbutz Gazit
עשינו הפסקה קצרה
To rest our legs a bit
We then rode down
על סינגלים
To the River named Tavor
עם אבנים, שיפועים חדים
And nettles to galore
שרוטים ומגרדים היינו
When we reached where we had started
עייפים אך מרוצים
With smiling faces we all parted
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 45.5 ק"מ
סה"כ העלייה: 860 מטר
זמן רכיבה בפועל: 3:37 שעות
מהירות ממוצעת: 12.6 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה שנרשמה ב GPS שלי: 40.4 ק"מ / שעה
17/03/12
|
Comments תגובות
| Fitness Level | Even with coughs and colds and aching bones, we still managed to climb 1 km and ride 46 kms. No mean feat. | Max |
Blog by Shimon G - 360 deg around Jerusalem
We started in Motza on what seemed to be a nice day, a bit on the cool side. The temperature was about 6 degrees. It is a ride that has been done a few times in the past (not by me), always starting on a cool morning and gradually getting warmer as the day progresses. But not this time, it was cold throughout the day with the sun seldomly showing its face.
We rode down to the reservoir (Bet Zeit) crossing a stream several times getting our feet wet (remember 6 degrees). And then we started the ascent. Climbing and climbing, up to Ein Karem and up to Mount Herzl, where we had our refreshing coffee break. Then into the city center and along to the Government Center (Kiriat HaMemshala), past the Hebrew University, Neveh Shanan and past Givat Mordechai. Next we rode down to the Pat Junction and through the Gonen neighborhood, all the way up to Gilo (I think the highest point in Jerusalem). We paddled along over to Givat HaArba’a (near Ramat Rachel), down (at 60 km/h) to East Talpyot with a smile glued to our faces (it was so cold that our faces froze).
Again we climbed up to the look out point over Jabal Mukabir with a view of Herodion and the Dead Sea. Then through the Has Promenade to our break. We were able to find a spot without the breeze.
After the break we headed down the serpentine of Independence park and along North Talpyot, through Abu Tor where our architect in training explained that this in the only 3D gate. We continue our climb around Mount Zion, past the City of David and stopped at a view point overlooking the Tombs (Yad Avshalom). As we had done "hardly any" climbing all day, we finished with a climb of Mount Olives and a climb of Mount Scopus to a point overlooking Midbar Yehuda. From there a quick down hill to North of Ramat Eshkol and over to Nahal Arazim back to the cars.
Inspite of the cold weather and the hilly terrain it was a great ride with views that can only be seen in Jerusalem.
Thanks Max & see you all next ride.
Statistics:
Total ride: 45 kms
Total ascent: 1057 meters
Actual riding time: 3:35 hrs
Avr speed: 12.5 km/hr
Fastest speed recorded on my GPS: 58.6 km/hr
בלוג על ידי נורית – 360 מעלות מסביב לירושלים
אותי לימדו כשמתחילים בנקודה מסוימת לעלות כך גם תהיה הירידה. אבל היום אנחנו רק עלינו.......
עלינו ממוצא לעין כרם.
עלינו מעין כרם להר הרצל..
עלינו מהר הרצל דרך קרית החינוך לגילה.
עלינו מגילה לרמת רחל.
עלינו מרמת רחל לתלפיות וארמון הנציב.
עלינו מארמון הנציב להר הזיתים.
עלינו מהר הזיתים להר הצופים.
עלינו מהר הצופים לאוניברסיטה העברית.
עלינו מהאוניברסיטה העברית לפארק ירושלים.
ועלינו מפארק ירושלים למוצא........
בחישוב פשוט עלינו 1057 מטר ב46 קילומטר.
היו עלי ארבע שכבות רק האף המסכן נשר מרוב קור......כן שכחתי גם כפות הרגליים לא היו איתי היום.......
ולמרות הכל נהנתי מאד. מזוכיזים זה כלום לידי.
שני משפטים היו היום מאד חשובים. בואו נמשיך שהדופק לא ירד ושלא נתקרר....
מזל שהרעב הציק לכולם . קצת שמש נעימה.בכל זאת קצת רחמים....
האפשרות לעבור את ירושלים מקצה אחד לשני על האופניים תמיד מדהימה אותי באמת רכיבה שווה
שיהיה שבוע טוב לכולםםםםםם..
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 45 ק"מ
סה"כ העלייה: 1057 מטר
זמן רכיבה בפועל: 3:35 שעות
מהירות ממוצעת: 12.5 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה שנרשמה ב GPS שלי: 58.6 ק"מ / שעה
Blog by Jonathan - Har Kedoshim
With Max and Nurit far away
They're skiing St Moritz
We made our plans ourselves this time
Using all our common wits
While Max mixes with Jet Sets
And Nurit sips champagne
Yoram said let's go and ride
The trail at Har Kedoshim again
Mony brought his son and friend
Just like his Dad - though thinner
And Shimon L and Amos came
With his daily dose of "Winner"
The sun shone bright, the hills were green
There were flowers all around
And Yoram's careful planning was
Something really to astound
Up and down the hills we rode
One score kilometers and half
We climbed 600 meters up
Then went home to have a bath
Comments:
Statistics:
Total ride: 30 kms
Total ascent: 600 meters
Actual riding time: hrs
Avr speed: km/hr
Fastest speed recorded on my GPS: km/hr
בלוג על ידי נורית – סנט מוריץ
לשם שינוי אני רודפת אחרי מקס. מסתבר שלרדת 1000מטר גם קשה. ההוראות די דומות. תסתכלי קדימה תני לסקי לעשות את העבודה....שוב הכל נראה ללא מאמץ שמקס יורד.....ולי הרגליים שורפות.
למרות המאמץ היה שווה כל רגע. מזג האוויר מדהים. המראה של השמש על ההרים המושלגים פשוט לא מהעולם הזה. מחכה לשבת הבאה לפגוש את כולם ולהוריד את כל הקלוריות. (הרבה שוקולד שוויצרי וגבינה צהובה באחוזים גבוהים מדי). מחר יום אחרון אז שיהיה שבוע טוב לכולםםםםםםם. מתגעגעת נורית
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 30 ק"מ
סה"כ העלייה: 600 מטר
זמן רכיבה בפועל: שעות
מהירות ממוצעת: 10 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה שנרשמה ב GPS שלי: ק"מ / שעה
Blog by Max - Horshim
A local ride to Horshim. Do a few climbs and a few singles and then home early......everyone happy.......wives included.
Yoram, then Jonathan wrote themselves down, then Nurit decided to grace us, then I, with a hacking cough which just does not want to go away......damn it..
Then Gidi, then 05.30 Saturday morning and Shimon G makes a monumental decision...............I WILL RIDE.......
Actually the only thing special about Shimon G making his last minute decisions, is that he still has time to make us coffee and very welcome it is.............thanks.
The not really rain, dripped upon us on the way to Horshim, annoying but not stopping us. The only problem was that it made all the singles really slippery and therefore dangerous, so we missed most of the really good ones.
The uphills were still great fitness laps, and the flowering is still magnificent, racafot, calaniot three tulips and even a "something black" which upon extensive study has been identified as Arum Palaestinum from the Lupiim family (Araceae). According to Gidi this flower is also known as "Mate Aharon".
Horshim, only a small area and in our back garden, but a great place to ride and during this period of the year , very beautiful.............
See you in 2 weeks.......we're off to get some skiing in...
Statistics:
Total ride: 28 kms
Total ascent: 400 meters
Actual riding time: 1:57 hrs
Avr speed: 13.3 km/hr
Fastest speed recorded on my GPS: 55.2 km/hr
בלוג על ידי נורית - חורשים
ששה יצאנו לחורשים, היה קר ואפילו טפטף. הוחלט להמשיך. סינגל ראשון בחורשים מלא רקפות מדהיםםםםםם. בהמשך עלייה ליד קיבוץ חורשים עד למגדל המיים מול אורנית. סינגל שני במגמת ירידה קצת חלקלק רוכבים בזהירות...... בהמשך סינגל במגמת עלייה אני נפרדת מהגברים מוצאת סינגל בירידה ואז מסתבר שהגברים החליטו להמשיך בשביל הרחב ...... בדרך מצאתי את שדה הצבעונים.... הצלחתי למצוא שלושה (ראה תמונות). המשכנו בעלייה מתמשכת עד למצפה חזי . נוף למזרח הכל ירוק גם השמש יצאה בנתיים. תודה לשמעון שהביא קפה הכי במקום . יורם הבנדנה מהממת. יונתן תתחדש על החולצה....... ירדנו בסינגל קצר ואז עיניו של גידי ראו צמח מדהים בשם מטה אהרון או בשפה מקצועית לופית ארץ ישראלית מצויה.... כל הכבוד גידי .
בהמשך ירידה מטורפת מינירית ועלייה עוד יותר מטורפת בחזרה ליער.עוד כמה ירידות ועליות, שני סינגלים קצרים ואנחנו בדרך הביתה. הפרחים באמת מקשטים את היער בשלל צבעים. היה כיף, קצר ולענין.
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 28 ק"מ
סה"כ העלייה: 400 מטר
זמן רכיבה בפועל: 1:57 שעות
מהירות ממוצעת: 13.3 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה שנרשמה ב GPS שלי: 55.2 ק"מ / שעה
12/02/12
|
Comments תגובות
| רכיבה מהממת | אין מילים לתאר את הרכיבה אתמול פשוט רכיבה מיוחדת, כבר חשבתי שראיתי הכל....תודה למקס שאירגן את הרכיבה | נורית |
| פינוק | ...........תודה לפריץ על הפינוק פרי לכל קילומטר | מקס |
Blog by Max - Mar Saba
1,500 years ago, there lived a man, born in Cappadocia, Turkey, in 439 AD, who travelled to Jerusalem in 458 AD and there, began living the life of a secluded monk in caves wherever he found them. After 5 years of wondering the desert, he came to live in a cave opposite what is now know as Mar Saba and lived there for 10 years.
In 483 AD Sabas established a Laura (Lavra) called Mar Saba - a cluster of caves where hermits lived around the central monastery.
During the next 50 years Mar Saba was expanded and walls were built to protect the hundreds of monks now living in the area.
Sabas also founded a further 12 monasteries in the desert, two of the most famous being Euthemius and Theoktistus. By this time the number of monks living in the area grew to the thousands and Sabas is now known as the Monk who converted the desert into a City.
At the age of 93 Sabas died and was buried in the yard of the monastery. In the 12 Century, the Crusaders when leaving the Holy Land, took with them to Venice Sabas's bones and he was reburied there until finally being returned to Mar Saba in 1965.
The monastery is now run by 15 monks from various places in the world and is a place of pilgrimage for many Christians from all over the world.
The Ride
From Kedar (just outside of Maale Adumim),having sent cars down to Almog, we began the ride at 08.22 nearly on time, but whose counting. We were very quickly riding in the desert scenery and although the smells emanating from the Kidron stream, were not too pleasant, we rode along side it for quite a while, even enjoying the greenery on the bank sides.
We climbed above the Kidron to be able to see the amazing canyon, carved through the earth and now covered with a green carpet, as if terraced by an invisible hand. Just a bit further on, accompanied by shouts of amazement, we saw our first sights of Mar Saba.
Going into the Monastery, we were met by our friendly "macher" who told us where to put the bikes, what to wear, where to stand, how to stand, etc etc,. Basically the monks will allow in anyone wearing long trousers, provided you are not a woman!!.
I spoke to the very gentle monk who greeted us at the front (he spoke a very passable Hebrew) and who asked us to wait till they had allowed in 2 groups and then we were lead in by another monk, speaking English, who gave us a tour of the important places in the Monastery. We were led into the Church to see the relics of Sabas himself, preserved (with no chemicals) in a glass casket, where we could see his skull, still with parched skin covering most of his body. We were told that his body retained its flexibility even till this day and that that was the sign of his extra holiness.
The Monastery is well kept and is one of the most amazing places I have visited in Israel.
After the visit we climbed down the the Kidron, crossing a bridge, and then bikes on our shoulders, we climbed up the other side of the canyon to see just how amazing the Monastery looks from the other side and then to begin the next part of the ride.
Following a 4 x 4 route we rode North towards Mt. Monter, sometimes climbing, sometimes descending and admiring the scenery around us, the finest that the Yehuda desert could show us, and then following amazing singles all the way down to the army base for a short road ride to Nebi Musa.
Then a short break and a final very fast flowing single and we found ourselves at Almog at about 16.00, tired but very very satisfied.
In short......an amazing day out.
Statistics:
Total ride: 34 kms
Total ascent: 350 meters
Total descent: 1050 meters
Actual riding time: 3.03 hrs
Avr speed: 10 km/hr
Fastest speed recorded on my GPS: 32.8 km/hr
בלוג על ידי גידי – מר סבא
מקס שוב התעלה על עצמו היום. במקום לארגן רכיבה הוא ארגן טיול, בכל המובנים.
השכמה מוקדמת הביאה 9 רוכבים מנומנמים לנקודת ההתחלה בשעה שבע בבוקר על פסגה מדברית על גבולה המזרחי של ירושלים מעל מעלה אדומים. קידר. האויר הקריר העיר אותנו בלי בעייה והתחלנו בפרוייקט שינוע מכוניות לנקודת הסיום במסלול. מילא לרכב מירושלים לים המלח אבל אפילו למקס לא היו יומרות לרכב בכיוון ההפוך...
יצאנו לרכיבה בשעה שמונה ורבע לכיוון דרום לאורך נחל קדרון. הציר הוביל אותנו לצידי הנחל המצחין שלא ברור איך הוא מקבל את מימיו מהירקון. למרות הסירחון, המסלול היה יפהפה והוביל בתוך ומעל קניון נהדר ובשעה תשע וחצי ראינו את החומות של מנזר מר סבא.
המנזר שממוקם לא הרחק מבית לחם הוקם על ידי הנזיר סבא לפני כ-1500 שנה. ידענו מראש שרק גברים מורשים להכנס למנזר. מסתבר שהדרת נשים זה לא רק ביהדות... מה שלא ידענו הוא שגברים מורשים להכנס רק במכנסיים ארוכים. אמרנו מכנסיים? אולי טייטס? מסתבר שהנזירים אישרו את הפתרון למרות שנזירה שנותרה מחוץ למנזר ראתה בכך חוסר כבוד. על כל פנים, היתה לנו הזכות לבקר בקודש הקודשים ולראות את מר סבא בכבודו ובעצמו שוכב בתנוחת פרעה בכנסייה שבלב המנזר. ראינו גולגולת וידיים מכוסות עור של הנזיר הקדוש שבזכות קדושתו נותר שלם כביום מותו בשנת 533 לספירה. כיום יש במנזר 15 נזירים שכנראה מחכים להצטרף לערימת הנזירים במרתף הקבורה שם הקדושים נותרים שלמים וגמישים.
חזרה למסלול. אה כן. הוא בצד השני של הקדרון. אופניים על הכתפיים ירדנו כ-200 מדרגות לתחתית הואדי ומשם שוב באותה צורה לראש ההר שממול למנזר. הגענו לתצפית הנהדרת על המנזר עייפים אך מרוצים.
משם התחלנו את שלב הרכיבה הבא לכיוון נבי מוסה. הפרש הגבהים הבטיח ירידות לרוב. אבל מקס לא הכזיב ואיכשהו סידר לנו מגוון עליות מאתגרות, חלקן רכיבות, לתצפיות מרהיבות על ירושלים, ים המלח וכל מה שביניהם. כמה בילבולי ג'י פי אס, שרשרת אחת שבורה ולא מעט הליכות ורכיבות על שבילי עזים על צלע הר תלול הביאו אותנו לבסוף ליעדנו.
קינחנו בסינגל נחמד מנבי מוסה לאלמוג שם עדיין חיכו לנו המכוניות. השעה היתה רבע לארבע! שבע וחצי שעות מאז התחלנו לרכב! תודה רבה על חווית רכיבה מדברית מדהימה בנוף שלקוח מהירח בשילוב עם ביקור הסטורי בימי הביניים.
ועכשיו ......קצת מיורם
למרות זאת הייתי רוצה להוסיף כמה דברים משלי.
ראשית אני רוצה לשתף את כולם בכך שמאוד... מאוד... מאוד, אבל מאוד...(: (אגב, אמרתי כבר מאוד?) , התלבטתי אם להגיע ואני לא מצטער לרגע על כך שהגעתי.
מקס, היה טיול מדהים! מעניין, יפה ומהנה מבחינת רכיבה. היה הכל מהכל...(: קודם כל חבר'ה על הכיפק, קצת קולטורה, קצת טיול רגלי, נוף מדברי מדהים ורכיבה כיפית מבחינת קושי וטכניקה...
בקיצור היה תמהיל או יותר נכון מתכון מנצח לטיול מצויין.
נורית, אל תחשבי ששכחתי אותך ... את אחת המרכיבים העיקריים להצלחת הטיול. הן מבחינת הצילומים המדהימים שהצלחת להפיק והן מבחינת השלווה שאת מקרינה עם החיוך שלך לכולם.
טוב מספיק עם הדביקות...(:
הקיצר מסלול/טיול נהדר. כן ירבו... אה שכחתי! מאווווווד... נהנננננתתתי....
שיהיה לכולם שבוע טוב!
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 34 ק"מ
סה"כ העלייה: 350 מטר
סה"כ הירידה: 1050 מטר
זמן רכיבה בפועל: 3.03 שעות
מהירות ממוצעת: 10 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה שנרשמה ב GPS שלי: 32.8 ק"מ / שעה
21/01/12
|
Comments תגובות
| Bikes | chains need oil....dont forget | max |
| wheels | keep the spokes tight | Max |
| chains | always carry a quick fix link | מקס |
Blog by Max - Nahal Habsor
Nahal Habsor - full of little challenges, short ascents requiring good strong pumping muscles and short descents....no brakes, steep and exciting.
We started in Park Eshkol, site of the Australian and New Zealand troopers defence against the Turks in the First World War, and quickly made our way across where the old Turkish/British bridge, long time destroyed, once stood. Across the water and soon we began the climb to Tel Fara for a great lookout point, and then to the beginning of the long and winding single parallel to the Nahal.
What had been a worry that it might be too muddy turned into a relief as we rode easily along good paths, enjoying the amazing Bsor scenery and the high standard of riding.
We were joined by seven good and true members of Groopy and together, 14 riders made up a very nice group.
We hope to see you again on one of our rides.
We continued down to the Bridge, a 70 meter steel hanging bridge over the Nahal.
We stopped for our break on the East side of Nahal Habsor next to the memorial for two young tracteron riders who died in the area.
During the break we were told by Alon Wolff about his dream come true...of opening a bike museum.
You can see more about this on his Facebook site.
Break over and off we jolly went, through the next single, up dune and down dune. Everything was fine till we met the first puncture...Uri's, then a fall on a pre broken hand......Uri's, then another fall...Uri's........then a broken chain but in the words of the Bard..all's well that ends well.. and the last single afforded all of us a great ride and a great way to finish the trail.
Statistics:
Total ride: 35 kms
Total ascent: 450 meters
Actual riding time: 2:34 hrs
Avr speed: 13.4 km/hr
Fastest speed recorded on my GPS: 40.4 km/hr
בלוג על ידי נורית – נחל הבשור
הדרך לרכיבה הבוקר הייתה מלווה בגשם. בדרכים, שלוליות..... מראה נדיר בדרום.
נכנסנו לפארק אשכול ארבעה עשר רוכבים, מקס הוביל אותנו מעבר לנחל הבשור לצד המערבי של הנחל. רכבנו בסינגל נחמד עד למרגלות תל שורחן. הפסקה ראשונה.
מתחילים להוריד את הבגדים......משם עלייה לתל (ראה הסבר בתמונה) מצד אחד רואים את הגידולים של הקיבוצים באזור ומצד שני את נחל הבשור.
המשכנו בירידה שוב בסינגל די תלול . מפגש עם השביל עד גשר החבלים. בצדו השני של הגשר הפסקה ראויה.
הדרך חזרה עשינו בצד השני של הנחל. מקס ניווט בדרך שלפעמים הייתה ברורה רק לו.....ושוב מצאנו את עצמנו ליד התל הפעם מתחתו. מכאן התחיל סינגל מאתגר בתוך הדיונות בעליות וירידות מענינות. בסוף הסינגל נגלה שוב המרחב והפעם צבוע בצהוב עם נקודות אדומות של כלניות.
לסיכום 35 קילומטר בקצב טוב, תקר אחד, שרשרת קרועה אחת, והרבה מאד כיף.
שבוע טוב
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 35 ק"מ
סה"כ העלייה: 450 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2:34 שעות
מהירות ממוצעת: 13.2 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה שנרשמה ב GPS שלי: 40.4 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי סטס – 7 ינואר 2012 – זנוח לבר גיורא
|
מזנוח בלי לנוח.
בוקר קריר של שבת התאספנו לרכיבה ליד ישוב זנוח שליד בית שמש.
צוות: נורית, מקס, יונתן, עמוס, מוני, שמעון, אני (סטס) וקובי מהר הדר.
התחלנו מהפנינה של המסלול – עליה רצחנית מזנוח לרכס על השביל שמוביל לבר-גיורה דרך נחל דולב.
כולם התחממו היטב בעליה, והרגשנו שהפעם הולך קל יותר מפעם הראשונה, אבל...... קטע רגלי לא מבוטל.
לאחר טיפוס ארוך, נחנו קצת ונהננו מנוף היפה של השפלה ועיר בית שמש (שלא נדע מהדרת נשים).
עם עוד קצת עליה ובוץ לא רציני הגענו לבר בהר - אך החלטנו שלא זכינו היום לקפה ומאפה.
עוד קצת פיתולים ועליות וראינו את מטע (בלשון המטע?). כאן הטריף אותנו רעב ואכלנו ושבענו.
שער המסלול היה ירידה אחת גדולה בוועדיות הרי יהודה – שמש , ירוק וכייף מתמשך.
ובקיצור: תהנוג של המסלול מכל בחינה שהיא, 0 נפגעים ו-0 תקלות – מיש עוד לרצות מהחיים?
תודה למקס וכל המשטתפים.
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 25 ק"מ
סה"כ העלייה: 696 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2:07 שעות
מהירות ממוצעת: 11.2 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה שנרשמה ב GPS שלי: 43 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי נורית – 31 דצמבר 2011 – ערד לים המלח
|
יש רכיבות שהכל מסתדר. כך היה ביום שבת.
באופן כללי ירדנו מערד לים המלח. הדרך הייתה מעניינת פשוט להתנתק ולתת לעיניים ולנשמה פסק זמן ממראות היום יום. הדרך כללה עליות וירידות שאפשרו לריאות ולשרירים להתאמץ אבל גם נשאר מספיק כוח להנות מהנוף.
התאספנו 19 רוכבים ורוכבות בערד
אילדי שראתה את הדרך מבעד לעדשת מצלמה וצלמה תמונות מדהימות (באתר של גרופי)...
דנה, אלופת הירידות...
אירית שקריאות השמחה מהכיף נשמעו למרחקים...
דני השקט ונראה לי גם הצעיר בחבורה גמע את הדרך בקלות...
דני מיוקנעם כיף לראות אותך שוב...
שמוליק שנתן הסברים על הדרך...
יזהר בלי עניינים רוכב נהנה וזהו...
מוטי ששמח להציע עזרה ראשונה לאופניים....
פריצי עם החיוך מכל הלב...
גבי, תמיד ראשון...
יונתן, הכי חשוב שאתה שוב על האופניים ....
שמעון ג., תודה שדאגת שגם לי יהיו תמונות באתר...
שמעון ל., שמחתי שנהנית כל כך...
עמוס, איפה הייתה כל הרכיבה....שוב סיימת את המסלול שעה לפני.....
סטס, עם הרבה סבלנות כמאסף...
גדעון, תתחדש על האופניים...
רמי פשוט נהנה לרכב...
וכמובן תודה מיוחדת למקס המוביל שארגן את הכל, דאג להסעות לשם ומים המלח בחזרה ובעיקר דאג שכולם יחזרו הביתה בשלום.
יום נהדר שמשאיר טעם של עוד.
תודה לכולם ושנה אזרחית נהדרת
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 60.5 ק"מ
סה"כ העלייה: 700 מטר
זמן רכיבה בפועל: 3:43 שעות
מהירות ממוצעת: 15.9 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהירה שנרשמה ב GPS שלי: 53.1 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי נורית – 12 דצמבר 2011 – כוכב יאיר
|
צהריים טובים
זה מוזר להיות בבית כל כך מוקדם ביום שבת.
הבוקר היה קר מאד. התחלנו מקיבוץ אייל כאשר פננו מועדות לצור יגאל.
בדרך רכבנו בסינגל נחמד כאשר פה ושם צצו כמה רקפות. בהמשך מצור יגאל לכוכב יאיר ולשטח.
רכבנו לצידי נחל אלכסנדר ובמבט מלמעלה הישוב החדש צור יצחק. עלייה חדה הביאה אותנו לכביש המוביל לסלעית ומשם שוב לשטח. מדי פעם עצרנו להבין איזה ישוב לפננו.
ירידה נחמדה מזרחה ואופס פספסנו פנייה. הרוח נשבה בחוזקה כך שההפסקה הייתה קצרה יחסית. שני האריאלים מיהרו הביתה והחלו לחזור ואנחנו המשכנו לכוון סלעית במגמת עלייה.....עלייה ....עלייה.
בדרך היפה נהננו מפריחה של כלניות סגולות.
הגענו לסלעית ומשם הדרך ירדה לכוון כביש המערכת, ירידה תלולה ואז מגיעים לשער שעליו כתוב שמי שעובר מסתכן בנפשו.... יופי מצוין !! חוזרים בחזרה בעלייה קשה שוב עד הכביש. כל הדרך חזרה בכביש כנגד רוח שכמעט העיפה אותי מהאופניים.
חבל שהשער היה נעול (בפעם הקודמת היה פתוח והדרך חזרה הייתה ממש נחמדה) גם הרוח הייתה מיותרת .
השקדייה התחילה לפרוח ונראה שאם לא ירד גשם במהרה לא נזכה לראות פרחי חורף .....
העליות פתחו את הריאות האזור נחמד קרוב לבית אם פוטנציאל .....צריך למצוא דרך חדשה בחזרה או לדבר עם צהל .....
שבוע טוב וחג שמח לכולםםםםםםם
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 29 ק"מ
סה"כ העלייה: 416 מטר
סה"כ זמן: 3:41 שעות
בלוג רכיבה על ידי נורית – 17 דצמבר – ביתרונות רוחמה וסינגלים
|
בית קמה שבע וחצי בבוקר מתארגנים לרכיבה. את בקבוקי המים לא הבאתי ........טוב שאפשר במחיר סמלי להתגבר על הענין.
מקס מתארגן ובזמן שאנחנו מטפלים בענין המים, נעלמו הכפפות שלו.
אני שמארגנת את הציוד די בטוחה שהיו כפפות וגם מקס בטוח. במבט מסביב נתקלים בחתול מנמנם לא בדיוק מעונין בנו ואז במרחק קצר מקס מוצא כלבלב שמשחק עם הכפפה שלו את השנייה מצאתי ליד.
בנתיים עמוס מחכה בסבלנות שנצליח סוף כל סוף להתארגן .
התחלנו את הדרך ליד בתי ההרחבה של קיבוץ בית קמה. פנינו לביתרונות רוחמה. הדרך רחבה עם עליות וירידות קטנות, רואים למרחקים שילוב של חום וירוק חריצים באדמה ושמיים כחולים.
באחד המצפים נפלה החלטה ברוב קולות להמשיך בדרך הארוכה.....קצת לפני דורות התחלנו לרכב בסינגלים זורמים בתוך היער וחלק גם בתוך הנחל רכיב ונעים.
אחרי שלושים וארבעה קילומטרים הגיע זמן להפסקה השמש ליטפה אותנו ממש מקום נהדר לשינת אחר הצהריים.....מכאן התחלנו להרגיש שיש יותר עליות מירידות ......כשהשעון הראה ארבעים וחמישה קילומטר ראינו את בית קמה .
בזכות עמוס הצלחנו לראות את הכלנית הראשונה באזור עוד כחודשיים האזור יתמלא ואולי כדי לקפוץ לביקור נוסף.
יונתן תמשיך להתגבר על הפציעה אתה חסר.
שבוע טוב לכולם תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 49 ק"מ
סה"כ העלייה: 450 מטר
זמן רכיבה בפועל: 3:28 שעות
מהירות ממוצעת: 14 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 44.5 ק"מ / שעה
Ride Blog by Max - 10th Dec - park Rosh Haayin
|
Not too cold this morning, as Nurit aand I met with Yoram, Jonathan, Kobi and Shimon G who has returned from those who have had operations.
Normal local ride through to Horshim. Up the first single with the tricky beginning and then later up the second one which was very slippery but just manageable.
A quick coffee break (courtey of Shimon G - good to have you back friend)....on the top of the hill overlooking all the Misgads in the area.
Then riding over to park Rosh Haayin. This time Kobi set the time restraints, hoping to be back at the cars by about 11.30. Timing was about right until............ So we climbed the stony terrraced path up and up, not too much mud and eventually down to the beginning of the single into Nahal Shilo. Still on time until.............
A third of the way we stopped, let everyone catch up....a quick reminder to sit far back in the saddle and off we rode again until...........
The single has a number of "step downs" and one particular nasty one which Yoram and I passed and thought a bit tricky. We wanted to shout a warning but ............."OUCH" as we saw one of ours summersaulting over the handlebars and heavily crashing onto the rocks........"OUCH".
30 minutes later after assessing the damage, mopping up and breathing "not through a very broken nose" we were up and walking back to a "specially ordered" travelling ambulance" and a hospital to be visited.
RIDING A BIKE IS A DANGEROUS OCCUPATION AND SHOULD BE AVOIDED AT ALL TIMES
Of course, we will be found riding as much as possible...so don't wory.......
Anyway, we all wish Jonathan a speedy recovery.....and sometimes a broken nose can be very attractive..!!!
Comments:
Statistics:
Total ride: 42 kms
Total ascent: 550 meters
Actual riding time: 3:10 hrs
Avr speed: 13.6 km/hr
Fastest speed recorded on my GPS: 48.0 km/hr
בלוג רכיבה על ידי נורית – 3 דצמבר – הזורע
|
BLOG
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 31.5 ק"מ
סה"כ העלייה: 701 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2:42 שעות
מהירות ממוצעת: 11.4 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 50.2 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי שם?? – 26 נובמבר 2011 – חלוקים
|
BLOG
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 30 ק"מ
סה"כ העלייה: 430 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2:30 שעות
מהירות ממוצעת: 12 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 37.5 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי יורם – 12 נובמבר 2011 – יגור למוחרקה
|
בבוקר יום שבת ראשון קר וצונן של תחילת החורף, התקבצנו לרכיבה שמונה רוכבים. חמישה רוכבי SPOKES ושלושה רוכבים אורחים. ברוכים הבאים! קובי, טל ואילן. התחלנו ברכיבה מישורית של כ-11 ק"מ לאורך נחל הקישון, רק שבאיזשיהו שלב לא מצאנו את המעבר לצידו השני של כביש 70.
אך אל דאגה, כמו שיכול לקרות רק בישראל, הגיחו להם שני רוכבים שאחד מהם באמת איש טוב!!! ויקר... שהסביר לנו פנים וכיוון אותנו למעבר בטוח. עברנו בבטחה מתחת לכביש 70, מפגש של ברכת בוקר טוב עם קבוצה של רוכבי סוסים, הכנה קלה של מקס לקראת העלייה... ולדרך!
מי שאמר שהעליות האלו קשות, לא ידע עד כמה הוא צדק. 10 ק"מ של עליה שלא נגמרת עד המוחרקה (מנזר הכרמליטים), משם אפשר לקבל תצפית יפיפייה של כל המסלול שבו עלינו.
מנוחה להתרעננות ואפ על אופניים הרי למה עבדנו קשה כלכך אם לא כדי לקבל את הדובדבן של הטיול....ייירידדדה, כן אחיי הרוכבים הייירידדדה של הטיול עד נשר.
נכון היה שווה את המאמץ?! אז זהו שלא...(: סתם... צוחקים!
מקס, תודה על מסלול קשה אך מהנה.
וחבר'ה, תודה על החברה הנעימה של כולכם.
שיהיה לכולנו שבוע טוב! ובשורות טובות!
תגובות:
נורית: חוויה מתקנת רכיבה קשה אבל משתלמת הנוף מלמעלה עוצר נשימה
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 46 ק"מ
סה"כ העלייה: 850 מטר
זמן רכיבה בפועל: 3:00 שעות
מהירות ממוצעת: 15 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 61.1 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה של נורית – 29 אוקטובר 2011 – נחל כזיב –סגירת מעגל
|
רכיבה בנוף מדהים לסגירת מעגל . חזרתו של גלעד הביתה.
יצאנו ממנות כ16 רוכבים ורוכבות לכוון מצפה הילה בצד ימין חורש ירוק יער הילה הדרך סלולה ברובה ובמגמת עלייה מתמשכת ליד מצפה הילה מול הנוף המדהים של היער עצרנו לסגור את המעגל בנושא גלעד – הורדת הסרטים הצהובים מהאופניים.
הרכיבה האחרונה שלנו בנחל כזיב היתה יום לפני היציאה של אביבה ונועם לצעדה לירושליים . בעיני זו היתה נקודת התפנית במאמץ שלהם להביא את גלעד הביתה. מכאן התחילה ההזדהות ההמונית לאורך הצעדה ובזמן שישבו באוהל. שנה וחצי ישבו אביבה ונעם באוהל בירושלים הם הבטיחו שלא יחזרו הביתה בלי גלעד.
כל יום ישבו וחיכו לטלפון מרגש מראש הממשלה שיבשר להם שגלעד חוזר.
אנחנו כקבוצה רכבנו למען חזרתו של גלעד הביתה חילקנו סטיקרים וסרטים צהובים ישבנו איתם באוהל אבל כל פעם חזרנו לביתנו למשפחה שלנו והמשכנו הלאה.אביבה ונועם נשארו באוהל והמשיכו במאבק.
גלעד עכשיו כבבית ואין לתאר את השמחה. עכשיו המשפחה יכולה לחזור להנות שוב מהחיים. לאכול בלי להרגיש מחנק לישון ולדעת שגלעד ישן בחדרו במיטתו ואולי גם יום אחד לצאת לבלות.גם אנחנו כקבוצה סוגרים מעגל דווקא כאן בנופי הילדות של גלעד.
אני יודעת שיש כאן כמה רוכבים ורוכבות שלא הורידו אף סרט צהוב מאז שקשרו אותו על האופניים אלא רק הוסיפו עוד ועוד.כן הסרטים חלקם הפכו לחוטים חלקם דהו ואין שמחה גדולה יותר מאשר להסיר אותם.
נזכור שהיינו כחלק מהמאבק של חזרת גלעד הביתה. וצריך גם לזכור שגלעד הוא בן של אביבה ונועם הורים שצריכים שיניחו להם לבנות מחדש את חייהם כמשפחה פרטית ונורמלית.
תודה מקרב לב לכל מי שתמך והיה איתנו ברכיבות למען גלעד.
המשכנו בעלייה לכוון מעיליא ירדנו לכביש 89 מרחק קצר עד לכביש המוביל לנחל כזיב. הירידה לנחל בנוף עוצר נשימה . רכבנו לאורך הנחל עד לעין טמיר שם ליד הנחל מילינו את הגוף באנרגיה. חברת מקורות מזרימה לנחל מיים והדגים חוגגים במים הזורמים.(שווה להגיע ליותר זמן ולהנות מהאווירה הפסטורילת של הנחל).
המשך הדרך היתה לאורך הנחל עם הרבה חציות לפעמים בתוך המים ולפעמים על חלוקי הנחל,השביל מוצל בצמחייה ירוקה ממש נעים ורומנטי.
את הנחל עזבנו בשלב מסוים לטובת עלייה קשה לכוון הכביש המוביל למנות. ועלייה נוספת על הכביש עד המכוניות.
רכיבה באחד הנופים היפים בארץ מאתגרת בגלל העליות ומעברי המיים. וכמובן חברה טובה עושה את הרכיבה מושלמת. נ.ב ליד אחד הסלעים מצאתי עלים של רקפות ואחרי הגשם של היום מי יודע אולי נתחיל לראות בקרוב גם את הפרחים.
שיהיה שבוע טוב לכולם
תגובות:
אורי:
הרכיבה בנוף המקסים של נחל כזיב עם חברה נהדרים והמסכמת את הפעילות של מקס ונורית במאמץ לה
שבתו של גלעד הייתה נהדרת
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 28 ק"מ
סה"כ העלייה: 630 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2.26 שעות
מהירות ממוצעת: 11.7 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 51.2 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה – 15 אוקטובר – נחשונים
|
The hagim and holidays had clearly taken their toll: only three showed up for a ride around Nachal Shilo and Nachshonim: Max, Nurit and Jonathan. It's a ride we've done a couple of times before and I think one of our most enjoyable and challenging at the same time.
The first part is easy - along the Kane and Yarkon rivers, across a new bridge (so we don't get our feet wet), past Antipatrous and Kibbutz Einat and then in to the Nachshonim forest. We had a somewhat stoney climb there - taking a different path to usual that was probably a little easier, up to the quarry that lies before El-Ad, past El-Ad and to a single that takes us down in to the wadi below. We've done it before - it's never an easy one, but the condition of the path is now somewhat worse (motor-cycles, I guess) and there are loose stones, slippery earth and menacing boulders all over the place. Easy it isn't!
Riding nearly all of the way, we made it down unscathed and then along to our regular tree for our break. No chair any more, plenty of prickles!
Then a hard climb (the first part is very hard) - very stoney again, but on the whole, most was manageable. Atop the soaring heights of the hills, the air was magnificent and a panoramic view of Rosh Ha'Ayin and Petach-Tikva was ample reward for our efforts.
Another stoney descent followed: generally easier than the previous, but with some difficult parts and we were back down near Rosh Ha'Ayin for a quick ride up a new trail towards Oranit, through Horashim and Sde Hemed and back home.
Quite a long distance (see stats below) and an average ascent but the effort spent was greater than the figures show due to the never-ending stones (on ascents as well as descents) that required a lot of energy and concentration. It was a hard ride and we all got back exhausted, though very pleased. Definitely one of our most interesting and rewarding routes!
The days are shorter, somewhat colder
And we ourselves are growing older
But with each of us lending a shoulder
We set out to scale just every boulder
And boulders did we ever find
The number would just blow your mind
The trails would forever wind
But boulders were of every kind
We slipped and bounced along our trail
But not one of us would ever wail
And best of all - though she looks frail Was Nurit - the only rider not a male
All tuckered out, with aching bones
We made it back to all our homes
And drifting off to sleep-filled zones
I dreamed of lots of rocks and stones
תגובות:
התמונה הראשונה מראה אותי משפץ ציר אחורי של שימנו
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 52 ק"מ
סה"כ העלייה: 580 מטר
זמן רכיבה בפועל: 4:10 שעות
מהירות ממוצעת: 12.7 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 34.1 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי נורית – 1 אוקטובר – לטרון לבית מאיר
|
כרגיל עמוס אסף אותנו הבוקר גם את מוני אסף בדרך. נסיעה קצרה ללטרון בדרך הבנו שעופר ואירנה היו עיפים מדי אחרי לילה של שתייה וחגיגת אוכל, יורם גם לא הצליח לקום אבל גידי כבר חיכה לנו בחנייה.
בעודנו מחכים לרוכב נוסף מירושליים התברר שהכבל של הדיריילר האחורי של גידי קרוע. המזל שבלטרון שהוא מקום מפגש של הרבה רוכבי אופניים יש חנות לאופניים . תיקון קטן והאופניים מוכנות. בנתיים הצטרף אלינו שמעון מירושליים. (ברוך הבא לקבוצת ספוקס).
ירדנו במורד הכביש לכוון מנזר לטרון, עלייה ראשונה ואז ירידה ראשונה טכנית נו מה יהיה עם האבנים האלה.....הפעם עלינו לנווה שלום בשביל שירדנו אותו פעם שעברה אני זכרתי אותו כקשה וכך היה . את הדרך עד כביש 38 עשינו בשביל הרחב, הנופים מוכרים אבל מאד יפים. מקס הצליח למצוא סינגל קצר ביער ואני הצלחתי סוף כל סוף לרדת את הסרפנטינה על האופניים. המשך הדרך הייתה בעלייה מתמשכת עד בית מאיר, חלקה היתה קשה. משם המשכנו עוד בעלייה עד רמת השיירות, שם חיכה לנו הספסל שלנו להפסקת אנרגיה.
כולנו מתנו לקפה אבל הפעם לא היה מושיע....מבט במפה ששמעון הביא והמשך בעלייה טכנית לכוון המשלטים. בדרך נגלה נוף מדהים כמו חלון שנפתח פתאם. הירידה ממשלט 21 היתה רצופה בסלעים ובדרדרת שלא איפשרה רכיבה. בסופו של דבר התחברנו לשביל רכיב אבל גם מלא באבנים.המשך הדרך חזרה היה מהיר הפעם מקס בחר דרך מישורית בחזרה.
גמענו 28 קילומטר בלבד אבל 600 מטר עלייה.
רכיבה עם כל מה שצריך כדי להתחיל להוריד את כל הקלוריות שאספתי בראש השנה.
גמר חתימה לכולם ונתראה בסוכות
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 28 ק"מ
סה"כ העלייה: 600 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2:30 שעות
מהירות ממוצעת: 10.5 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 35 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי שם?? – 24 ספטמבר – טל שחר
|
Well, he wrote 41 kms and we rode 49 kms.
823 meters ascent.........too much!!!
Rain.......well he never mentioned rain at all...........
I told him again and again........35 kms is a good distance and 550 meters ascent is a good height.........he never listens.......
So complaints out of the way........how was the ride????
Well didn't you hear me??????? It was too long and and too hard....and to cap it all we had to repair 3 punctures....all on Dudi's bike.
Well I didn't hear him complaining as we fixed his bike...........
So about the ride.........
OK......, we rode around the Canaf....(for a brief explanation....go to your local security officer). We started in Tal Shahar, a delightful Moshav and probably a very nice place to live. Rode down to the railway crossing (we'd passed this point on our "numerous" rides from Hod Hasharon to Jerusalem) . Up to this point the ride was still good......
Then a single,.........code named "Yeshi" . Smooth flowing with some technical items, a place to practice climbing rocks and a sofa for the weary. Seems to be other singles here, so a place to explore in the future.
I told you before....I don't want any rain..........
Ok, .........so now we had ominous black clouds over us (in the car, on the way down we were drenched in a 2 minute down pour)........and indeed the drops began to pour as we explored an ancient watering hole........but we pressed on.......we had a long way in front of us.....
We rode through the trails around Zachariah, Sdot Micha and up to Tirosh for a water refresh. We asked a kind soul for some water and we were given a bottle and while we were drinking and refilling our packs he brought out 2 ripe water melons and said take...take. Unfortunately they were too heavy to take so we had to politely refuse.
But thanks anyway......a very kind soul....
On our way again, North this time, how much more.........how much more do we have to suffer...........
I told you....35 km is perfect............where are you getting 45 km plus, rides from........
You said we would take it easier now as you rode off into the distance.........
Ok,.......this time we will ride slower........so slow that the punctures just kept coming.....
Don't you know that the faster you ride....the less punctures you get????? I mean, obvious isn't it????
The last 6 kms were torture, silence rained (but not rain drops) ...all we could hear was Dudi's laboured breathing....get well soon.......but as always all good things must come to an end, and so did this ride.
I had a great ride, the area is very beautiful and will be much more so when the rains come and I will definitely be doing this one again.
By the way, we passed a pomegranate orchid and apart from the colours making an amazing contrast with the surrounding scenery, it was just a great sight to see. So Happy New Year to one and all and the next ride will be much much mucho!!!!!
And from the pen of Jonno, the reknown bunny-hopper
There was dissention in the ranks as the distance kept increasing
Dudi wasn't feeling well and Max wasn't Nurit pleasing
With Yoram tardy for his lunch and Amos always smiling
The ride kept going on and on and the complaints just keep on piling
We crossed a mighty fallen bough that Jonno bunny-hopped
And then a spate of punctures hit so in our tracks we stopped
We rode through loosely gravelled hills - we slipped and we would slide
But on our bikes we all would stay - no falls on our back-side
Eventually our journey ends, we were thinking of our homes
We dismounted from our dusty bikes and stretched our weary bones
To all the group and families, we send a wish of A
Happy New Year to one and all - Shana Tova umetuka!
P.S. I enjoyed the ride too!
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 49 ק"מ
סה"כ העלייה: 560 מטר
זמן רכיבה בפועל: 3:50 שעות
מהירות ממוצעת: 12.5 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 48.1 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי נורית – 10 ספטמבר – הירדן ההרירי
|
עמוס אסף אותנו ב5.15 באוטו כבר ישבו סטס ויונתן. החלטנו את הדרך הארוכה (שעה ושלושת רבע) לנסוע ביחד. את הרכיבה שלפננו עשינו כמעט בדיוק לפני שנה וכל אחד מאיתנו זכר מה שזכר מהרכיבה. אני זכרתי את כולה אבל בעיקר את העלייה בתחילתה ובסופה.
את הרכב החנינו בסוף דרך הירדן ההררי. הכנרת מלמטה ומושב כרכום בסוף הכביש. שני חצבים צמחו להם בדיוק ליד האוטו מה שמעניין שהם היחידים שראינו כל הדרך.
עמוס כיבד אותנו בקפה ועוגה והמצב רוח היה מרומם.
הדרך התחילה בירידה קלה ואז כמובן העלייה. זכרתי אותה כקשה וארוכה אכן היא הייתה קשה וארוכה אבל נסבלת.במהרה התאספנו כולנו להחזיר את נשימתנו. (כולנו נטפנו זיעה איפה בדיוק הסתיו). המשכנו בדרך כאשר סטס הודיע לנו שטיפסנו כבר 160 מטר והשעון שלי הראה כ4.5 קילומטר.
המשך הדרך בעלייה מתונה יחסית ואז ירידות ושוב עליות עד שהגענו לכפר הערבי טובא זנגרייה. (כן מקס מצא דרך לעקוף את הביוב של כפר הנשיא.....) הכפר מרשים בבתיו והכי הרשים אותי המסלול של האופניים לצידי המדרכה אולי בכפר סבא ילמדו דבר או שניים. בדרך עצרנו לזהות ישובים באופק. מקס בדק לנו ואחד הישובים היה אליפלט כאשר יונתן החליט שיש עוד ישוב באותו שם ליד חדרה....ידענו שלא בדיוק ועמוס תיקן אותו שהוא כנראה מתכוון לאליכין וגם לא אליקים.....אני מאד מתרגשת כאשר יונתן בטוח בעצמו לגבי ישובים מסוימים......לא סתם שיניתי לו את השם ליקנעם.
הגענו לכביש 91 חצינו אותו והמשכנו בשביל עד לפנייה שמאלה. ירידה חדה לנחל מחניים ועלייה חדה לצד השני. בעודי משתהה איך אני מסתדרת עם מה שקורה לפני מקס כבר היה למעלה. לבסוף כולנו הצטרפנו אליו בעיקר על האופניים. (שיפור מהפעם הקודמת). את ההמשך עשינו כשהנחל מלווה אותנו עד שהגענו אל הירדן. בדרך סטס הצטרך להוסיף הרבה אוויר לגלגל שהראה סימנים של תקר.
הגענו אל הירדן הפעם היה שקט אף אחד לא במים ואף אחד לא בדרך למים. הקיבה הייתה כבר רעבה מקום אידיאלי להפסקה. הראשון במים היה יונתן אחריו מקס אני עמוס ולבסוף גם סטס השתכנע. כל אחד בתורו הוציא קולות מענינים בהתמודדות עם המים הקרים.היה מדהים במים נהנינו צחקנו. יונתן ומקס ניסו את כוחם בשחייה במעלה הנחל לפעמים נראה שהם עומדים במקום הזרימה הייתה מאד חזקה.
זהו נשארה לנו הדרך חזרה שזכורה לי כארוכה ארוכה ומעצבנת. את החלק הראשון מהנחל עשינו בדרך יחסית צרה שהנחל זורם מלמטה הבגדים הרטובים שמרו עלי מהחום. במהרה עברנו את הכביש ליד גשר בנו יעקב לשביל "דרך הירדן ההררי" השם אומר הכל בייחוד המלה האחרונה.....את הדרך הזו עשינו בשני שלבים.החלק הראשון דרש תיקון נוסף של גלגל של סטס.את ששת הקילומטרים האחרונים הידועים לשימצה עברנו בקצב מהיר. מאחר וידעתי את שמצפה לי החלטתי להיכנס לקצב נוח ובהחלט היה יותר קל מאשר בפעם הקודמת.
1 38 קילומטר בקצב טוב.
2 הנאת שחייה מדהימה באחד הנחלים הנקיים שיש לנו.
3הרבה מעברי פרות טוב גם להם מגיע להנות.
4היה משהו שהייתי צריכה לזכור לכתוב אבל שכחתי......
תודות לעמוס שהסיע אותנו ודאג לקפה ועוגה. ולמקס ששיפר את המסלול המדהים הזה.
שבוע טוב
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 39 ק"מ
סה"כ העלייה: 550 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2:39 שעות
מהירות ממוצעת: 14.5 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 49.7 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי מקס – 3 ספטמבר – בת גוברין
|
Grapes of Lachish We rode on gradual uphills, wide paths and dust tracks, through newly ploughed fields, looking for old trails, now gone under a farmers tractor. From Tel Borna to Tel Lachish we rode, passing through Yar haMalachim for a break. Not enough ascents so added one more just for me and lo and behold I was followed by all.
Grapes of Lachish, green, red, round and elongated, not the stuff you buy in the super. Sweet juicy, succulent and tasty. Tuscany ....our very own.
Grapes of Lachish...a good work out ...deceptive undulating climbs.
Good to be back with our friends
Next week .....The Jordan river....swimming and riding.......see you then.
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 36 ק"מ
סה"כ העלייה: 550 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2:35 שעות
מהירות ממוצעת: 13.9 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 49.4 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי מקס – 20 אוגוסט – שואבה למעלה החמישה
|
36 minutes from home, and parked in Shoeva, the start of another wonderful riding experience.
The beginning was a breathtaking ascent, breathtaking in the sense that no breath was available
The end was a breathtaking ascent........same as above
In the middle.....well there was a bit of everything, from wonderful views overlooking Palestine, seeing Abu Gosh from above, long sweeping descents allowing a good speed build up, climbs that caused heart rate to fly out of the window, and generally 37 kms of great riding.
The Garmin GPS says we climbed 832 meters but using various correctional programs , the actual climb was probably nearer 650 meters. None the less, it still was quite a hard ride.
The ride took us from Shoeva up to Ein Limon, which in previous rides was our watering hole, then through Ein Rafah and Ein Nequba , two seperate towns, formerly one but now seperated.
We passed alongside Ein Tamar, now a national park in which there are 2 natural pools but now requires payment to enter.
Then over Highway 1 and into Abu Gosh
climbing towards Mount Adar and Mount Haruach. We passed on the way very near one of our more difficult routes (the Itlah ride).
From a distance, overlooking Abu Gosh we saw the statue of the Madonna with Child, standing by the Arc of the covenant, in the Church of Holy Mary, built in 1924 over a 5th century Byzantine basilica..........memories of Argentina.....
From here we traversed the hills above Maale Hahamisha overlooking the Seperation Fence, in one way a very beautiful place but sadly a seperation line from our neighbours.
We continued uphill and downhill through shady forests towards Nahal Kisalon and then to Mevaserret.
Back over highway 1, not actually climbing the Castel, through Motsa, passed the apple orchids and down to Ein Tsuva, locked as usual. Continuing, from here we rode around Givat Yaarim to our last climb back to the cars.
All in all a well paced ride, plenty of wonderful views and surprisingly enough the early morning was coolish, dryish and very comfortable to ride in, later on it got quite hot.
Next week we will be riding in the Swiss Alps (anyone who want to join us is welcome), so no organised ride. We will be posing pics and a blog so keep reading.
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 37 ק"מ
סה"כ העלייה: 832 מטר
זמן רכיבה בפועל: 3.00 שעות
מהירות ממוצעת: 12.3 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 47.8 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי סטס – 13 אוגוסט – נחל מערות ועופר
|
נורית כתבה:
הפעם לא יכולתי להתאפק לכתוב כמה מילים
הבטיחו לי 30 קילומטר קיבלתי 38 קילומטר....
הבטיחו לי 500 מטר עלייה קיבלתי 730מטר.......
יום אחרי להפתעתי
אין בעיות בשרירים
אין יותר מדי שריטות
בדרך
בננות אפרסקים מיוחדים סברסים ענבים והרבה מאד פרות וגם גירפה או משהו בצורת גירפה. את העמק עקפנו בדיבוש מהנה השמיים השחורים טיפטפו כמה טיפות עוד רגע ויצאתי בריקוד הגשם...ארבע כיסאות סתם באמצע הדרך לכוון העמק מדהים......שור במבט אלים ומחכה לי חולצה אדומה.....
גדרות תייל שצריך לעבור מעל......שבילים שנגמרים פתאום לתוך מדרון......שני מולכים שאחד הולך שמאלה ואחד ימינה ועמוס ואני באמצע מחייכים....עליות שלא נגמרות ......
תודה לעמוס סטס ומקס שעזרו לי לעבור את הגדרות את סבך הקוצים ואת הסלעים בדרך.
והכי חשוב התמונות המדהימות שבאמת משקפות את הרכיבה.
היה קשה אבל אחת הרכיבות היותר מענינות.
אי אפשר שלא להזכיר את התאונה הקשה שהייתה ביום שבת ליבנו עם המשפחות .
תגובות:
From the pen of Jonathan...........
"chapeau!"
בעיון רב קראתי
The rhymes from your ride
ודי התרשמתי
From the effort applied
It helps if you count
את מספר התנועות
So that lines sound the same
לא ארוכות, לא קצרות
בשבת אז אולי
I hope to be back
עם אופן, נעליי
And a pack on my back
נורית כתבה
יונתן יש לך מתחרה רציני אבל אהבתי את השילוב בין העברית והאנגלית .....
Statistics:
Total ride: 37 kms
Total ascent: 730 meters
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 37 ק"מ
סה"כ העלייה: 730 מטר
בלוג רכיבה על ידי נורית– 6 אוגוסט – נחל גחר וסינגלים
|
נפגשנו בכניסה האחורית של קיבוץ הזורע בשש בבוקר השמש האדומה קיבלה את פננו שווה לקום כל כך מוקדם......
יצאנו יורם עמוס סטס מקס ואני במישור עברנו בריכות דגים והגענו לסינגל קצר כמובן בעלייה..... מכאן בעיקרון ליד נחל השופט צמחייה יפה עד ליער לכוון נחל גחר.
הנחל שמקס אוהב מאד לכן רכבנו אותו הלון וחזור כמה פעמים כולל שתי עליות (כנראה שצריך להתקל בעליות הסלנג החדש של המוביל.....}
בתחילת הרכיבה הלחות היתה גבוהה אבל בשלב מסוים הרוח התחילה לנשוב והשילוב עם הצל של היער אפילו היה נעים.
את האזור אנחנו מכירים מרכיבה קודמת אבל הזיכרון של הנשים יותר טוב וזה אפילו לא אני אמרתי.....
בסופו של דבר מצאנו את הסינגלים שהיו זורמים ומהירים.
את ההפסקה עשינו בעין פרור (הסבר על המקום בתמונות) המקום מאד יפה.
המשך הדרך היה שוב ליד נחל השופט ואז עלייה לכוון יקנעם וירידה בסינגל נחמד לכוון המושבה.
שוב סימנו את הרכיבה ב1000 בבוקר..
כן היה מאד כיף בדיוק מה שצריך לשרוד את ימי הקייץ החמים.
תגובות:
סטטיסטיקה
סה"כ הרכיבה: 25 ק"מ
סה"כ העלייה: 510 מטר
זמן רכיבה בפועל: 2:21 שעות
מהירות ממוצעת: 10.5 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 31.7 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי שם?? – 30 יולי – מעינות וסינגלים בירושליים
|
BLOG
תגובות:
סטטיסטיקה:
סה"כ הרכיבה: 28 ק"מ
סה"כ העלייה: 780 מטר
An ode to the Tour De France - by Jonathan
|
Kicked off my shoes and raised my legs
Then sat in front of telly
I poured a beer and salted chips
For the Tour de France I'm ready
I watched the men ride up the hills
That only Herucles could climb
Then catapult themselves back down
At speeds quite death-defying
With crashes, pile ups and bad weather
The torture was incessant
The winner kissed by two blonde girls
Was the one thing they found pleasant
What makes these men compete like this?
Of what are they all made?
They must be strong and muscly
Full of courage and so brave
And after all was said and done
With the yellow worn by Evans
It was a shock to hear his voice
Just like a kid, by heavens
This man who'd beaten all the field
And done what only few can do
Sounds like he'd be much more at home
Playing footy in his school
It goes to prove the age old truth
That whether north or south
You must be careful not to judge
A ride by his mouth
בלוג - 23 יולי – עדולם
|
Amos picked us up at 05:15 and 45 mins later we were preparing the bikes for the ride.
Climbed the first ascent to the beginning of the Adolam single and then a fast ride all the way to the junction with the Kanim single.
Amos is riding his super smooth IBIS carbon and it is a cool ride.
The weather was perfect, cloudy and a nice breeze all the way. At the break on top of Atari Amos was cold.......
We rode on the continuation of the Adolam single and arrived at the junction with Bourgin on our left.
Amos saw a hill, so did I, and there was a downhill trail straight up. I said we could'nt do it.
So i said let's do it.....
4 breaks later to catch our breaths and we were at the summit. Well done Amos.....well done Max and Nurit, well she had more sense and went round the more convential paths and we met at the top after she sustained a wee fall.
From here we found another single, less well looked after and a bit more technical and came down to the same place again. Then on asphalt through kibbutzim, under gates, through vineyards, over bridges and finally a timed sprint back to the cars.
We started at 06:15, we finished at 10:00, in between we managed to do 25 kms and had a great time.... and summer heat stress.......no sign of it.
Next week Saadim and a dip in Ein Levan........
תגובות:
סטטיסטיקה:
סה"כ הרכיבה: 25 ק"מ
בלוג רכיבה על ידי נורית – 16 יולי – טבעון וסינגלים
|
ארבע ורבע בבוקר השעון מצלצל יופי איזה כיף באמת מה יש לעשות במיטה בשבת ......
חמש ורבע יוצאים מהבית ופוגשים את עמוס ויונתן גם להם היה כנראה משעמם במיטה.....
שש ורבע יוצאים לרכיבה ......
מסלול סובב טבעון
סינגל יחסית זורם חוץ מכמה הפתעות בעליה חדה ללא התרעה.
המסלול מהנה כאשר היער מצל חלקים מהמסלול והנוף מזכיר שארץ ישראל יפה גם בקייץ.
מדי פעם היה צריך לחפש את המסלול ולהפתעתנו יונתן התעלה על עצמו והחליט לקחת את התפקיד שלי ......
בנקודה הדרומית ביותר של המסלול גילנו שאנחנו נמצאים מול יקנעם, רובכם לא יודעים שזה שמו השני של יונתן.....
ההפסקה הייתה ליד הקישון השיחה הייתה הפעם בנושא ביטוחים קורה ...........
היה ברור שבשלב מסוים תתחיל העלייה לטבעון למרות החום והלחות היה
בסדר......עמוס אם תמשיך ככה תפוטר.....
והכי בסדר הייתה השעה שהגענו לרכבים 0945 .
וממש לא יכולנו להפרד אחד מהשני כל כך מוקדם .
יונתן הזמין לרחצה ואבטיח לביתו. תודה כמובן לגואן......
לסיכום הייתה רכיבה מהנה ובחירה מצוינת לקייץ.
שבוע טוב
תגובות:
בלוג רכיבה על ידי גדעון – 2 יולי – גלבוע וסינגלים
|
Saturday 2nd of July, after a very early drive with Rami, we met the Spokes team in the parking area, close to the artificial-ski place. 7:15, ready to go, Max explained that we will ride along the new KKL single along the Gilboa, 28 km up hill (as usual with Max) and down-hill to Bet- Alfa on the way back.
After 10 Km of riding we arrived at a wonderful top scenic view of the valley of Israel. Taking a short coffee break, I’ve learnt that Itzik is 71 years old but he is riding like a 17 year old. From this point we rode down-hill to the Japanese garden in kibbutz Bet Alfa which was the fast and easy part of the riding. The remaining 10 Km on the way back was not easy in the hot weather around noon.
Ending the ride quite exhausted, while driving home after stopping in a coffee shop for a cold drink we were planning the next Saturday riding in the valley of Hachula.
Exhausted but satisfied!! we ended once again with Max and Nurit a challenging ride.
Thanks,
Gideon
תגובות:
סטטיסטיקה:
סה"כ הרכיבה: 30 ק"מ
סה"כ העלייה: 724 מטר
זמן רכיבה בפועל: 4:46 שעות
מהירות ממוצעת:
6.3
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 38.3 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי נורית – 25 יוני – למען גלעד – 5 שנים
|
היום לפני 5שנים קיבלו אביבה ונועם את ההודעה שבנם גלעד נחטף.אני מנסה לתאר לעצמי איזה מחשבות עוברות להורים שקיבלו הודעה כזו בשעות הראשונות בחודשים אחרי שנה ועוד שנה ועכשיו 5 שנים.
אביבה ונועם אזרחים שחיו את חייהם בשלווה פתאום נאלצים להתמודד יום יום שעה שעה עם הידיעה הנוראית הזו . בתחילה התקווה שהצבא והמדינה עושים הכל הרי לא מפקירים חיילים בשטח האויב ואז ההבנה שממשלות מתחלפות כולם עושים הכל אבל גלעד עדיין לא כאן.
5 שנים שבהם ניסו הכל נסעו ברחבי העולם פגשו מנהיגים עשו עצרות צעדו במשך 12 יום בחום הלוהט עם המוני אזרחי ישראל ממצפה הילה ועד ירושלים ושנה שלמה שחיים ברחוב ברחוב עזה מול ביתו של ראש הממשלה בתקווה שהוא יתעורר ויעשה את המוטל עליו ויחזיר את גלעד הביתה..גלעד הוא הבן הפרטי של אביבה ונועה אבל אנחנו כאזרחים חייבים לעשות הכל לתמוך באנשים האצילים האלה.
לא פעם שואלים את אביבה מה אפשר לעשות כדי לעזור להם והתשובה תבואו לאוהל תבואו לעצרות תרימו קול אל תשתקו.
תגובות:
זו היתה רכיבה עם שני נושאים חשובים: הפגנת תמיכה במשפחת שליט והכרות עם ריי שסיפור ילדותו בהולנד מאד ריגש
להתראות,
אורי
בלוג רכיבה על ידי נורית– 18 יוני – מהכנרת ועד צפת
|
נפגשנו יונתן עמוס מקס ואני בכניסה לכביש המוביל לחוקוק. יצאנו ברכיבה בכביש בצפון הכנרת כאשר מיד הכביש בעלייה (למי שרכב את סובב כנרת זאת העלייה התלולה בצפון הכנרת) ואז פנינו שמאלה לדרך עפר בתוך השטח שעולה ועולה ועולה ומתפתלת ועולה כ-16 קילומטר עד הכביש שעוקף את צפת. בדרך עצרנו לתצפית מעל הכנרת וכבר אז לא האמנתי איזה גובה עלינו ומה עוד נשאר.
מדי פעם העיר צפת בצבצה באופק. אייל חמוד נקרא בדרכנו. הדרך הייתה יפה אבל המאמץ רציני. הפעם הייתי אני המקטרת הראשית. בסוף העלייה הגענו לגשר הגדול העובר מעבר לנחל עכברה ומכאן התחלנו את דרכנו חזרה בשמחה כי הרי אנחנו עכשיו יורדים בחזרה.....
תחילת הירידה לנחל הייתה טכנית והנוף שנשקף מכל עבר היה נפלא אבל ההפתעה שחיכתה לנו בסוף הירידה הייתה עלייה תלולה לצד השני של הנחל. החיוך ירד משפתי אבל לא הייתה ברירה והבדיחה של עמוס שעלינו לצפת וגם עולים לכנרת הוציאה ממני את החיוך האחרון.....
את האופניים גלגלתי עד שנאלצתי לדחוף אותם בידיים הזיעה נגרה ושהגענו למעלה עדיין לא נראתה הכנרת באופק כי ממולנו הייתה עוד גבעה. מקס החליט שאנחנו צריכים מנוחה לפני שנמשיך. רכב ארבע על ארבע שעבר אותנו כמעט פיתה אותי לעלות עליו אבל ההפסקה והמיים הקרים שמילינו בדרך נתנו לי אנרגיה להמשיך. הפעם בסוף העלייה הגענו לחוקוק ומשם בדרך אספלט לירידה מטורפת עד שנעצרנו שוב בעלייה. הצעקה שצעקתי נשמעה בכל עבר, לא האמנתי למראה עיני גם האופניים שלי התחילו לבכות ירדתי למהלך נמוך והתחלתי לדווש בכוח הרצון וסוף כל סוף ירידה מטורפת עד למכונית.
אחת הרכיבות הקשות שלנו אם לא הקשה ביותר.
ליונתן מזל טוב. אני בטוחה שכל שנה ניזכר ברכיבה הזאת ביום הולדתך.
מקס הצלחת למצוא רכיבה מאתגרת במיוחד.....
עמוס שמחתי שגם אתה מיצתה את העליות הפעם.........
תגובות:
סטטיסטיקה:
סה"כ הרכיבה: 32 ק"מ
סה"כ העלייה: 925 מטר
זמן רכיבה בפועל:
מהירות ממוצעת:
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 60.4 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי יורם – 28 מאי – בורמה
|
נפגשנו בכפר אוריה קבוצה סולידית של שישה חבר'ה ביום שבת חם ומעונן...מוזר אה!!??
התחלנו את הרכיבה כמתוכנן בירידה היוצאת מכפר אוריה אל עבר שדות הכרמים שממול. נוף הכרמים המרהיב שבאזור בשילוב עם מזג אויר אפרורי נתן לנו תחושה של חו"ל. החלנו בעלייה לכוון מצפה/תצפית הראל (מקס תקן אותי אם אני טועה) שנמצא בכניסה לדרך בורמה.
לאחר כמה דקות החלו רעמים וגשם שליווה אותנו לאורך הדרך.
יום חם בשילוב גשם צונן היה די מרענן (תרתי משמע) וגם נדיר לעונה.
היו הרבה עליות, אך גם כמה ירידות כפיצוי לאורך נוף צירעה ודרך הפסלים ממש כפי שמקס הבטיח.
לסיכום הייתה רכיבה רטובה, קצרה וקולעת כפי שכולנו אוהבים מקס, תודה על תכנון מושלם... כרגיל שחלקו, נעשה בעזרת תוכנת Google Color (:
שבוע טוב לכולם!
תגובות:
סטטיסטיקה:
סה"כ הרכיבה: 24.5 ק"מ
סה"כ העלייה: 606 מטר
זמן רכיבה בפועל: 3 שעות ו 28 דקות
מהירות ממוצעת: 7 ק"מ/שעה
מהירות הכי מהיר שנרשמו ב GPS שלי: 44.9 ק"מ / שעה
בלוג רכיבה על ידי שם?? – תאריך – מקום??
|
תגובות:
Gideon wrote:
Hi Nurit and Max,
I would like to thank you once again for the exciting bike trip today, Nofit & Shimshit and the wonderful pictures. It's our second trip with you, not easy but challenging.
Looking forward for the next trip
בלוג רכיבה על ידי שמעון ג' – 7 מאי 2011 – מכתש רמון ועין סהרונים
|
נפגשנו ב 5:30 בבוקר בכפר סבא (זה אומר לקום ב 4:30 בבוקר) ונדחסנו 5 רוכבים לטנדר של עמוס. הגענו לחאן סהרונים ב 8:00 והיה מפתיע לראות את כמות הלנים במקום.
יצאנו לדרך 9 רוכבים מקס ונורית, ,סטס וחבר נוסף (שיסלח לי כי איני זוכר את שמו), יהונתן, עמוס, מוני, שמעון ושמעון (אני). השבילים מתוחזקים ועבירים והנוף מדהים. זרמנו בשבילים הלבנים (חלקם היו אדומים), עברנו מקומות כמו נחל אדום, הר גוונים ציר החשמל ועוד. מידי פעם הגענו לעליה שפשוט לא ניתן היה לעלות ברכיבה, חוץ מהחבר של סטס שרכב כמו פנתר למרות שלא ישן בלילה. אך הנוף בסוף העלייה היה שווה הכל.
הפסקת הקפה עם מלפפון חמוץ הייתה תחת צילו של עץ (אין הרבה בשטח).
לסיום החליט מקס כי לא היו מספיק עליות בטיול זה והחליט כי נעלה עוד עליה קטנה, מהמכתש לעיר מצפה רמון. עליה ארוכה של כ – 5 ק"מ שעולים ועולים ועולים ועולים..... בעליה זו "נרדמים" להם חלקים בגוף כמו הישבן, הידיים ועוד חלקים שלא נזכיר. אך בסוף כולנו עשינו זאת.
לאחר הפסקת גלידה ותודות לעמוס שפינק אותנו בשתייה קרה ובירות. התחלנו בנסיעה חזרה.
היה טיול מדהים ומי שלא הגיע פיספס
תודה לנורית ומקס על ארגון הרכיבה ותודה לעמוס שהסיע אותנו ודאג לשתיה בסוף הדרך.
נתראה ברכיבות הבאות.
תגובות:
מ הGPS של מקס:
סה"כ רכיבה: 29 ק"מ
סה"כ עלייה: 760 מטרים (300 מטרים בתוך 4.5 ק"מ בעליה למצפה רמון)
אורי אומר (8 מאי)
מדהים,
אני מסיר את הכובע בפני כל הרוכבים במכתש רמון!
כל הכבוד
Ride Blog by Max - 6th May 2011 - Ein Akev
|
One of the most beautiful natural, all the year round, springs that we have discovered in Israel and it is in the Negev.
We've been here before, but always with the 4x4 and this was the first time we visited on the bikes.
We started in Sde Boker in the University grounds, and we rode East towards Maale Zin. Basically a long downhill section full of little stones but still rideable (for some).
Having got down the bottom the ride became very enjoyable. The scenery is unbelievable, the colours are amazing and the weather was perfect for this time of the year.
The spring itself feeds an open pond, always clear water and always full.
A must for swimmers but breath takingly cold.
The ride back follows the winding river beds until the internal road is reached between Avdat and Sde Boker. A wicked climb but asphalt saved the day and we managed to return safely to the top......the Sde Boker Midreshet.
Anyone in the area who fails to visit this pond is loosing out on one of the prettiest spots in the South.
Comments:
בלוג רכיבה על ידי יורם – 30 אפריל – גזר וכרמי יוסף
|
מכוון שלאורך כל הדרך עד נקודת המפגש, ירד גשם לסירוגין ומזג האוויר היה מעט קריר.
בכל זאת יצאנו לדרך, כאשר את תחילת המסלול ליוותה רוח קרירה ועננים מאיימים. תחילת הרכיבה הייתה כאשר חצינו את היישוב וירדנו בסופו לשביל עפר. מעט עליות בתחילת השביל, קצת ברקים ורעמים והגשם החל...
לא נרתענו והמשכנו ברכיבה כמו רוכבים מנוסים ועקשנים.
למרות הגשם, המסלול עדיין ניתן היה לרכיבה עד אשר הגענו לשביל ללא מוצא...עשבים ושאר סבך כיסו את כל האופק.
אבל היה כאן שביל... טען מקס!
לא חשוב אמרנו למקס, תמשיך העיקר שנהיה על המסלול... אז המשכנו אל תוך הסבך תוך כדי עידודו של ג'ונתן, נו... מקס נו... כבר!(:
לבסוף, בנחישות רבה פרצנו את הדרך מחדש כשעשבים נכנסו לכל מכלול אפשרי באופניים.
המשכנו קצת ברכיבה עד שהגענו למקום בו אפשר היה לעשות הפסקה קלה, לצורך נקיון
העשבים מכל המכלולים והתרעננות קלה עם חטיפי אנרגיה וקפה בטעם שמעון (בלי סוכר) !!!.
בהמשך הדרך הגענו לכביש המוביל למושב גזר, אך כמו בפעם הקודמת גם הפעם הכביש היה חסום בגלל מירוץ אופניים שנערך במקום.
חיכינו מעט...ופתאום הגיע סדרה של ברקים ורעמים... וגשם שוטף החל לרדת. נרטבנו כך שהבגדים ממש נדבקו עלינו.
המשכנו במסלול, על הכביש תוך כדי זהירות מהרוכבים במירוץ. חצינו את מושב כרמי יוסף והמשכנו אל תל גזר לצורך תצפית על האיזור היפהפה.
ירדנו מתל-גזר בסינגל לשביל שאמור היה להוביל אותנו חזרה למושב משמר איילון...התחלנו את השביל עם גלגלים של 26 אינץ' וסיימנו את השביל עם גלגלים 29 אינץ'...(: ולא בגלל שהחלפנו גלגלים, אלה תודות לבוץ הדביק שהיה לאורך כל השביל...
בסיום השביל ניקינו את הבוץ מהאופניים, ולשם שינוי חיפשנו שלוליות של מים כדי להוריד יותר טוב את הבוץ מהאופניים.
נשארו רק כמה קילומטרים בודדים עד הרכבים, אותם עשינו על הילוך קבוע...ההילוך האחרון בו ההיינו לפני שנכנסנו לבוץ. הבוץ פשוט לא איפשר לנו להעביר הילוכים... בכל מקרה הגענו בשלום לרכבים! למרות הכל הייתה חוויה נהדרת(:
מקס/נורית,
תודה על יום נפלא.
שיהיה לכולם שבוע טוב!
תגובות:
Statistics:
Total ridden: 23 kilmetres.
Total ascent: 450 meters.
Total weight accumulated: 41 kilo per person
Total laughter factor: 8.6 (especially when Nurit saw my bike).
נורית מוסיפה:
שכחת יורם שבשלב מסוים נאלצתי בהמלצתו של שמעון לעלות על רכב שמוביל פרות כדי להתקדם במסלול....
בלוג רכיבה על ידי Jonathan – תאריך – מקומי
|
The first part of the ride took us along the Kane river and to Antipatrus, where our path was block by a locked gate. Yoram spotted a trail (of sorts) to the left, which we took - it was barely rideable, overgrown thorns, weeds and brush, but we made it through eventually.
Max stopped for some field surgery to extract a thorn from his hand, Amos was stung by something and we decided to get out of there quickly. We then made our way by the the Baptists Village and then to Nahshomin, where the hard work started.
A stony climb up in to the forest of Park Nahshon got us panting, we continued to climb around El-Ad and then entered a long and very stony descent with plenty of bumps and steps. That took us to Nahal Shiloh, where we had a well-earned break next to "the tree" (just about the only one in the park). No sign of the chair that was prepared for Nurit with great chivalry last time so we just sat on the trail.
We then started a very hard climb - some very steep and very stony parts that were almost impassable but we managed (with occasional walking) to make it through unscathed. Then came another stony descent (you may notice the word "stony" appears many times - not without reason!) that eventually left us near Rosh HaAyin in more familiar territory. I had a fall along the way - one big bruise and many (still un-extracted) prickles, but other than that no damage was done. From there, we rode our regular ride in reverse, as we climbed out of the Rosh HaAyin park, passed by Kfar Kasem, through a single in Horeshim to the kibbutz and back home through Sde Hemed.
It was a long ride (Max will provide stats below) - with very few easy kilometers. Even the descents were tricky and demanded a lot of concentration and there were plenty of climbs in between them.
It's great riding area - despite the physical effort. Technical riding, countryside that is still green and more beautiful than Tuscany. And of course plenty of good exercise.
We made it back home for lunch with weary legs (and some sore shoulders for some reason) with plenty of time to get out the tweasers and pluck thorns from our hands.
A short poem this time, in the spirit of Ogden Nash.
It's titled: Stones.
"Nahshonim has millions of 'em"
תגובות:
מ הGPS של מקס:
סה"כ מרחק: 52 ק"מ (עמוס.....60 ק"מ)
סה"כ עלייה: 589 מטר
זמן רכיבה: 3 שעות ו50 דקות
מהירות מרבי: 13.6 ק"מ/שעה
בלוג רכיבה על ידי שם?? – תאריך – מקום??
|
תגובות:
נורית אומרת
סוף כל סוף שוב על האופניים מסלול מנצח בנוף עוצר נשימה וחברה הכי נחמדים מה צריך יותר מזה
בלוג רכיבה על ידי נורית – 5 מרץ 2011 – צבעונים בחורשים
|
התאספנו קבוצה גדולה במיוחד הבוקר.....
מקום המפגש היה בגרשווין אלישמע רק שגרשווין כבר לא שם......
השמיים היו כחולים והאוויר נקי במיוחד.
השבילים היו רכיבים והדרך לחורשים נראתה באנאלית ואז .....
יונתן החליט ש"שדה חמד" הוא "נווה ימין" וההפך.
השערורייה הזאת בהחלט העירה אותי אבל אפילו אבא ובניו שחזרו מתפילת בוקר לא הצליחו לשכנע אותו..!!!!
את המשך הדרך עשינו בקצב נחמד ואז התחילו ההפתעות של מקס....
עלייה לנירית משם עלייה קשה במיוחד לחורשים,
סינגל בעלייה בתוך החורש
וההפתעה שחיכתה לנו
מרבד של רקפות ובתוכם צבעונים אדומים.
אחזה אותי התרגשות רבה
פעם ראשונה שאני רואה צבעונים ברכיבות שלנו.
המקום היה הכי מתאים לקפה ומאפה של עמוס ואשתו.
השמש ליטפה אותנו השיחה קלחה ואני החלטתי שאני נשארת שם,
עמוס שכנע אותי שיש עוד צבעונים בדרך.
עוד סינגלים בעליות הגענו לשביל המוביל לכפר קאסם.
ההמשך עד ראש העיין היה ברכיבה מהירה במיוחד ואז ההפתעה, שוב שדה של צבעונים מהמםםםםםםם....... ההפתעה הבאה הייתה כאשר מקס פנה שמאלה לשביל האדום, העלייה שחיכתה לנו הייתה טכנית במיוחד אבל הכלניות בשלל צבעים חיפו על הקושי.
בסוף העלייה לפני תחילת הסינגל האחרון הפסקה קצרה,
סינגל זורם עם כמה "דרופים" נחמדים הוביל אותנו לנחל שלה
בדרך חזרה כמעט התנגשנו ברכבי שטח בתחרות
למרות שכבר אנחנו מכירים את האזור כמעט כמו את כף ידנו היה לנו כיף במיוחד
שבוע טוב לכולם
ועכשיו ....שיר מבית יונתן
מקס ונורית עוברים דירה
אז בחרו מסלול קרוב
נצא לחורשים עוד פעם
זה לא הרבה לרכוב
יצאנו דרך אלישדמע
ניבתנו בלי שגיאה
שדה חמד נמצאת מימין פתאום
האם זאת אשלייה?
אחרי ויכוח די קצר
יונתן נכנע
זה נוה ימין מימין
אז לחורשים ניסע
עלינו את העליות
עמוס הגיש קפה
היו המון פרחים סביב
ממש מראה יפה
עלינו כמה סינגלים
בכיוון הלא נכון
עוד אנחנו מטפסים אל-על
כולם יורדים את המדרון
נכנסו לאזור שילה
הסלעים לא נגמרים
עלינו גם ירדנו שם
ופנינו לבתים
תגובות:
בלוג רכיבה על ידי סטס – 19 פברואר – הגמל האדום (ערד למצדה)
 |
בהתחלה ירדנו במהירות מופרזת על הכביש, 4 ק"מ ונכנסו לנחל (מה שמו? האם מישהו זוכר?)
נחל יעלים
אבנים, אבנים גדולות וקטנות , מעייף , אך זו גם סוג של רכיבה טכנית ואין מה לבכות. אחרי מספר קילומטרים פתחנו סדנא לתיקון אופניים בשטח, הראשון שהצטיין - עמוס עם הפנצ'ר בטויבלס האחורי שלו, לאחר 1-2 ק"מ הבנו שגילגול והוספת אויר לא מציל אותו ושמנו פנימית. תוך כדי רכיבה בין נופים מדבריים הנפלאים, המשכנו לסבול מתקלות טכניות (לאחר עלייה קטנטונת מנחל לגדה המוביל שלנו (מקס למי שלא מכיר) מצא את עצמו עם שרשרת קרועה, שאמנם תוקנה תוך כמה דקות - טוב שלעמוס יש מוסך נייד עם מבחר חלקים עשיר. סידרת התקלות המשיכה, עמוס עם פנצ'ר חוזר ויורם עם אותו סיפור.
לאחר שהצלחנו להתגבר על פנצ'רים, עשינו הפסקה לנישנוש קטן במקום מוצל ומוסתר ומכאן עלינו בעליה סדו-מזוכיסטית - חצי ברגל חצי באופניים, במתנה קיבלנו תצפית יפה לים המלח וגבהות מסביב ובריזה נחמדה, עוד מרתון קצר - ירידה ועליה ואנו צופים מרחוק למצדה, היעד שלנו.
אחרי הגעה לכביש סלול ערד - מצדה התפצלנו לשתי קבוצות לא שוות, הרוב המשיך בדרכו לחניון מצדה להמתין למיניבוס שהוזנק ע"י מקס ו-3 מתנדבים - יונתן, עמוס ואני החלטנו שלא מספיק תענוג להיום והתחלנו לעלות על הכביש לערד ולאחר כ-5 ק"מ נאספנו למיניבוס עם החברה, ובשלום חזרנו לערד.
לא היו נפגעים גם לא נפגעי חרדה, לציין במיוחד את אברהם, שלא פחד מאף ירידה טכנית וזוכה לכינוי עז הרים של השפיצים!
לסיכום: מסלול מהנה , לא קשה טכנית במיוחד ולא ארוך, נחמד לעשות אותו. תודה למקס, נורית ועמוס על סיור מקדים והתארגנות.
תודה לכל החברה המשתתפים
SPOKES FOREVER!
בלוג רכיבה על ידי יורם– 19 פברואר – הגמל האדום (ערד למצדה)
אחרי התארגנות מהירה, יצאנו לדרך, כאשר תחילת המסלול הייתה ירידה של כ-1 ק"מ בכביש 31.
גמל אדום הוא מסלול טרשי כאשר חלק גדול מהדרך נאלצנו לרדת מהאופניים.
את הבוקר התחלנו עם שמש נעימה ורוח קרירה שליוותה אותנו עד סביבות השעה 11:00.
לאורך המסלול נאלצנו להתמודד עם שני פנצ'רים של עמוס, פנצ'ר אחד שלי ושרשרת שנקרעה למקס, אך כבר הכל ניהיה קטן עלינו... הרי הפכנו להיות ממש מקצוענים בכל הקשור למכונאות(: היו 25 ק"מ של עליות וירידות בתוך נוף מדברי מדהים. לא אשקר, לי היה קצת קשה לאחר שבוע של חוסר פעילות ספורטיבית.
בסופו של המסלול, יונתן, עמוס וסטס החליטו להמשיך את האתגר ולעלות את הדרך המובילה לערד.
בזמן שהשלושה עשו את דרכם לכיוון ערד, ישבנו במזנון של מצדה להתרעננות והמתנו למיניבוס שיאסוף אותנו.
אחרי המתנה של כ-20 דק', המיניבוס הגיע, הנהג העמיס את האופניים במקצועיות רבה ויאללה יצאנו לדרך.
להפתעתנו שלושת הרוכבים הספיקו לרכוב דרך די ארוכה ולא המשיכו רק בגלל שהיה "חסר להם מים" ובגלל שהתעקשנו...(: להעמיס אותם.
מקס,
תודה על יום נפלא.
קבל את הערכתנו המלאה על עבודת הכנה טובה ואחלה מסלול.
שיהיה לכולם שבוע טוב!
תגובות:
נורית:
הגמל האדום הוא מסלול מיוחד.
את הנוף המדהים מעקלים רק יום אחרי.
תודה למקס שיזם רכיבה במסלול אתגרי ובהחלט שונה
אורי:
מאד נהניתי מהחברותא.
תודה רבה למקס ונורית על האירגון והכל
בלוג רכיבה על ידי נורית – 12 פברואר 2011 – אשקלון לגברעם
 |
יום אחרי שנחתנו נפגשנו עם הרוכבים הנחמדים באזור כפר סילבר. יצאנו מזרחה כאשר השבילים היו רטובים אבל רכיבים, עברנו את ברכיה והודיה רכבנו בסינגל קצר לכוון גן בוטני שהוקם לזכרם של תום ותומר שנפלו באסון המסוקים בשנת 1997.
הגן המקסים הוקם על ידי אביהם של תום ותומר. הפסקה ראשונה הייתה בגן כאשר ברקע שמענו הסברים על תאונת המסוקים .
את הדרך המשכנו דרומה כל אחד עם המחשבות שלו אבל השביל היה בוצי מאד ולא איפשר לחלק מאיתנו להמשיך .מכאן התחיל החלק המעצבן של ניסיון לגלגל את האופניים אבל ללא הצלחה. מקס נחלץ לעזרתי והרים את האופניים על כתפיו כאשר גם ללכת היה קשה. בסוף התקבצנו כולנו ליד אנדרטת גדוד 51.
ההפסקה הפעם הייתה בעיקר לנקות את האופניים. הקפה של שמעון והעוגה רומם את רוחנו והמשכנו עד לכביש 35 .בהחלטה משותפת המשכנו מערבה במסלול המתוכנן אבל היינו צריכים לאלתר ולחפש שבילים ללא שלוליות לפעמים ללא הצלחה רבה. בשלב מסוים לעמוס נשבר האוזן של האופניים ואז התחיל תיקון שכלל גם התאמה של חלקיים לאופניים שלו וגם ניקיון תוך כדי. מקס המאסטר בעזרת הידיים העוזרות של כולם הצליח להרכיב שוב את האוזן והאופניים שוב היו מוכנים לרכיבה . בשלב הזה החלטנו לקצר את הרכיבה ולחפש דרך חזרה. השבילים היו בוציים אבל הצלחנו לתמרן ביניהם ולהגיע לבית שיקמה שם החל החלק הראשון של ניקיון האופניים בעזרת צינור מיים בתחנת הדלק.
הדרך משם הייתה מזרחה לצידי ועל פסי הרכבת ובסופו של דבר בכוחות משותפים הגענו למכוניות.
מזג האוויר בבוקר היה קר במיוחד אבל כרגיל לא להרבה זמן.
האופניים והבגדים בבוקר היו נקיים אבל לא להרבה זמן.
המצב רוח היה מרומם למרות התנאים הקשים.
השדות המוריקים והאוויר הנקי היו שווים את המאמץ .
ולך יובל אני מקווה שלא גורשת מהבית אתה תמיד מוזמן לנקות את האופניים שלך אצלנו בגינה.....
שבוע טוב לכולם......
תגובות:
בלוג רכיבה על ידי נורית – 22 ינואר 2011 – לוזית ואזור לכיש
 |
יורם יצא לסיבוב קצר על האופניים מילא אוויר ויצאנו לדרך, אוויר שיצא ויצא ויצא ו.........
השמיים היו כחולים ועמוס החזאי הבטיח לי מזג אוויר חמים כך שהעזתי לצאת עם שרוולים קצרים. תחילת הדרך בשביל נחמד כשהירוק מלווה אותנו, פננו מועדות למצפה משואה, כן אי שם במרומי ההר.
הטיפוס התמשך לאורך שביל לבן שבסופו הגענו מתנשפים לפיסגה. הנוף שנישקף מלמעלה מדהים והפעם הקפה והעוגיות של עמוס בעזרת אישתו היו מבורכים מוקדם מהרגיל.
את הדרך המשכנו בסינגל בתוך החורש תחילה בירידה ובהמשך בעלייה עד לרמת אבישור . מכאן הנוף מיוחד כאילו נמצאים בסוף העולם פשוט לא רואים את הסוף.....המשכנו עד חירבת צורה, במקום שרידי כפר ערבי שישב על שרידי חווה ביזאנטית. בהמשך סינגל שתחילתו טכני מאד והמשכו זורם ומשחרר. מהנקודה הזאת פחות או יותר יורם נאלץ להוסיף אוויר לגלגל בערך כל עצירה .עברנו את בית ניר ובהמשך הוחלט לטפל בגלגל של יורם .
הפסקה וטיפול על ידי יורם עם עזרה ממקס, השמש הייתה נעימה וביום כזה כל הפסקה מתקבלת בברכה. את תל צפית אפשר היה לראות באופק ולשם פננו מועדות. בשלב מסוים נאלצנו לעבור שטחי מרעה שכן החקלאים השתלטו על השביל אבל בסופו של דבר הגענו למרגלות התל ומשם בהתגנבות יחידים עד לפיסגה. בצידי התל מצאנו עץ רענן להפסקה קצרה.
ירידה מהתל בשביל טכני ואז מזרחה ועלייה דרומה בחזרה ללוזית.
לסיכום
עליות לא חסרו
האופניים של יורם היו הרבה על הגב....
הרבה מעברי בקר (תודה למקס שפתח וסגר את המעברים וסליחה שלא עזרנו לך אבל הצלחת לעייף אותנו....)
ביום כמו היום כל שנייה הייתה חלום
שיהיה לכולם שבוע טוב
תגובות:
693 ק"מ עליות
36 ק"מ נרכבו
5 שעות רכיבה כולל הפסקות ותיקונים
3 שעות רכיבה נטו
מהירות מקסימלית שנרשמה היה 39 ק"מ/שעה
יורם אומר
נורית, אחלה תמונות, סחטיין על הסטלבט...אבל בחן...(:לסיכום! היה מעעעוללללה! ואגב החמין יצא אחלה!
בלוג רכיבה על ידי נורית – 15 ינואר 2011 – חיפה וסינגל
 |
שילוב מוצלח של שטח ועיר.
ערב יום שישי בחוץ ברקים רעמים וגשם השעה מתקרבת ל 24.00 בלילה ואז מתחילים לברר מה קורה בצפון, בנתיים יבש. מקס קם ב 05.00 בבוקר שוב בודק מה קורה בצפון וחוזר ומושך אותי מהמיטה .
מתארגנים ויוצאים לדרך. בחוץ רטוב אבל מנתניה והלאה יבש.
חנינו בפאתי חיפה ויצאנו ששה רוכבים לחלק הראשון של הרכיבה . בעקבות מסלול שנבנה לאליפות אירופה באופני הרים לשנת 2010. המסלול סינגל של עליות וירידות בתוך ואדי וחורש ים תיכוני. משם המשכנו לכוון הים ולאורך הטיילת הנבנית לרוכבי אופניים.
הים על הבוקר בהחלט היה במקום. היה נחמד להיפגש עם החיפאים חלקם מנסים את מזלם בדגה חלקם משפרים את הכושר וגם נפגשנו עם שתי נשים שמאכילות חתולי רחוב (ראה תמונה) .
בבת גלים פנינו ימינה לכוון העיר התחתית ומשם התחיל הטיפוס המתמשך למרחק של 15.5 קילומטר .העלייה הראשונה הייתה עד סטלה מריס, לשם נושפים הגענו .
הפסקת אנרגיה הייתה בעיתית !! .בסוף הצלחנו למצוא מדרכה מעניינת במיוחד.......הקפה הוגש הפעם על ידי שמעון ועמוס העוגיות הטעימות של אשתו של עמוס היו יותר מאשר במקום וההפתעה של יונתן בצורת משמש יבש אבל מיוחד במינו מילאו את בטננו כאלו היינו בבית קפה קטן .......
מכאן המשכנו כאשר פננו מועדות לאוניברסיטה. הדרך כל הזמן במגמת עלייה כאשר בדרך עברנו את טיילת לואי משם הבטנו על הנוף המהמםםםםםםם. מקס הצליח להתפתל דרך רחובות קטנים ורדומים. עד שהגענו לאוניברסיטה כבר לא הייתי בטוחה שאני אוהבת אותו. ועכשיו חיכתה לנו ירידה ארוכה דרך החורש בחזרה למכוניות. הירידה הייתה בהחלט טכנית ומדי פעם מצאנו את עצמנו ליד האופניים אבל בגדול לא היו נזקים רציניים.
יורם...... הקרוקס שלך מהממים,
שמעון.........איך הישבן??
יוקנעם........תמשיך להפתיע אותנו ....
עמוס.......אל תשכח להודות לאשתך מקרב לב.....
מקס.......תודה על רכיבה מאתגרת..
תגובות:
העלייה לסטלה מאריס היא 300 מטר לאורך 5 ק"מ וההמשך עד לאוניברסיטה עוד 460 מטר לאורך 7 ק"מ.
הירידה בכרמל היא 400 מטר לאורך דרך שבילים רחבים וטכניים. צריך להתרכז כדי להגיע בשלום למטה.
בסה"כ עלינו 800 מטר במהירות ממוצעת של 12.5 ק"מ/שעה למרחק של 41 ק"מ ב 5 שעות כולל הפסקות.
בלוג רכיבה על ידי סטס – 11 ינואר – מידבר יהודה – דרך הסוכר
 |
לאחר הקפצת המכוניות ההכרחית לאלמוג (אישית לא השתתפתי כלא הספקתי), עברנו מסדר יציאה זריז ובדיקת נוכחות:
- מקס (המוביל)
- נורית (הנווטת והצלמת)
- מוני (מצב רוח מעולה)
- יונתן (בכושר מצוין, כרגיל)
- עמוס (שידרג רצינית את האופניים)
- שמעון G (מביא קפה ועוגיות וזה נחמד מצידו)
- ריימונד (הפרופסור הרוכב – לפי מסורת חייב להיות לפחות אחד)
- סטס (מאחר קבוע, מפחד שם מגינים)
יצאנו ממעלה-אדומים מזרחה לחפש את הסינגל המפורסם. התחלנו עם חוויה של נופי מדבר יהודה. לא יכול להגיד שראינו הרבה צמחיה, אך יש שלוליות מיים קטנות פה ושם וסימנים הראשונים של התעוררות הטבע.
כמעט מייד כולם התחממו והתחילו להוריד מעילים. לאחר כמה קילומטרים הראשונים הגענו לנקודת ההתברברות (שלא היה כל כך נורא) והמוביל (מקס כמובן) בחר במסלול "הקצר". בנקודה זו, זכינו בפינוק קפה חם ועוגיות משמעון ועמוס. המשכנו במסלול הקצר שהיה בתוך הוואדי היפה עם ריבוי סלעים בצורות שונות, מערות ובורות.
שקיבלנו טיפות גשם הראשונות על ראשינו נבהלנו, כי שמענו על אפשרות לשיטפונות באזור אך לא קרה כלום.... היום מזג אוויר היה בצידנו.
המסלול כלל קטע הליכה לא מבוטל – אך ככה היה יותר נוח לסובב את הראש ולההנות מהנוף המפואר. בשלב מסוים התנתקי מהחבריה והלכתי על שביל החמורים בצד הימני של הואדי שהוביל אותי לשום מקום. נאלצתי לרדת לחברים (המון תודה על העזרה לעמוס ומקס).
לאחר צבירת גובה הגענו לתצפית – ים המלח ממזרח, ירושלים ממערב, כאן פגשנו סינגל זורם, קצת טכני, כמעט כולו בירידה ודפקנו לאשששששש!!!
זה היה כייף אחד גדול ולא רצינו שיגמר. בירידה מוני שר שירים והוציא קולות ועמוס נהנה בשקט אך ראינו את זה.
כאשר הגענו לקו נבי-מוסא עצרנו לשתות ולהתרענן, מבנה בהחלט עתיק ובהחלט מוזנח עם גמל המקושט מסורתי בחוץ. מפה זרמנו בסינגל קליל וזורם עד אלמוג ללא הרפתקאות מיוחדות.
כולם חזרו שלמים, ריימונד הפתיע את כולנו עם כושר הטוב שלו ומיומנות טכנית אפילו ללא שיכוך מלא.
מצאנו את הסוכר ולא את המלח, אך מצאנו תענוג רכיבה אמיתי. וכולנו נוכל להגיד שעשינו את "דרך הסוכר".
בקבוק קר של שמפניה חיכה לנו ברכב של מקס ונורית באלמוג. הרמת כוסית לכבוד הסילבסטר ולדרך חזרה. תודה רבה למוביל ורעייתו ולכל החברים שהיו בטיול.
תגובות:
נוריתאומרת
הרכיבה אתמול בדרך הסוכר היתה מיוחדת הסינגלים והנוף המדברי איפשרו להרגיש שאנחנו חלק מהטבע אפילו המקומיים הכירו את שמעון וברכו אותו בבוקר טוב.....
בלוג רכיבה על ידי נורית – 25 דצמבר – שווצריה הקטנה - הכרמל
 |
את הרכיבה המיועדת עשינו כבר מספר פעמים אבל הפעם לא ידענו למה לצפות בעקבות השרפה באזור.
מקס הוביל אותנו מהחנייה בעלייה קצרה לכיוון האוניברסיטה כאשר הנוף משם מדהים רק שהראות לא הייתה במיטבה. המשכנו בירידה כיפית כאשר לימיננו חורש ירוק וסבוך עד לחי בר. משם למעשה הכיוון היה דרומה סינגל ראשון בעלייה טכנית מי באופניים ומי ברגל.
בהמשך תצפית על הנוף ועדיין הכל ירוק הנוף לא השתנה עד שעברנו את כביש 672 ליד צומת דמון . מכאן והלאה התחלנו לראות ולחוות את נזקי השרפה. המראה של העצים השרופים והאדמה החרוכה היה קשה מאד ובנוסף ריח חזק של שרפה עמד באוויר. עצרנו בכמה מקומות היה מין שקט מוזר טבע שרוף אין בעלי חיים דממה מעיקה וכמובן שאי אפשר היה להתנתק מהמחשבה על האנשים שקיפחו את חייהם בשרפה.
באחת העצירות ראינו בקעות ירוקות יוצאות מהאדמה השחורה וזה החזיר מעט חיוך לפננו העצובות . הדרך התפתלה לה עם עלויות וירידות לסירוגין עד שחצינו שוב את כביש 672 הפעם בכניסה לבית אורן. המשכנו את הרכיבה כאשר פננו צפונה . הפסקת אנרגיה הייתה עכשיו במקומה גם כדי להתאושש מהמראה הקשה של היער. הדרך חזרה הייתה טכנית אבל הירוק חזר לעיננו וגם המצב רוח שלי השתפר.
הדרך חזרה הייתה שוב קשה גם עברנו במקום שהאוטובוס עלה באש וגם המראות של המדרונות השרופים והבתים השרופים של בית אורן היו קשים מאד.
למרות המראות והחוויה הקשה אני שמחה שרכבנו בדיוק במקום שהכל קרה, אולי הנוכחות שלנו בטבע תחזק ותגרום לחיים לחזור לאזור במהרה.
ובנימה אופטימית זו שיהיה שבוע טוב
תגובות:
אורך המסלול היה 20 ק"מ וסך הכל עלייה של 520 מטר.
מהירות הממוצעת הייתה 9.7 קמ"ש וזמן רכיבה בפועל היה 2 שעות בדיוק
דניס, כולנו חיבקו עץ בשבילך ...... החלמה מהירה ... מתגעגעים אליך!
בלוג רכיבה על ידי יורם – 18 דצמבר – DESERT CHALLENGE סדום
 |
התכנסנו ביום שישי אחה"צ אצל מקס בבית, התארגנות ושיפצורים אחרונים ועלינו לרכבים. הכוון דרום. האירוע נערך סמוך לצומת נווה זוהר, ים המלח.
הגענו בסביבות השעה 20:00, פרסנו אוהלים ושקי שינה וארוחת ערב קלה עם יין אדום תודות לארגון שלמקס ונורית.
לקחנו לנו את כל הזמן שבעולם!
קצת צחוקים העלאת חוויות מהנסיעה, קפה שחור מעשה ידי סטס עוגיות טובות ששלחה לנו אשתו של עמוס,פיצוחים של יונתן חממה ואופס...פספסנו את מועד הרישום.
רוצים להירשם?! ההרשמה הבאה נפתחת ב-05:30 בבוקר.
טוב! הולכים "לישון". לישון אמרתי?! אז זהו שלא כלכך ישנו...קצת הפרעות ורעשי רקע מהסביבה...(: אז אוליי ישנו 4 שעות.
קמנו בשעה 05:00 בבוקר נרשמנו שתינו קפה שחור של בוקר ובשעה 07:00 הזנקה ראשונהשל האירוע. מי ל-69 ק"מ ומי ל-46 ק"מ.
ההשתתפות במירוץ הייתה בזוגות.
מקס ויונתן השתתפו במירוץ של 69 ק"מ (23 ק"מ * 3)
עמוס וסטס ונורית ואני השתתפנו במירוץ של 46 ק"מ (2X23).
המסלול נערך בנוף מדברי קסום כאשר חלקו עבר בנחל פרצים.
האווירה הייתה נהדרת. מתחם סגור של אוהלים, בימת אירוע ודוכני ספורט כשהכל מוקף בדגלים של נותני החסות VEOLIA.
המסלול לא היה קשה וגם די כיף!
סה"כ הייתה חוויה נהדרת!
מקס, נורית תודה מכולנו על הארגון האיכפתיות והיוזמה. היה מעוללללל'''ההה!
שיהיה לכולנו שבוע טוב!
תגובות:
כמה נתונים סטטיסטיים. הרכיבה סך (משלי ו של ג 'ונתן) הייתה 71 ק"מ. הטיפוס בסך הכל היה 650 מטר .
הרכיבה סך של סטס, עמוס, יורם ונורית הייתה 47 ק"מ ו 433 מטר טיפוס.
לדברי רשימות המארגנים הגענו לתוצאות הבאות:
נורית ויורם: מהירות ממוצעת 13.28 קמ"ש ב 3.27 שעות
עמוס וסטס: מהירות ממוצעת 15.45 קמ"ש ב 2.58 שעות
ג 'ונתן ומקס: מהירות ממוצעת 15.67 קמ"ש ב 4.25 שעות
המהירות הממוצעת המהירה שנרשמה למרטון ה-69 ק"מ הייתה 37.64 קמ"ש ...... מעל פי שתיים מהמהירות של J &M. ... הממממממממ.......
כל הכבוד לכולם ... זה היה סוף שבוע נהדר ונחזור עליו.
נורית אומרת 19 דצמבר
חוויה מיוחדת במינה להגיע למדבר בלילה ולהתעורר יחד עם כמה מאות רוכבים,
עוד חוויה מיוחדת ומאתגרת שמקס אירגן לנו. יום אחרי, השרירם תפוסים...... אני קצת חולה אבל ההרגשה נהדרת....
בלוג רכיבה על ידי נורית – דצמבר 11 – שילו
 |
נפגשנו ארבעה . קר לא היה. השמים היו מאד אפורים והרוח נשבה אבל בכל זאת יצאנו לדרך לפי מצב התמונות אפשר להבין שהרבה עצירות לא היו. חלקים מהדרך היו כנגד הרוח החזקה אבל כל עוד לא ירד גשם המשכנו לחייך.
הדרך לחורשים מוכרת כאשר מקס מצא לנו סינגל חדש רכיב ונחמד. את העליות עשינו ללא הפסקה ובמהרה הגענו ליער ראש העין שם גם סטינו מהדרך לתוך היער, הצלחנו אפילו לראות עלי רקפת ושתי רקפות.........
את הדרך למגדל צדק עשינו מזרחה לשביל הרגיל, השביל היה מהודק והאווירה הייתה שונה. השמיים האפורים כאילו חיבקו אותנו ורק חיכו שנסיים את הרכיבה. את עינת עברנו ללא הפסקה למרות שקפה היה יכול להיות נחמד אבל לא רצינו להתגרות בגורל גם לאכול לא עצרנו.
הדרך חזרה הייתה מהירה מאד כשרוח גבית נשבה בחוזקה. כשנשארו רק קילומטרים מעטים החלטנו בכל זאת לעצור לאנרגיה כאשר תחנת הרכבת ליד ראש העין הייתה מקום אידיאלי להסתתר מפני הרוח. השיחה נסבה סביב בלמים ועוד חלקי אופניים כך שאני התכנסתי לתוך מחשבותיי. המשכנו לכיוון הירקון שם פגשנו את גבי ונכדתו מדוושים להנאתם. מדי פעם התחלנו להרגיש טיפות גשם אבל הרוח העיפה אותם. רק ברמזור של אלישמע דקות לפני הסוף התחיל הגשם להצליף בנו אבל גם שהגעתי הביתה היו עדיין חלקי לבוש יבשים .
אני בטוחה שמי שקורא את שכתבתי לא מאמין שרכבנו הבוקר גם אני לא.
ובנימה אישית דניס עבר את הניתוח חזר לביתו אני מאחלת לו הבראה מהירה וקלה.
יורם מרוב פחד יצאתי היום מהמיטה אז אנחנו תיקו.
יוקנעם, אני מקווה שיש לך הסבר מדוע אתה נשארת במיטה ......
בשבוע הבא אנחנו יורדים לרכוב בדרום אז בינתיים שבוע טוב לכולם.
תגובות:
בלוג רכיבה על ידי יורם – 4 דצמבר – כרמילה
 |
מלווים באוירה קשה מהידיעות המגיעות מאיזור השריפה שעדיין מתחוללת בהר הכרמל,
החלנו את הרכיבה על השביל במקביל לכביש 38 צפונה לכוון הכניסה להר כרמילה.
השביל לאורך כביש 38 כלל עליות וירידות. חמום טוב לקראת הבאות... עצירה קלה בסיום השביל לצורך התאוששות, אך לא להרבה זמן...כדי שלא נתקרררררר....(: וכאן הגיע ההצעה הראשונה של פירוגידי לעשות מדורה...
המשכנו הלאה בשבילים אל תוך היער כשלצידנו נוף מרהיב ביופיו, דבר שהקל במקצת על המאמץ בעליות לכיוון פסגת ההר.
רוב רובה של הרכיבה היתה בעליות, קצת ירידות ועוד עליה... אחת.. אכזרית, אותה עשינו חלקנו בהפסקות קצרות (כדי שלא נתקרר...) וקצת ברגל.
בסופו של דבר כבשנו את פיסגת ההר (קיבוץ צובה) ומשם לקחנו ימינה לכיוון יוקנעם...(: סתתתםםםםם!!! צוחקים!!! לכוון יער קדושים.
סוף סוף ירידות....ועוד ירידות... בקיצור היה כיף לא נורמלי או איך שאנחנו אומרים בספוקסית מעעעוללל'ההה!!!
מקס ונורית, תודה רבה! כרגיל, היה מסלול נהדר ורכיבה מעולה!
דניס, בהצלחה בניתוח והחלמה מהירה!
מכאן בשם כל הקבוצה ברצוני לשלוח את תנחומינו למשפחות הניספים בשריפה בכרמל ואיחולים להחלמה מהירה לכל הפצועים.
שבוע טוב!
תגובות:
בלוג רכיבה על ידי נורית – נובמבר 20 – ציפורי עד הר עצמון
 |
התארגנו ששה רוכבים, יצאנו בירידה לכוון קבר רבי יהודה הנשיא שהיה מכותבי המשנה, משם הדרך המשיכה מעבר לכביש 77 לתוך הבקעה. רוב שטחה של הבקעה מעובד על ידי תושבי הכפרים הערביים שמסביב.
רכבנו במישור ליד הכפר הבואי רומת אל היב והגענו לגבעה קטנה שמתחתיה חפורה מערכת מסתור מן התקופה הרומית. למחילות נכנסים דרך פתח קטן מקס ויונתן זחלו דניס ושמעון עודדו אני צילמתי ועמוס שמר על האופניים.
הדרך המשיכה לאורך המוביל רק שהשביל זיעזע כל חלק בגופנו כך שלרגע לא הייתי בטוחה שהאברים לא יתבלבלו ביניהם. המשכנו לכוון הר עצמון כאשר הדרך התחלפה לאבנים וגם כמובן לעלייה שנמשכה ונמשכה ונמשכה וכאן שוב מתחילה הפסיכולוגיה להתרכז לדווש בקצב כי הרי בסוף מגיעים מזיעים מתנשמים אבל תמיד מרוצים.
הנוף מלמעלה על הבקעה מרהיב.
בסוף העלייה חיכינו לירידה לכפר מנדא אבל הסתבר לנו שהירידה ייותר קשה ואיטית מאשר העלייה. חלקים ברגל חלקים עם להתפלל ובסוף הגענו לכפר מנדא מאד עייפים.
הדרך חזרה עברה דרך תל חנתון עוד מקום מסתור כאן מקס נתן לשמעון מגילה לקרוא ולהסביר על המקום אבל ברגע שהוא נעלם לרגע נגמר הסיפור כן מקס לפעמים אתה מצליח לעייף אותנו מאד מאד מאד (אני יודעת שיש לך רצון טוב).
משם הדרך חזרה הייתה שוב במישור אבל הרגליים כבר היו מאד עייפות ובסוף חיכתה העלייה בחזרה לציפורי שכבר הייתה כמו שאמר יונתן לזרוע מלח על הפצעים.
אז רכבנו רק 35 קילומטר טיפסנו רק 500 מטר אבל היה בהחלט מאתגר מאד .
למרות הקושי הצלחנו הרבה לחייך וולהנות בקיצור מזוכיסטים!!!!!!
תודה לשמעון על הקפה ותודה לשרון על העוגה כן ירבו שיהיה שבוע טוב
תגובות:
בלוג רכיבה על ידי גידי – 13 נובמבר – 360 מעלות סביב לירושלים
 |
"סבו ציון" – היינו במערב (מוצא ועין כרם), בדרום (גילה), במזרח (תלפיות מזרח והר הזיתים) ובצפון (גבעת שפירא – היא הגבעה הצרפתית). מכשירי הGPS- מדדו 47 ק"מ.
"ספרו מגדליה" – העלייה ממוצא דרך עין כרם להר הרצל, העלייה מפת לגילה, העלייה מערב א-סוואחרה לארמון הנציב, העלייה מגת שמנים להר הזיתים – כל אחת מהן כבודה במקומה. מכשירי הGPS- מדדו כ-940 מגדלים (מטרים) עלייה.
אין כמו ירושלים בכל העולם. לכן, גם אם מדובר ברכיבת כביש עירונית למדי, היה נעים ביותר לקיים את הכתוב באווירה חברית (8), במזג אויר נהדר ובהובלתו המצויינת כתמיד של מקס.
ואם תרצו יותר פרטים - אני ממליץ בחום על הגירסה האנגלית של סיכום הטיול מפרי עטו של דניס.
חן חן! נתראה בשטח בקרוב!
תגובות:
יורם אומר 14 דצמבר
נורית/מקסת כל תמונה גלויה! יופי של תמונות.
בלוג רכיבה על ידי יורם – 6 נובמבר – ה"ה לחורשים לשילו לעינת ולחזרה
 |
נחושים מתמיד התחלנו את הרכיבה מגירשווין דרך אלישמע לכוון חורשים וכחומר ביד היוצר הובלנו ע"י מקס, נורית ואנוכי בשבילים שלי לא היו מוכרים לפניכן.
היציאה מחורשים כבר היתה יותר מוכרת. המסלול הרגיל דרך החצר האחורית של כפר קאסם אל הירידה המובילה לאחורי העיר ראש העין.
משם במקום לעלות בדרך הרגילה לכיוון מגדל צדק, פנינו שמאלה לשביל המוביל לנחל שילה. השביל היה בעצם סינגל ארוך בעלייה די ארוכה שדרש שליטה טכנית. בדרכנו במעלה ההר פגשנו חבר שלי לעבודה, אשר הועיל בטובו להמליץ לנו על מסלולים אופציונליים בשטח, רק שמקס ואני איבדנו אותו באיזשהו שלב של ההסבר...-איך הוא מעיז לזלזל ביכולתנו לעלות עליות אה?!...(: חוצפן...
המשכנו בדרכנו. לא הספקנו לדווש ואופס פגשנו את חברו הנטוש, בשטח עם פנצ'ר. כמובן שעזרנו לו והמשכנו בדרכנו כמו רוכבים אמיתיים שלא מפקירים חברים בשטח!
ירידה תלולה לכוון נחל שילה, רכיבה לאורך הוואדי עד קיבוץ עינת וללא הפסקה עד הוד השרון.
רק כשהיגענו נזכרנו שלא אכלנו כלום בדרך...לא הפסקות, לא תמרים ואגוזים לנורית (ממש בושה!)
היו 40 קמ' של מסלול מעו'להההההההההה!!! מזג אויר נפלא וחברה טובה!!
לעוד הרבה מסלולים כייפים בעתיד...
מקס ונורית, תודה על שבת נפלאה, שיהיה לכולנו שבוע טוב!
בלוג רכיבה על ידי מקס – 30 אוקטובר – ה"ה לעינת דרך חורשים
אין תמונות הפעם, אבל רכיבה כיפית.
בשעה 05,00 החל הגשם ... 10 דקות מלאות להכניס פחד לאלה שמפחדים מהגשם הרע..... ואכן ה-אס אם אסים התחילו להגיע. יונתן ...... גשם בחוץ.......אני בפנים!, אחרים .... אנחנו עלולים להירטב ..... ועוד אחרים ....... בוץ .......הדבר המלוכלך המגעיל !!!..... ...
אוי ויי ...... ......
עדיין, 5 רוכבים אמיצים מן השבט העתיק ה"בו הו" (BOO HOO) (גשם לא מפריע לנו) נפגשנו בבוקר מעונן אך יבש והחלטנו פה אחד לרכוב ב"מסלול הרטוב" ויצאנו לחורשים .
חיפשנו בוץ ללא הצלחה ורכבנו על המסלול הרגיל עד חורשים ולאחר מכן טיפוס על כביש אספלט לכיוון נירית, פנינו ימינה ממש לפני השער לעליה של 22% (לפי ה-GPS שלי) חלקו באספלט ורובו על אבנים בעליה לתצפית מעל נירית.
שבט ה- BOO HOO טיפס וטיפס, ובסופו של דבר הגענו אל התצפית הראשונה בחורשים ואז ירדנו בסינגל קצר, לא רכיב לגמרי לתחילת הטיפוס האחרון אל תצפית "חזי". פנינו ימינה בנקודה זו ובמהירות ירדנו לחלק התחתון של חורשים רק כדי להתחיל טיפוס ארוך עד אורנית.
שבט ה- BOO HOO מאורגן לתפארת, שמעון G שהפך את זה להרגל, (הרגל מצויין) שלף תרמוס חם ורותח וסיפק לנו בברכה קפה שחור בבוקר המוקדם הזה.
הפסקת הקפה שלנו הייתה בקרחת יער ליד שולחן הפינג פונג (לאלה שיודעים).
מפה המשכנו אל השער האחורי של אורנית וטיפוס סינגל מהיר עד למגדל המים. מכאן רכבנו במסלול הרגיל ומצאתי מעקף קל מאוד לעבור על פני המים הבוציים המגעילים, המעבר שכולנו לא אוהבים.
אה, כן .... בוץ. סוף סוף מצאנו אותו ..... בשדה מייד אחרי כפר קאסם, בהתחלת השביל הסינגל שמעלה אותנו לגבעת ההר הקטן. בוץ שהספיק לחסום את תנועת האופניים שלנו, בוץ מספיק כדי להדביק את הדוושות, בוץ בוץ ובוץ אבל אנחנו שבט ה- BOO HOO ניקינו והמשכנו.
סוף הרכיבה הגיעה מהר מדי, אבל כולנו הסכמנו שהרכיבה הייתה כיפית וטוב שלא ביטלנו. />
נתראה בשבוע הבא.
תגובות:
בלוג רכיבה על ידי שם – 23 אוקטובר – נחל תנינים
 |
תגובות:
בלוג רכיבה על ידי יורם – 16 אוקטובר – פארק בריטניה
 |
בסופו של המורד החלנו בסדרה של עליות שבסופן איכשהו הגענו לגב הישוב לי און, שם חיכה לנו זוג נחמד עם קפה של בוקר.
אך אנחנו רק בתחילתה של רכיבה, סירבנו ב"ביישנות"...(: והמשכנו בדרכנו.
היעד הבא במסלול היה תל עזקה, המקום בו נערך הקרב בין דוד לגולית, במקום תצפית מדהימה על עמק האלה.
בתצפית פגשנו קבוצה של רוכבים שגם מהם קיבלנו "הזמנה לקפה"... אבל אנחנו לא נעלבים כי כבר התרגלנו...לא?!
עשינו הפסקה קלה והמשכנו בירידה מהתל לסינגל הבא.
סינגל שקטעים רבים ממנו עשינו ברגל, זאת לאחר התרסקות ראשונה של עמוס שבמזל גדול נגמרה בשריטות קלות בפנים.
בהמשך הרכיבה חלפנו על פני היישובים עגור ולוזית ומחלקו האחורי של פארק בריטניה החלנו שוב בעליות לכיוון היציאה מהפארק דרך חניון שריגים חזרה למושב ליאון.
תודה לכל מי שהגיע למרות החום הנורא!
ותודה מיוחדת למקס ונורית על מסלול יפה ומאתגר טכנית!
שיהיה לכולם שבוע טוב!
תגובות:
בלוג רכיבה על ידי נורית – 30 ספטמבר – עינת
 |
הבטיחו לנו מזג אוויר חם במיוחד (אתה צודק יורם כאילו מה נשתנה??? היום מימים עברו?) בכל אופן שמונה רוכבים עליזים התאספנו כמעט בזמן...... יובל זה בסדר אנחנו מעריכים את המאמץ שלך להגיע בזמן, והעיקר שכולנו ממשיכים לחייך בענין. שתהיה לך נסיעה טובה.
המכשול הראשון היה מעבר הירקון ואני תמיד שמחה כאשר אני עוברת אותו בלי להרטיב את הרגליים. (כן מקס לא כולם עוברים את הירקון בעיניים עצומות....) בהמשך כמה עליות קצרות וחדות אבל ניסבלות. את עינת עברנו ללא הפסקה כאשר אנחנו רוכבים בשביל לכוון מגדל צדק. הירידה הכיפית מהמגדל היתה העלייה הראשונה הרצינית וגם החום בשלב הזה לא עזר. המשכנו בדרכנו להפסקה קלה ליד העץ של SPOKES''. פה היחסים הידידותיים של יורם ומקס כבר הרימו גבה אני מבקשת מכם להירגע וזה לא מקנאה.
הגענו לחורשים איתי שכננו הראה לנו איך באמת רוכבים בסינגלים ניסינו להרשים גם, אבל בהצלחה חלקית בלבד. באחד השבילים פגשנו שוב את הרוכבת שפגשנו ברכיבה הקודמת באזור, אבל משום מה גם הפעם היא המשיכה לרכוב לבדה כנראה שאנחנו לא משכנעים מספיק. מחורשים הביתה אני כבר מפנטזת על המקלחת הקרה כי הזיעה שניגרת ממיצחי כבר נמאסה עלי.
לסיום מתנצלת ששככתי את המצלמה והתיעוד הפעם הוא חלקי בלבד.
כאשר השבילים מוכרים והחום קצת מעיק החברה עושה את הרכיבה למה שהיא. אז נהניתי וכמובן שוב חג שמח.
תגובות:
יורם אומר:
נורית, אין עלייך!אחלה סיכום כרגיל! ואל תדאגי האהבה אפלטונית... אני עדיין סטרייט(: שבת שלום! ושתהיה לכם רכיבה על הכיפק יום שבת
סיכום רכיבה על ידי יובל – 26 ספטמבר – הירדן ההרירי
 |
מקס דחק בכולם ויצאנו לבסוף בשעה 07:15 לערך, כאשר בתדריך המקדים מקס דבר אומנם על עליה של 200 מטר ב-2 הקילומטרים הקרובים, עובדה שהודחקה על ידי מרבית המשתתפים או לחילופין לא נקלטה עקב העיפות של הקימה המוקדמת. רק מספר דקות מאוחר יותר הנתונים המספריים הומחשו לכולם דרך שרירי הרגלים, אז טפסנו וטפסנו והדרך למרומי רמת כורזים לא הסתיימה. חלק הצליחו לעבור ב"מכה אחת" את העלייה עד לתצפית בכרי דשא וחלק נזקקו להפסקה (ואפילו להוליך את האופניים).
מסתבר שהתצפית לא סיימה את העליות ומשם המשכנו וחצינו את נחל אור ונחל קלע במגמת עליה שמדי פעם עוצרים לפרק זמן קצר על מנת ל"אסוף" את כולם ולהחזיר את קצב הנשימה לסדרו.
הגענו למכון הטיהור של כפר הנשיא והתוכנית הייתה לחצות את כפר הנשיא, אך לצערנו מסתבר שכפר הנשיא "התבצר" ומוקף כעת בגדר ובגדר חשמלית מה שהכריח אותנו להקיף אותו. הקפת כפר הנשיא כשלעצמה אינה בעיתית, הבעיה הייתה שנדרשנו לחצות בוץ/ביוב שמגיע מכפר הנשיא. בחציה הראשונה מתוך השלוש ניסו כולם לא להתלכלך במיוחד נורית שהצליחה לשחזר את הפעילות של ישו וללכת על המים במקרה שלנו בוץ, בחציות הבאות למרות מאמצים הנדסיים נרחבים שכללו יצירת גשר אבנים כולם טבלו את רגליהם בבוץ הסמיך, יש לציין את מוני ויורם ש"הקריבו" את גופם על מנת ולהציל את האופניים החדשות מהבוץ.
עצירה בטובא זנגריה לצורך שטיפה של הבוץ בחסות אישה נחמדה שאפשרה לנו ללכלך לה את משטח החניה לפני ביתה וסירבה להצעת הניקיון של מקס.
עצירה קצרה לרכישת מים בתחנת הדלק והמשך רכיבה תוך חציית נחל ראש פינה שגם העלייה ממנו לא הייתה קלה ומרובה בדרדרת וגרמה לרובנו להוליך את האופניים. המשך לכיוון חורבת ירדה תוך מעבר ליד משמר הירדן. בחורבת ירדה עצרנו להפסקה קצרה לתצפית ולהפסקת אוכל הנוף מרהיב רק חבל שתנאי הראות לא היו מיטביים. לאחר ההתאוששות גלשנו בנחל מחנים לכיוון הירדן, נקודת היציאה לשיט בירדן. בירדן בצענו עצירה ארוכה לטובת טבילה שלאור מזג האוויר החם אפילו סרבני טבילה מובהקים הצטרפו אליה ,חוץ ממוני שעמד במריו, השהות נוצלה גם לטובת שטיפה של הנעלים והגרביים (מה שאולי בלבל את החברה השטים והעביר אותם רגעית לנהר הגנגס בהודו) ,השפרצת מים על נוסעי הסירות וכמובן לטובת הפסקת אוכל ואפילו זכינו למספר טיפות גשם שירדו עלינו כמובטח.
מכאן ואילך התחיל חלקו האחרון של הטיול שכלל הגעה/עלייה לגשר בנות יעקב ומשם במגמת "ירידה" רכבנו בדרך נוף הירדן ההררי ,לאורך קטע מתעלת ההטיה וחזרה לכרכום.
סה"כ 38 קילומטרים של נוף וחברה מהנים ולמרות שמקס "מותח" מחדש כל פעם את הגדרת הקושי בינוני לרכיבה סה"כ כולם עמדו במשימה בכבוד. תודה למקס ולנורית על ההכנה של המסלול, לניווט, כולל ההתעקשות על המסלול (נחל ראש פינה) למרות מחאות הקהל והסיכוי ללינץ. שאלה אחרונה לאור ריבוי החצבים הפורחים שאנו פוגשים לאחרונה האם הם יודעים משהו שאנחנו לא מודעים לו,אולי אנחנו כבר בסתיו ואנחנו רק הוזים את הטמפרטורות החמות במהלך הטיולים, אני חושב שהנושא דורש בירור מקיף.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם – 23 ספטמבר – ה"ה לעינת דרך חורשים
 |
רק שהפעם פגשתי בדרכי את ג'ונתן.
ג'ונתן בגלל התחייבויות קודמות יצא לאותו מסלול רכיבה קצת יותר מוקדם מאיתנו, מסר ד"ש לכולם והמשיך בדרכו אל תוך הזריחה...
כפי שאמרתי.... יצאנו!!! רגע רגע רגע....מחחחחחכככככים קצת! מתארררררגנים!!! מתלבשים!!!! חוווולצה, מככככננננסייים גררררבבבים ווווו-רגגגגגגעעעע!!! טוב, ממשיכים[?]
אז איפה היינו! יוצאים לדרך!
רכבנו דרך מושב אלישמע עם השבילים לאורך גדר המושבים שדה חמד ונווה ימין, חצינו את כביש 444 בזהירות ועברנו תחת כביש 6 לכיוון יער חורשים.
סיימנו את העליה הראשונה ואופס פנצ'ר לצביקה! אה... שכחתי לציין שצביקה חזר לאחר תקופה מאוד ארוכה! ברוך השב צביקה!
פה אנחנו נכנסים לסצנה של הטיול, החלפת פנימית!
הקהל ערוך ומוכן!
מי למד בקורס טכנאים הכי טוב? יובל כמובן עונה מקס!
יובל כמו תלמיד טוב מפשיל שרוולים/כפפות!
שמעון ג' מגיע לעזרה מחזיק את הפנימית החדשה, יובל מנפח ופתאום פורץ שפריץ אדיר של ג'יפה ישר על שמעון. הלכה הפנימית אך גם שמעון פרש ומצא את דרכו לכוון הקהל....
הופעה מרשימה של מקס עם הפנימית המפונצ'רת ראו תמונה...וממשיכים.
רגע יובל החליט שהוא פותח חזיתות מול כולם:
מקס אתה לא יודע! תן לי...
יורם מה אתה יושב לך ומסתכל!
נורית לא יודעת להחליף פנימית?!
ואני שואל איפה הבחור העדין והמנומס נעלם?! והתשובה המהירה לא מאחרת להגיע מיובל: מקס אשם!
טוב, לוקחים פנימית חדשה ניפוח עדין בשילוב הגמשת הפנימית וההההההחחחחחלללללללללפה של הפנננניימממיית ע"י יובל.
יובל הכל מאהבה! הופעה מדהימה[?] ממשיכים בדרך לכיוון אורנית לאחר עוד שתי עליות קשות במיוחד, אך כולם עושים זאת כמו גדולים!
עוברים את כפר קאסם ויורדים לכוון ראש העין. הפסקת אוכל קלה וממשיכים בדרך.
החום כבר מתחיל להכות בנו ולאחר דיווש מונוטוני אנחנו מגיעים די מותשים למושב אלישמע. החום כבר בשיאו....
מנוחה, התרעננות ואכילת חטיפי אנרגיה.
אוגרים כוחות אחרונים ומגיעם לנקודת הסיום....עייפים אך מותשים.
תודה לכולם וחג שמח!
תגובות
יונתן הוסיף:
מצטער שלא הצטרפתי הבוקר. מקווה שמצאתם את ה"חג שמח" שהשארתי באבנים ליד ראש העין
סיכום רכיבה על ידי נורית – 11 ספטמבר – בת קשת סינגלים
 |
הבוקר יונתן הבטיח לי שבוץ לא יהיה והיה לי מאד קל להאמין לו. יצאנו לדרך בשביל הלבן של דרך יער בית קשת. אחרי כקילומטר וחצי פנינו לסינגל בית קשת. כששה קילומטרים בעליה מתונה אך בהחלט מורגשת. בשלב מסויים פגשתי חצב יחיד ומבולבל שהבין שהקדים מעט. הזיעה נטפה מאיתנו, כן הקיץ עדיין בעיצומו והלחות בהתאם. הסינגל הוא שביל יחסית צר שעובר את דרך נוף בית קשת במספר מקומות. מבחינה טכנית הוא זורם, עובר בשטחי מרעה ובחלקו מוצל בין עצים מאד מהנה אבל דורש ריכוז. בנקודות הגבוהות אפשר היה להנות מהנופים המרהיבים של הגליל התחתון עמק יזרעאל וכמובן הר תבור. בשלב מסוים עברנו קורס טכני מאולתר על ידי מקס כן אנחנו מקשיבים ומשתפרים. בחצי הדרך סטס הוביל אותנו בביטחה בסינגל שירד עד כקילומטר לפני הסוף.
היינו חמישה, הרכיבה זרמה עם הפסקות יזומות של מקס אשר יחד עם יונתן ממשיכים לשתף אותנו בחוויות של גאורגיה.
לסיכום סינגל נחמד מאד שחובל בתוכו את כל מה שצריך ברכיבה בשבת קיצית.
סטס היכולת הטכנית שלך מדהימה אותי כל פעם מחדש.
יונתן כן גם אני חושבת שהתיספורת החדשה שלך נאה לך.
עמוס תודה ששמרת על קשר עין .
מקס שוב רכיבה מהנה ובאווירה כיפית.
הלילה מזיזים את השעון שעה אחת אחורנית וכבר הרבה נאמר על הענין אני החלטתי להתרכז בשתי נקודות
1 אשן עוד שעה.
2 בשבוע הבא כשנתחיל רכיבה בשבע יהיה חשוך וקר......
גמר חתימה טובה
תגובות
סיכום רכיבה על ידי מקס – 7 ספטמבר – לחיים, שנה טובה – תל אביב ויפו
 |
זה גורם לי בעיות, אז עכשיו אני צריך לתכנן רכיבות קשות וארוכות יותר ...... אז תהיו מוכנים.
הרכיבה הערב הייתה רכיבה מהירה אל הגבול בין בת ים וראשון ולאחר מכן חזרה דרך הרחובות של בת ים ויפו. יפו הייתה תוססת עם קולות של לשעת לילה מאוחרת בסוף הרמדאן ובת ים נתנה לנו שפע של ריחות וצבעים, פרחים ודגים, שמכינים לחג. בסך הכל תענוג לעיניים והחושים האחרים.
בדרך ליפו מצאנו את הספסל שלנו בפארק, פתחנו בקבוק קבה ושתינו לחיים לשנה החדשה.
שיהיה לכולנו שנה בריאה, שנה שלווה ושנה נפלאה עם כל המשפחות שלנו וחברים ושותפים לרכיבה.
שנה טובה לכולנו.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם – 3 ספטמבר – רכיבת לילה "ים לים"
 |
התכנסנו בנק' המפגש (גירשוין) כאשר האוטובוס בהנהגתו של אלי, כבר המתין לנו מוכן ומזומן...
לאחר חיבוקים ונשיקות כמו בכל משפחה טובה, העמסנו את האופניים לתא המטען של האוטובוס ויאללה לדרך...
הגענו לקרית ים קצת לפני הזמן, כך שהיה מספיק זמן להתארגנות ולשיפצורים אחרונים לפני היציאה לדרך.
כמו בכל רכיבה משמעותית, גם הפעם לא שכחנו את גלעד שליט (תודות לנורית) שרק בשבוע שעבר ציינו בעצרת את יום הולדתו החמישי בשבי. קשרנו סרטים צהובים לאופניים בתקווה ובתפילה לחזרתו בריא ושלם הבייתה למשפחתו.
יצאנו לדרך בסביבות השעה 24:00 דרך רחובות וסמטאות קרית ים וקרית מוצקין וזאת לא לפני שאיציק ומוני התקשרו לטבח של נופי גינוסר להזכירו שאנו בדרך ושיתחיל לחמם את המחבת של הביצים...(:
מזג האוויר היה, כפי ששגור בפינו..."*מממעולל'ה"!!*! קריר וכמעט ללא לחות. כאילו בהזמנה...מקס/נורית, *שאפו* על תזמון מממעולל'ה, תכנון שרק משתבח מפעם לפעם.
ברכיבה קלילה יצאנו מחלקה האחורי של קרית מוצקין לשטח ובעזרת פנסים... סליחה!!! *פרוז'קטורים...* שלו מביישים משאיות, נווטנו את דרכינו בחושך המוחלט! חלפנו כמובן על פני החצרות האחוריות (מזבלות) של כל יישובי האיזור כמי שהתגעגו לריחות הנעימים... של האיזור אל הדרך המובילה לעיבלין, כ-18 ק"מ..
אך אל דאגה, נורית באלגנטיות רבה, דאגה להפנות את תשומת לבנו לירח הכתום שהופיע בתחתית הרקיע כמו נושק לבתים שתחתיו...דומה שמשהו קשר בחוט את הירח.
בעיבלין חיכה לנו האוטובוס, שם עשינו את הפסקת האוכל הראשונה עם נס הקפה שמוני דאג להביא ולכבד אותנו. תודה! מוני.
חצי שעה הפסקה ואפ! על האופניים ברכיבה דיי רציפה עד כפר מנדה. חצינו את כפר מנדה בשקט מופתי אל השביל המוביל לדרך "המוביל הארצי".
רכבנו לצידו של המוביל הארצי ברכיבה חופשית של כ-7 ק"מ עד עילבון מבלי לשכוח את 100 המטרים האחרונים של העלייה הידועה בסופה של הדרך...
הפסקה נוספת בעילבון, שתייה אוכל *והפינוק* של הטיול *קפה שחור* מבושל של מקס. מחכים קצת לזריחה תוך כדי ניצול הזמן לשינה קלילה באוטובוס ולמתיחות.
השחר עולה ואנחנו שוב על האופניים. קצת ירידות ואל מולנו מתגלה השמש במלוא תפארתה, בזריחה יפיפייה! כמברכת אותנו בבוקר טוב!
החלק הזה של הרכיבה כלל קצת רכיבה טכנית דרך המטעים אך כמו בכל רכיבה טכנית... לא שכחנו הפעם, להמליץ לדינה שאת הרכיבה בירידות יש לעשות עם *התוסיק אחורה*...(:
סיימנו את הרכיבה דרך מטעי הבננות של גינוסר אל תוך הקיבוץ. תמונה קבוצתית לסיום, מנוחה קלה, התארגנות והופה למימיי הכינרת. אין כמו טבילה במי הכינרת והסתלבטות על גבי הרפסודה שחיכתה לנו משנה שעברה לאחר רכיבה ארוכה כלכך.
למים הגיעו גם שלושה כלבי קיבוץ שבמיקצועיות רבה שמתאימה רק לילדי קיבוץ, שחו לעבר הרפסודה עלו אחד אחרי השני והופ קפיצה נוספת למים תוך כדי עידוד שלנו ומחיאות כפיים!!! ארבעת הכלבים המשיכו להם בשחייה אופס... שלושה כלבים נורית אומרת. השוחה הרביעית זו הבעלים... כנראה העייפות מתחילה להראות את אותותיה... קצת השתכשכות במים קצת שחייה טכנית ואיך אפשר לא להמליץ לדינה!!! שחייה טכנית יש לעשות עם *התוסיק אחורה*...(:
מקלחת טובה לסיום ולדודדבן שבקצפת... "ארוחת הבוקר" של גינוסר. חביתה טובה על מחבת שחוממה מראש (זוכרים שאיציק ומוני התקשרו לטבח)... ארוחה כיד המלך ואופ לאוטובוס לשינה שאחרי!
לסיכום היה כיף לא נורמלי כמו בכל שנה.
תודה לכולם על האוירה הנינוחה והמצחיקה
ותודה מיוחדת מכולם למקס ונורית על הארגון הנפלא!
נורית אומרת:
תודות למקס
לפני כן
יורם גם רוכב גם משורר גם אופה...... אהבתי את הסיכום תיארת הצחקת וריגשת מאד. תודה כבר נאמרה על ידי יורם אבל אני מרגישה שמגיע לך מקס תודה נוספת.
כמי שנמצאת מאחורי הקלעים אני יודעת כמה זמן ומחשבה דרושים לפני הרכיבה, בנוסף הדאגה לפרטים קטנים כמו מתנה קטנה בצורת שמן לאופניים וכמובן הדאגה לכל אחד ואחת לפני הרכיבה ובזמן הרכיבה הכל נעשה במקצועיות ובהומור ובסבלנות אין קץ.
ונקודה אחרונה לרובנו הרכיבה מים לים הייתה הפעם השנייה והרגשנו בהחלט את השיפור בכושר שלנו אז נכון לפעמים הרכיבות קשות ואפילו קשות מאד אבל את התוצאות בהחלט מרגישים בשטח. אז אל תיסחף אבל אנחנו נשתדל לרוץ אחריך נקטר אבל בסוף נחייך.
יורם אומר:
נורית, תודה על הפירגון! כרגיל תמיד יודעת לתת את המילה הטובה במקום ובזמן הנכון!
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 28 אוגוסט – ה"ה לחורשים, אורנית ועינת
 |
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 14 אוגוסט – בורמה
 |
היו עליות וגם ירידות הזענו בטירוף אבל בכל זאת היה מעולה (מבקשת אישור ממך יורם להשתמש במילה.....)
אחד עשר רוכבים ורוכבות התאספנו בכפר אוריה. יובל קיבל את פני כולם (לפעמים יש הפתעות..... ), עמוס העמיס את שני השמעונים של הקבוצה ואת האמרגן מוני, וגם הם הגיעו הרבה לפני הזמן כאשר מוני היה מוכן לרכוב תוך שניות מרגע הגעתו. הוא גם דאג שלא נשכח את עצמנו עומדים יותר מדי בהפסקות.
יורם מרגיש מעולה כתמיד מורח את עצמו בקרם לבן והריוט וברוך מסתדרים לקראת הרכיבה כאשר גם להריוט תיק מים חדש.
כל הכבוד אני מורידה לך את הכובע. יצאנו הפעם אפילו לפני הזמן דרך הישוב בירידה לכביש 44. חצינו אותו והמשכנו בשבילים המתפתלים בין כרמי גפן לכוון דרך בורמה. רוב הדרך הייתה במגמת עלייה, שתי עליות קצת יותר טכניות אבל הרוב רכיב ומאתגר. מדי פעם הגענו לגובה שממנו אפשר היה לראות ישובים בתוך נוף העצים (נראה לי שבחורף האזור ודאי פורח אז אולי נחזור לשם גם בחורף).
בהמשך לדרך בורמה הגענו לדרך נוף צרעה ואחרי עלייה טכנית במיוחד ירידה כיפית להפסקה בתוך היער.
מקס מספר על התוכנית של הרכיבה בגאורגיה ועל כך נשמע חוויות ברכיבה מים לים. המשך הדרך הייתה דרך הפסלים ובסוף ירידה כיפית במיוחד עד המכוניות.
לא היו פנצרים רציניים חוץ מאשר למקס שתיקן את עצמו תוך כדי רכיבה, נפילה קטנה של יובל שנשמעה ונראתה יותר ממה שהורגשה.(אני מקווה שכך גם באמת ושאין הפתעות). לסיים רכיבה בסביבות העשר בבוקר גם כן הפתעה .
בדרך חזרה עצרנו ליד דוכן הזיתים גם התכבדנו בקפה ותודה לאייל שכיבד אותנו במאפה התרד.
לסיום
מזל טוב לעמוס שמחתן את בנו ביום חמישי.
למקס ויונתן נסיעה טובה תשמרו על עצמכם וכמובן מחכים לשמוע חוויות.
ואנו שלא עסוקים נשמור על קשר .
יורם הוסיף:
אהבתי את השימוש שלך במילה "מעוללללה".....וכן כבוד הוא לי שהמילה נכנסה לרפרטואר של הקבוצה(:
תגובות
סיכום רכיבה על ידי גידי – 6 יולי – ה"ה לירושלים – 100 ק"מ
 |
גם אני פעם האמנתי שכך הדבר. האמנתי למקס וליונתן והצטרפתי אליהם לרכיבה מהוד השרון לירושלים בעשר בלילה. אפילו סטס ואורלי, שעובדים בירושלים, ואין ספק שהם אנשים מפוקחים, האמינו להם שמרמלה זה לוקח רק כשעתיים פחות. גם כן רופאים תמימים...
לא עזרו יללות התנים בדרך לבית שמש שניסו להניא אותנו מהמסע השטותי. לא עזרה האישה המסוממת בשירותים של הפיצוציה בבית שמש שניסתה לרמוז כי עלינו לברוח. עדיין חשבנו שזו הדרך המקובלת...
אפילו שצף המים הקוצפים של נחל שורק וריחם המריר נדמו לנחל אירופאי ידידותי וגרמו לנו להלך דרכם כשאופנינו לצידנו. שריקת הרכבת בחשכת הלילה והשמים זרועי הכוכבים כנראה הילכו עלינו קסם.
לא עזרו הפצרותיהן של הפנימיות של סטס שנפחו נשמותיהן בזו אחר זו. חשבנו שקר לנו בבוקרו של אחד מימי אוגוסט החמים ביותר. חשבנו שזו זכות לעלות ברכיבה מגשר קובי לגן החיות התנ"כי אחרי רכיבה של למעלה מ-9 שעות.
רק כשראיתי את נורית מחכה לקחת אותנו בחזרה הביתה הבנתי הכל. כרגיל, היא כמובן ידעה את מה שאנחנו לא הצלחנו לקלוט למרות כל הרמזים:
אנשים! התעוררו! ירושלים נמצאת במרחק של פחות משעה נסיעה על כביש מספר אחד! זה מקום יפהפה עם מזג אויר מהמשובחים בישראל! ואם כבר רוצים טיול אופניים ארוך, מומלץ להתחיל אותו בירושלים!!!!
כואב לי לכתוב את השורות האלה כי כואב לי לשבת... ואני עוד מתעקש שנהניתי... מאד...
Max,
It was a great experience! Thanks for your superb leadership!
Nurit,
Thanks for the warm (and tasty) welcome and for the quick ride back.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 31 יולי – מוחרקה
 |
בהגיענו ליגור פגשנו את דניס סטס יונתן ועמוס (לפי סדר הגעתם). בעודנו מתארגנים על עץ גבוה התמקם לו טווס גאה. דניס ויונתן ניסו להבין איך הטווס הגיע לשם יונתן בשלו הטווס עף . ברקע התרנגולים קירקרו בקיצור מקום נחמד להפגש.
פננו מועדות למוחרקה ממולנו ההר אבל ראשית יש לצאת מהקיבוץ .מקס הוביל אותנו לכוון הקישון שם רכבנו בשביל נחמד עד להגעתנו למסילת רכבת ולמעיין. (ראה תמונות והסברים).
בהמשך דילמה איך עוברים לצד השני של הקישון. הפעם יונתן היה הראשון שהעיז להכנס למיים ובעקבותיו גם אנחנו. הדרך המשיכה ליד צינור מיים ומשם מתחת לכביש שבעים. מכאן התחיל הטיפוס תחילה בשביל סביר לרכיבה עד לעלייה מאובקת. את העלייה הזו הלכנו ברגל כאשר הנעליים הפכו לעיסה מגעילה. איתן בשלב הזה פרש בשל בעיות דורבן קשות. את הדרך המשכנו בעלייה בשביל המאובק והחלקלק ובשלב מסויים השביל בעלייה הפך להיות טכני כאשר החום והאבנים מציקים למדי. בשלב הזה כאשר אנחנו רחוקים אפילו ממחצית הדרך ביקשתי הפסקה לאגור כוחות. עדיין בעלייה ללא התרעה מוקדמת קיבלתי כווצי שרירים ברגליים שהצריך הפסקה למתיחות כואבות ואז בהרימי את הראש נגלה לעיני ה"מוחרקה", מאד גבוה ורחוק.
עכשיו גם עלייה גם חום וגם שרירים תפוסים נראה לי לא לענין אבל בעזרת העידוד של מקס הצלחתי להמשיך ואפילו להתגבר על העיפות הנוראית גם בעזרת ההפסקות היזומות בצל שאיפשרו לכולנו להחזיר את הכוחות לגוף. יש לציין שהנוף מלמעלה מדהים. את המשך הדרך רכבנו בשביל נוף כרמל עד עוספיה. להתארגנות במיים שאזלו בשל החום הכבד. עדיין בגובה רב המשכנו כאשר פנינו לשני סינגלים שאמורים להוביל אותנו חזרה ליגור. הסינגל הראשון כבר היווה לחלק מאיתנו בעייה לרכיבה ומכאן התחילה הרפתקת הירידה בסינגל בהליכה. את הסינגל השני התחלנו באופטימיות זהירה שהתבדתה במהרה והפכה לירידה ארוכה שלא נגמרת לעולם.
כשכולנו הגענו לקיבוץ השמש כבר עברה לכיוון הים.
יונתן אני מקווה שהגעת לפחות לקפה ועוגה.....
עמוס מקווה שהתאוששת מטראומת הנעליים......
סטס היה נחמד לראות אותך שוב ולמרות הקושי תמיד מצליח לחייך.
דניס יש לך שלושה שבועות להתאושש...נסיעה טובה.
איתן מקווים לראות אותך שוב.
מקס למרות שהרגת אותנו אנחנו נסלח לך......
ואני מקווה להתאושש עד לפעם הבאה
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 24 יולי – מעיינות וסינגלים – עמינדב-עין כרם
 |
עין כרם בשעות הבוקר המוקדמות מנומנמת ושקטה מאד מה שהוסיף לאווירה המיוחדת של המקום. את הדרך התחלנו לכיוון הדסה עין כרם בסינגל שהיה באופן כללי רכיב כאשר הנוף של העמק משתקף לו מלמעלה.
בהמשך ירידה במגרש החנייה של בית החולים עד לשער סגור.........אבל גם השער הסגור לא מנע מאיתנו להמשיך בדרך המתוכננת. את האופניים העברנו מתחת או מעל השער ואנחנו זחלנו מתחת לשער כל אחד הפגין ביצועים שלדעתי הצבא צריך ללמוד מאיתנו. את המשך הדרך עשינו לכיוון אבן ספיר אבל רק עד השביל של המעיינות. הסינגל שאורכו שלושה קילומטר אכן עובר ממעין למעין כאשר הרכיבה נעשית בשביל מוצל בגובה רב בנוף הרים מדהים. חלק גדול מהמעיינות יבש כעת אבל המערות והסביבה הטופוגרפית בהחלט מצריכה סיור נוסף באזור. הסינגל נגמר באזור חירבת סעדים אבל לפני שנבקר שם מקס תכנן לנו עליית כושר ליד קנדי. מענין שלכמה מאיתנו זה היה הביקור הראשון במקום.
העלייה הפכה לירידה כיפית עד לחירבת סעדים שם תחת עץ רענן הפסקנו להפסקת אנרגיה . סוף כל סוף גילינו מהי ההפתעה שגידי הכין לנו, משקה ענבים טעים על טהרת הענבים שהוא מגדל בביתו. תודה גידי כן ירבו.
קשה היה לעזוב את המקום המיוחד הזה אבל מקס הבטיח שיהיו עוד מקומות נחמדים כאלה. מכאן נכנסנו לסינגל נוסף יותר טכני, חלקים ברגל אבל כל עוד אנחנו בירידה אין טענות. סוף הסינגל שביל רחב אבל נכון ניחשתם בעלייה, טוב עד עכשיו היה ממש פיקניק .......בסוף העלייה האופניים שלי התפרקו מעט.
הדאגה רבה אבל מקס התקן אילתר והאופניים כשירים לרכיבה אבל בעדינות.....לא מהר לא בסנגל בקיצור אופניים אבל לא להשתמש.
הסינגל הבא היה טכני וברובו נעשה בהליכה עם הבזקי רכיבה קצרים על ידי המומחים . את ירושלים יכולנו כבר לראות מולנו אבל לפני כן ביקור בעין לבן.
הבריכה ירוקה אבל מותרת לרחיצה מאד מפתה אז הראשון במים מקס שעושה קולות של היפופוטם והיתר בעקבותיו ממש כיף אבל הידיעה שלפננו עלייה ארוכה משכנעת אותנו לצאת מהמים לקחת נשימה עמוקה ולצאת לדרך לכוון אורה.
מקס לידי מביט בגלגל ואני מתרכזת לעלות את העלייה בצורה החלקה ביותר.
גם את העלייה צלחנו כולנו ורגע לפני שחוזרים לעין כרם תקר בגלגל של דניס. גם על הבעיה הקטנה הזו התגברנו .יורדים בכביש המפותל להדסה כאשר הפעם גידי שומר עלי מאחור. חוזרים לשער הסגור בקלילות עוברים אותו, הרי אנחנו כבר מומחים. הסינגל החזיר אותנו לעין כרם המקום הומה אדם אבל מצאנו מקום ממוזג לשבת ולהתקרר וכמובן איך אפשר בלי גלידה אחרי הרכיבה, נראה שגם עניין הגלידה הופך להיות סמל הקבוצה.
תודה למקס שמצליח למצוא מסלולים חדשים ובמיוחד מתאימים לחודשי הקיץ החמים ותודה לכם הרוכבים על הסובלנות והדאגה.
מקס הוסיף:
רק להודות לקק"ל ו IMBA ואחרים שעובדים כל כך קשה כדי להכין לנו את הסינגלים, הפארקים ושבילי היערות היפים.
כולנו באמת מעריכים את המאמץ הגדול שהכנת סינגל טוב דורש.
שם המעיין "עין הלבן" נגזר מהצבע הלבן של סלעי הרכס באזור
מגידי
הארץ ONLINE 25.7.10
 |
 |
תושבי המושבים אורה ועמינדב הסמוכים התבקשו להתפנות באופן עצמאי מבתיהם. תושבים שלא יוכלו לעשות זאת יפונו על ידי כוחות המשטרה. 25 מטיילים שנלכדו באש חולצו מחוץ לתחום השריפה.
השריפה פרצה בשעה 13:30 וכוחות כיבוי של הקרן הקיימת לישראל ומכבי האש פועלים במקום, ושני מטוסי כיבוי מסייעים במאמצים להשתלט על הדליקה.
מקק"ל נמסר כי ביער עמינדב נשרפו עד כה יותר מ-50 דונם.
יורם אומר: כמה חבל על היערות הנפלאים רק מי שביקר באיזור, יודע איזה הפסד גדול!
תגובות
סיכום רכיבה על ידי שם – 17 יולי – נחל השניים
 |
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם – 10 יולי – ה"ה לנחשונים
 |
קמתי ב5:45 כמו תמיד, שעה לפני ההתכנסות. התחלתי את הרכיבה מכפר סבא לכוון גיל עמל, בכיף!!! עם מוסיקה לאוזניי וזאת בידיעה שיש לי מספיק זמן...
מה שהתברר בהמשך כטעות פאטלית!!!
איך שאני מגיע לצומת אלישמע, פתאום אני רואה מולי את הקבוצה חולפת על פניי ברכיבה ובאופן אינסטינקטיבי ומופתע כמובן, אני קורא....."ממממממממממממממקקקקקקקקסססססססססס???!?!!!!!!!!
מתברר שלא טעיתי בשעה, אלה שהייתה אי התאמה בשעה הרשומה בדף בעיברית לבין השעה הרשומה בדף באנגלית (באתר)
התחלה טובה לכל הדיעות לא?! אז זהו שזה לא נגמר בזה. ההמשך היה יותר מוצלח! נורית מספרת שבמהלך השבוע החולף, מקס הכין אותה לכך שיום שבת המסלול רכיבה יהיה לכוון ת"א אך להפתעתה, בבוקר התברר לה שהכיוון הוא נחשונים.
החלנו ברכיבה דרך מושב אלישמע לכיוון הירקון ואופס פנצ'ר לג'ונתן. ניסינו להתעקש ולא לתקן, אך הג'יפה לא עשתה את תפקידה וג'ונתן נאלץ לבסוף להחליף פנימית תוך כדי חניכה של מקס.
אה.... שכחתי לציין שהקבוצה בעצם הייתה צוות קטן של ארבעה רוכבים: נורית, מקס, ג'ונתן ואני.
אין צורך לתאר את מסלול הרכיבה. אני מניח כבר שכולם מכירים אותו אז הוסיף רק שכמובן עצרנו להתרעננות ושתיית קפה בדרך חזרה.
לסיכום, עפ"י התיכנון המקורי, אורך המסלול המתוכנן היה אמור להיות כ-35 ק"מ אך גמענו כ-50 ק"מ.
היתה רכיבה טובה עם כמה אי דיוקים בין התכנון לביצוע (:
אך הכל נסלח למען המטרה הנעלה להשבת גלעד שליט סוף סוף הבייתה!
תודה לנורית ומקס שהוציאו את הטיול למרות השבוע העמוס והאינטינסיב שעברו, בליווי משפחת שליט.
תגובות
אלפי הצועדים בצעדת משפחת שליט
 |
תגובות
סיכום רכיבה– 3 יולי – סינגלים בציפורי
 |
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 26 יוני – נחל כזיב – רכיבה למען גלעד
 |
| Kziv-Gilad 26 june |
מקס ואני בחרנו במסלול של נחל כזיב משום שזה האזור שגלעד נולד ובילה את ילדותו כפי שאביבה אמו רק חיזקה אותנו היום באומרה שהירידה לנחל היתה אחד המשחקים האהובים עליו.
וכעת לרכיבה עצמה.
התאספנו הבוקר עשרים ושניים רוכבים ורוכבות, במושב מנות, כאשר מזג אוויר משונה קיבל את פנינו. שרידי הגשם והעננים השרו אווירה מיוחדת והאוויר הנקי איפשר ראייה למרחקים. הסבר קצר של מקס וכמעט יוצאים לדרך אבל לסטס תקר בגלגל. במהרה תוקן ויוצאים לדרך. ירידה בתחילת מסלול מזמן לא היתה לנו אבל צריך לזכור אותה לסוף הרכיבה כאשר היא כמובן הופכת לעלייה......אבל מי זוכר....
עקפנו את מנות בדרך נוף שבשלב מסוים הפכה לעלייה ארוכה ארוכה ארוכה אבל משני צידי הדרך נוף שווצרי כמובן למי שהיה כוח בכלל להרים את הראש מהכביש. את העלייה סימנו מתנשפים, כאשר הילטון התעייף מאד ונאלץ לחזור למכונית מלווה באינגריד שהתנדבה לשמור עליו לבל יחליט לרכוב הביתה......
בהמשך עוברים את מעליא המקושטת בדגלי המונדיאל מגיעים לכביש שמונים ותשע ובמהרה פונים שמאלה לכוון כללי של הנחל. אחרי עלייה קצרה מתחילה ירידה בנוף עוצר נשימה ליד ערוץ נחל קורן שמסתיים בנחל כזיב. כאן למעשה מתחילה הרכיבה שלנו. כבר בתחילת הנחל אני מתרגשת למראה הצמחייה הירוקה והמיים הזורמים. תחילת הדרך מעט משובשת ומצריכה הליכה אבל במהרה השביל רכיב ואנחנו מתחילים לרכוב בואדי של הנחל ושוב אני חייבת לציין את מזג האויר שעשה את הקטע הזה מרגש במיוחד. הגענו לעין טמיר למנוחה. עצרנו ליד בריכה גדולה בנחל במקום מוצל. כמה מאיתנו נכנסו לניקבת המיים של עין טמיר חוויה מקררת ונחמדה.
היה מאד קשה לעזוב את המקום הפסטורלי הזה אבל כמו שאומרים... יאלה ממשיכים. המסלול מתפתל בין שתי גדות הנחל מה שמצריך מיומנות מיוחדת להתגבר על חלוקי הנחל וגם המיים, מה שלא צלח במיוחד לכולם וחלקנו מצאו רגל או חלקים נירחבים מתרטבים במיים אבל אין טענות המקום משגע ומוצל, פשוט מבקש לעצור כמעט בכל פינה לנשום להפנים רק שלא יגמר.
לצערנו שמעון נפל באחד העיקולים ונאלץ להמשיך את הרכיבה בקצב איטי יותר הפעם מוני נשאר המלווה הצמוד ואנחנו המשכנו לדרכנו. בשלב מסוים התגלה המונפורט במלוא תפארתו באמת מחזה מרגש. אנחנו ממשיכים ברכיבה כאשר אורי התגלגל כמה מטרים לפני, בהלה, אבל כשראיתי אותו מתישב רווח לי, הפעם התוצאה בעיקר חתך באצבע ואחרי כמה דקות של התאוששות חזר לרכוב. עוד קיברת דרך קצרה ואנחנו בסוף החלק של הנחל, כמה חבל.
העלייה שחיכתה לנו היתה טכנית אבל עברה בשלום...... הדרך למכוניות היתה כבר חמה והזיעה הזכירה לי מהר מאד שאנחנו בהחלט בקייץ.
את "הפצועים אספנו " והתארגנו לקראת הנסיעה עם המכוניות למונפורט שם התארגנו לקראת הרכיבה למצפה הילה על מנת לתמוך באביבה ונועם. לבושים בחולצות למען גלעד ו"מקושטים בסרטים צהובים ובדגלי המאבק" יצאנו שוב לדרך על האופניים למצפה. את אביבה פגשנו בחצר ביתם.
הנה אנחנו מול האשה שכבר ארבע שנים נאבקת להחזיר את בנה הביתה ואני כחברה שלה בקושי יכולתי להתגבר על הדמעות אבל אני יודעת שאביבה חזקה ואנחנו באנו להגיד לה ולנועם שאנחנו איתם ושהם לא לבד ושאנחנו בדרך שלנו ברכיבות שלנו תמיד נזכור ונמשיך לרכוב למען גלעד עד שיחזור הביתה.
הדרך חזרה למכוניות בין סערת הרגשות לבין הירידה המהממת מול הנוף הפראי עשיתי בתפילה וותקווה שגלעד יחזור מהר להוריו ולביתו ושמהר יחזור להלך או לרכוב בשבילים המקסימים שליד ביתו.
עוד רגע נפרדים אבל מקס מוציא מהמכונית אבטיח אדום וקר שטעמו המתוק הצליח ולו במעט להשתיק את קיבתנו הרעבה.
הפעם התודה שלי לכם הרוכבים היא יותר אישית מתמיד בגלל המעורבות האישית שלי בנושא של גלעד התמיכה שלכם והסבלנות היום היא מרגשת במיוחד.
והמון המון תודות למקס, קודם כל על השבוע שעברת, בקושי יכולת ללכת בגלל הגב אבל ישבת ועידכנת את האתר בענין גלעד, עודדת אנשים, סידרת הסעות וכמובן ארגנת חולצוות ושוב כל זה עם טיפולים כדי שתוכל להוביל אותנו ברכיבה חשובה זו והיום צלחת את הבעיות הקטנות שהיו והצלחת להוביל אותנו עם ההומור שלך אין ספק שהשילוב של המקום והשקט הנפשי שלך עזרו לי היום מאד.
אורי סהר אומר (27 יוני):
מאד נהיניתי מהרכיבה עם הקבוצה המאוחדת למטרה החשובה של ההזדהות עם משפחת שליט. המסלול והנוף היו נהדרים.
סיימתי עם כמה תפרים וכמה חבורות - לא נורא!
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 19 יוני – ה"ה חורשים ועינת
 |
| HH to Horshim, Einat and Back 19 June |
1. ירידה ועלייה לנחל קנה היבש ליד נווה ימין .כל כך מהנה שצביקה החליט לעשות
2. אותו פעמיים.
3. עלייה בחורשים ליד הגדר של הקיבוץ . אימון בוקר טוב לארבע ראשי ולריאות
4. עלייה ארוכה לכוון אורנית. בקטע הזה כבר בהחלט מרגישים את פעימות הלב.
5. סינגל מאולתר עם עלייה קצרה ותלולה באמצע, מספיק מאתגר בשביל שמקס יעודד "להמשיך לדחוף לשבת קדימה להסתכל קדימה...".
6. רכיבה טכנית בשביל של פארק ראש העיין. מספיק קשה כדי שישמש אימון טוב לרכיבות היותר קשות שלנו.
7. ירידה בשביל, כאשר מגדל צדק מול העיניים פשוט מראה שתמיד מרגש אותי.
8. עינת בדרך כלל קפה והתרעננות, הפעם עצרנו רק למלא את מצבורי המיים.
9. שביל הירקון המוצל...... ברכה בקייץ.
10. שני מעברי מיים נחמדים שוב בקייץ בחורף נעל רטובה פחות נעים.
11. השביל שמוביל למכונית תמיד כיף אחרי ארבעים קילומטר.
התאספנו צביקה עמוס יונתן יובל גדי אירנה עופר ומקס (ואני) לרכיבה כאשר בסופה הוזמנו על יזי יונתן ואשתו לחגוג את יום ההולדת של יונתן .
הכיבוד היה כיד המלך, הבריכה ציננה את גופנו החם אז הרבה תודות לגואן וליונתן.
לאירנה ועופר שמחתי לראות אתכם שוב איתנו ושיהיה לכם טיול מקסים באוסטרייה. אל תשכחו אותנו כאן מתבשלים בחמסין....
ותודה למקס שממשיך למשוך אותנו אחריו מעודד ותומך טכנית לכל אופניים שעושים רעש מוזר.
אז שבוע טוב ונתראה בנחל כזיב
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 12 יוני – נחל יתלה
 |
למי אבוא בטענות כאשר את הרעיון לרכיבה הזו אני הגיתי .
ללא מילים התחלנו את הרכיבה ששה רוכבים כאשר במהרה הגענו לעליה הראשונה ארוכה ומתמשכת שבסופה מקס מסביר לנו שאנחנו נמצאים בפארק קנדה במקום שנקרא רכס התותחים. יונתן שואל זו העלייה הראשונה מתוך שלוש באמת לא נורא. ממשיכים בסינגל קצר לתצפית נוף כאשר אפשר לראות את מבוא חורון לרגלי ההר .
יורדים בפארק בשבילים לבנים עד למאגר מיים המוכר מרכיבה בעבר בפארק. מכאן ממשיכים במעלה עלייה אשר בסוף המסלול נשלים אותה אבל בשלב זה חותכים שמאלה בסינגל מאולתר עד להתחלה של נחל כפירה.
השביל הנחמד לא מנבא את המשכו השביל במגמת עלייה כאשר מדי פעם עוברים את הערוץ מלא האבנים. עכשיו מקס צועק לנו תמשיכו לפדל ראש למעלה ואני חושבת לעצמי איך עוברים כאלה אבנים עם האופניים אבל כנראה שצריך להאמין באופניים ופשוט לפדל . (אהבתי במיוחד את הפשוט) במעלה השביל הוא הופך לסלעים ואת החלק הזה עוברים בהליכה וכמעט בזחילה. ימינה בשביל לעין נטף. קפה במקום שמוגש באדיבותו של שמעון. תודה, תודה ושוב תודה. המקום מענין, גדלים בו עצי פרי למינהם, ויש בור מיים. בקיצור, מקום מסתור למי שרוצה להתבודד כך חשבתי . לבד לא היינו, שלושה רוכבים צעירים הגיעו מיד התפתחה שיחה שבה הם פירגנו לנו על גילנו המופלג ...... השארנו את הצעירים והמשכנו בשביל הטרשי מאד, לכוון נטף, גם בחלק הזה השביל היה בחלקו למיטיבי לכת בלבד. בסוף העלייה נזעקנו לעזור לחברנו הרוכבים הצעירים שלאחד מהם נקראה השרשרת. עמוס מוציא את החיבור המהיר ומקס בידיים מיומנות מתקן את השרשרת והצעירים שוב מחמיאים לנו . (הם כבר לא יצאו לדרך בלי אפשרות לתקן את השרשרת).
שמחנו שיכולנו לעזור והמשכנו לנטף, עלייה קשה, באספלט . העיקר העליה השנייה מאחורנו ושוב יונתן שואל זו העלייה השניה?
יציאה מנטף ובמבט ימינה
וממול רואים כביש שעולה לאלוהים, זהו הגענו לעלייה השלישית והאחרונה, קלי קלות מה יכול להיות באשר אנחנו על אספלט אבל במהרה אין יותר מהלכים וחלק מאיתנו משלים את המלאכה ברגל.
כולנו מחיכים אנחנו כבר אוטוטו בשיא הגובה. את ההפסקה הראויה עשינו מול הנוף המרהיב של נחל יתלה. זוכרים למעשה יש רק שלוש עליות אבל השלישית לא הסתימה היא המשיכה והימשיכה כי כנראה באזור הזה אין אלוהים ואין רחמים.
כאשר החיוך נגוז מפני, הגענו לתחילת הירידה . אז ירידות, הן בדרך כלל שחרור, במקרה הזה הירידה היתה ארוכה ומאד מאמצת בגלל תנאי השטח . הידיים צעקו, את הרגליים כבר לא הרגשתי אבל העיקר ששלוש העליות כבר מאחורנו....בסוף הירידה נכנסנו לקניון (השחור) שרק התמונות יכולות לשקף את שעבר עלינו שם. הרגשתי כמו שפן סלעים אבל עם משא כבד בידיו, אני לא חושבת שאי פעם מישהו עבר את המקום עם אופניים!! הבעייה היתה שאנחנו שם בעקבות האינסטינק של מקס ואני הודעתי שאם אין המשך זה יהיה ביתי החדש. מקס הבולדוזר פילס לנו את הדרך ואנחנו שבנו לרכוב. בקצה השביל רואים שוב את מבוא חורון. זהו אנחנו בדרך הנכונה אבל זוכרים יש לנו להשלים עלייה שהתחלנו בתחילת המסלול וכן זו לא העלייה השלישית .....בכוחות אחרונים (כך חשבת), עלינו גם אותה בסופה ירידה בשביל לבן .
יה יה יה רואים את כביש אחד עוברים מתחתיו ופתאם צצה לה עלייה משום מקום ורק הידיעה שהמכוניות מעבר לפינה ואפשר לקרר את הגוף עם גלידה טעימה הצלחתי להזיז את האופניים . באמת היו רק שלוש עליות ארוכות ארוכות ארוכות ארוכות ......ובסוף כמו בהתחלה ללא מילים.
זה היה תאור הדרך החוויה שעברנו ברכיבה הזו אינה ניתנת לתאור הנופים והאתגרים שעברנו, היו מיוחדים וישאירו עלי רושם חזק להרבה זמן ומי היה מאמין שמקס ואני עשינו את המסלול הזה פעמיים תוך ארבעה ימים. כנראה שאנחנו או אידיוטים או מזוכיסטים או שהזיכרון לא משהו.......
ולכם יונתן שמעון עמוס דניס ומקס לרכוב רכיבה כזו זה כיף כאשר כולם מפרגנים ונותנים כוחות אחד לשני בצחוקים וללא מילים.....
מקס הוסיף:
רק כמה נתונים סטטיסטיים:
1 . טיפוס מצטבר של 850 מטרים לרכיבה של 34 ק"מ.
2. חלק אחד בשיפוע של 10% רציף לאורך רכיבה של 750 מטרים.
זו בהחלט הייתה רכיבה קשה מאוד ותיהיה לנו נקודת ייחוס לרכיבות קשות בעתיד.
ולבסוף ......
לדעתי רכיבה מדהימה..... כל הכבוד לכולנו על הגעתנו בחזרה לרכבנו .......... בחיים!
תגובות
סיכום רכיבה על ידי מקס – 9 יוני – קורס בסיסי למכונאות
 |
במהלך הערב אף הצלחנו לדבר על כמה רעיונות בענייני מכונאות בסיסית הנוגעת לאופניים ובמיוחד לאופני הרים.
הרעיון היה להסביר את הדרכים היעילות ביותר לביצוע משימות מסוימות על האופניים שלנו, כגון הסרת הגלגלים, במיוחד הסרת הגלגל האחורי, החלפת פנימיות, תיקון שרשרות ואוזניים derailleur (הידוע גם בשם הנגרים) ופריטים נוספים ששאלות לגביהם עלו במהלך הערב.
המשימה המדוברת ביותר הייתה איך לנקות ולשמן את שרשרת האופניים וכיצד באופן כללי מנקים אופניים. (ראו מאמר שלי בנושא זה ..... בדף הארכיון של האתר).
במקביל היתה מכירה של שמנים ודיגריזרים של ג'ו, (לדעתי טובים מאוד) ופנימיות עם חומר. אנו מוכרים את תוצרת ג'ו במחירים מצויינים.
נכון, הפורום היה רועש קצת ונכון הייתי צריך לאיים לסלק חברים מהמליאה ... כולל את נורית בשלב מסויים, אבל באופן כללי כולם התנהגו יפה ואני מקווה שכולנו למדנו משהו ובמקביל גם נהנינו.
תעודת הצטיינות יוענקו ל:
ג 'ונתן, צביקה, דניס, סטיוארט, מאטי, איציק, נתן, יובל וכמובן לנורית.
להתראות בקורס הבא, הערות והצעות יתקבלו בברכה.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי גידי – 5 יוני – מרתון ירושלים 2010
 |
| Marathon Jerusalem |
כולם הגיעו בזמן, חוץ מ... בחיאת רבאק...
מנסיון רכיבות קודמות ידענו שכדאי להתחיל מוקדם כדי להמנע מהחום ובפרט צויין מראש שיש להצטייד בעודף מים למקרה הצורך.
כולם הגיעו מצויידים במים, חוץ מ... בחיאת רבאק...
אל תספרו לאף אחד אבל את המסלול התחלנו בירידות אין סופיות. השרירים היחידים שנדרשו היו שרירי הידיים ללחיצות קלות על הבלמים. ירדנו וירדנו וירדנו וידענו שנשלם על זה...
לאף אחד לא היה פנצ'ר, חוץ מ... בחיאת רבאק...
כבר התחלנו להריח את נחל שורק כשהפלס הראה שהגענו לתחתית. ידענו שזה יגיע. ובכל זאת קיווינו...
כולם מעדיפים ירידות, חוץ מ... בחיאת רבאק...
מי מתנשף יותר ומי מתנשף פחות הגענו לנקודת השיא הראשונה שבה התחיל סינגל נחמד חרוש בעפר הררי. שוב ירדנו. וגם הלכנו קצת ברגל...
אף אחד לא נשאר על האופניים כל הסינגל, חוץ מ... בחיאת רבאק...
שוב מצאנו את עצמנו בתחתית הואדי בדרך מוכרת מרכיבות לירושלים. רכבנו בנחל רפאים לקראת נקודת האתגר הבא – גשר קובי. מקום טוב להפסקת תדלוק ורענון.
כולם הביאו מזון, חוץ מ... בחיאת רבאק...
מתודלקים, נשאנו את עינינו לעבר העלייה האינסופית שעמדה לפנינו. לקחנו נשימה עמוקה, צימצמנו את שדה הראייה למטר שלפנינו והתחלנו להזיע. זה לא היה קל, אבל כשמצאנו את עצמנו ליד המכוניות הסיפוק היה שווה הכל.
כולם רצו לעשות עוד סיבוב, חוץ מ... בחיאת רבאק...
סטס, יונתן, עמוס, מוני, שמעון, צביקה, יורם, דניס, נורית ואני שואלים:
תגיד מקס – למה לא רצית עוד סיבוב? --
תגובות
סיכום רכיבה על ידי מקס – 1 יוני – תל אביב
 |
| Gilad 1 june |
כמובן שמה שאנחנו עושים זה אולי טיפה בים אבל הכי חשוב שכל עוד גלעד לא בבית יש בראש וראשונה לזכור אותו ושנית לתמוך במשפחתו אשר כבר כמעט ארבע שנים חיים בסיוט שלא נגמר.
בסיום הרכיבה אני מתפללת כל פעם שלא נצטרך יותר לרכוב למענו ושנזכה לראותו בבית.
אז תודה לכם ונתראה ביום שבת בהרי ירושליים.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 29 מאי – נחל דליה והר חורשן
 |
| Dalia & Horshan 29th May |
משם המשכנו במורד נחל שלף הירידה טכנית ובסיומה מגיעים לעין מחוללים עדיין בערוץ של נחל שלף השם ניתן למקום על פסטיבל המחוללים שהתקיים בקיבוץ דליה בעבר. המקום מוצל על ידי עצי אקליפטוס וצפצפה והאווירה מאד רומנטית......בהמשך ירידה ליד ערוץ נחל דליה. מכאן במבט מערבה כביש שש עוברים מתחתיו וממשיכים בטיפוס לגבעת הטריג או מנרה או גבעת 186 הרבה שמות אותה גבעה שצופה לכל רוחות השמיים ברמות מנשה.
העלייה ראשונה להיום מקס עוצר באמצע ומעודד אותנו לבל נתייאש בסוף תמיד מגיעים מי על אופניו ומי ברגל.מיד בהגיעי לגבעה בעודי מתפעלת מהנוף ממש משום מקום מגיע מולי רכב חייזרי ועליו שני בחורים מחייכים בהתחשב מהזוית שהם הגיעו הם היו אמיצים במיוחד קפה הוגש היה מאד מפתה להשאר אבל הר חורשן מחכה לנו.
ירידה מהגבעה לכוון עמיקם בסינגל קצר.ומכאן עלייה שנייה הפעם להר. הפסקת אנרגייה ובהמשך עליות וירידות מאד טכניות בחלקו המערבי של ההר. בנקודה מסוימת הגיפאים הרימו גבה לרגל הניסיונות שלנו לכבוש את ההר.
בשלב מסוים מקס מצא לנו מגרש משחקים לאופני שטח נחמד בהתחשב שזה באמצע שום מקום. מדי פעם עצרנו להנות מנוף מערבה לכוון זכרון והיים וכמובן מההר ולמרגלותיו מצד אחד כרמים ומצד שני עצי שסק. בדרך חזרה מטע של מישמש מפתה אבל עדיין לא בשל. מעברי מיים מפתים אבל כנראה רק לכלבים (ראה תמונה). אילה קלילת רגליים זיקית מיוחדת (כן זה גם תועד) הדרך מכביש שש חזרה ארוכה ללא עץ לתרופה הרבה אבנים חבל שכך.
לסיכום
מזג האוויר האיר לנו פנים. האזור מאד יפה ועדיין יחסית ירוק.
ברמה האישית אני גאה שהצלחתי לרדת כמה ירידות טכניות במיוחד .
החברה והצחוקים תמיד עושים את הרכיבה למה שהיא
ועד לפעם הבאה ביייייייי
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 22 מאי – ה"ה לנחל שילה
 |
| Nahal Shilo Stones 22 May |
הפעם בנוסף לאבנים התוספו גם סלעים אבל מהתחלה.
דרך הירקון לעינת בדרך מעבר המים מי ברגל ומי באופניים בהמשך מקורות הירקון (עדיין מגרה להכנס כמו תמיד) אבל הפעם המשכנו ללא טבילה לשמאלנו בריכת הנופרים בהמשך בצד ימין אנטיפטרוס עד הגשר מעל כביש 6. עד כאן הרכיבה מוכרת מכאן פנינו מועדות לנחשונים לצד המחצבה עלינו בשביל המאובק עד לאלעד.
מכאן בשביל רחב מזרחה .עד לנקודה זו הרכיבה היתה קלה יחסית .ואז התחלנו לרדת ולעלות בשבילים מלאי אבנים וסלעים . המגמה כעת לכוון נחל שילה לא בסינגל המוכר, הדרך מאתגרת ובסופה השביל לצידי נחל שילה.
מתחת לאחד העצים היחידים באזור הפסקה ראויה מאד.תודה לשמעון שהביא איתו חצי בית וגם שקם מוקדם במיוחד להכין את הקפה ותודה ליונתן שמצא את הכסא (ראה תמונה) אז נכון שפה אחד כולם הסכימו שאני אשב עליו רק שכנראה אני היחידה שיכולתי לשבת עליו ...המבין יבין. גידי החליט שהכי בטוח לשבת על העץ רק להזכירך נחשים יש גם על עצים.
מכאן עלייה קשה במיוחד ומכאן בגבעות הטרשיות לאורך שבילים טכניים מאד עד למרגלות ראש העיין.בנקודה זו שמחתי לשחרר קצת את הידיים שהחזיקו את הכידון לבל אעוף בדרך.מכאן הדרך שוב מוכרת אלא שהחום עשה את שלו והמיים אזלו גידי בתושייתו מצא לנו מקום למלא מיים קרים. עלייה לאורנית ועצירה כדי לתת לגוף העייף מנוחה . המשך ליד קיבוץ חורשים וחזרה לאלישמע לפעמים הרכיבות הם בנופים מקסימים שמוסיפים מאד לרכיבה אבל הפעם לא היה לי זמן לראות יותר משתי מטר לפני אבל אני גאה ביכולת שלי לרכוב בתנאי שטח כאלו להתגבר על המכשולים בדרך ולשפר את הכושר הטכני שלי.
וכמו תמיד תודה למקס שלמרות שבחר לנו רכיבה קשה במיוחד לא מוותר ומושך אותנו אחריו .ולכם הרוכבים שעושים את הרכיבה למה שהיא.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם – 19 מאי – הגעתון
 |
| Gaaton 19th May |
את תחילתו של המסלול החלנו בטיפוס קל דרך השבילים בהרי הגעתון, שבילים שלעיתים היו קשים לטיפוס בגלל דרדרת ואת רובם טיפסנו ברגל.
בהמשך המסלול עברנו דרך קיבוץ יחיעם, הרחנו את ריח הנקניקים של המפעל המקומי ועצרנו במעלה הגבעה במבצר יחיעם שם חלקנו עשו את הפסקת הבוקר וחלקנו עלו למבצר להתרשמות.
את המשך המסלול עשינו כמובטח במורד, אך לא לאורך זמן כי הרי בסוף כל מורד ישנה עלייה-עלייה לכוון הישוב עין יעקב. היקפנו את היישוב משמאלו ומשם לאורך נחל הגעתון רכבנו במורד חזרה לכוון הרכבים.
מקס ונורית היה כיף לחזור לאחר תקופה ארוכה של היעדרות. באמת התגעגעתי!
תגובות
סיכום רכיבה– 15 מאי – ה"ה לעינת דרך חורשים ופארק ראש העין
 |
| HH Horeshim Einat 15 May |
חלק מרכיבה זו הפך למאתגר מאד מבחינה טכנית. המדרון הסלעי הוא מקום מצוין לתרגל את המיומנויות הטכניות שלנו ברכיבה, להקפיץ את אופנינו על מדרגות קטנות ולבחור את הדרך הטובה ביותר לשלוט באופניים מעל הסלעים.
מהיום הוסיפו לציוד שלכם 2 פנימיות כיוון שאנו נכנסים לעונת "הקוצים".
בשבוע הבא ביום שלישי בערב, בשעה 19:30, נקיים קורס ראשון שלנו בנושא "יסודות המכונאות". הקורס יתקיים בבית שלנו. בקורס זה נלמד פירוק גלגלים קדמיים ואחוריים, תיקון נקבים, תיקון שרשרת שבורה, החלפת אוזן derailleur וכן נענה על שאלות העשויות להתעורר.
מחיר הקורס הוא 20 שקלים (עבור כיבוד) לרוכבים המתמידים שלנו.
ניתן לרכוש במקום פנימיות של ג'ו (פנימיות עם חומר אטימה) למעוניינים.
ודאו שאתם רשומים לקורס, מספר המשתתפים מוגבל.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 1 מאי – הוד השרון לירושלים-100 ק"מ
 |
| HH to Jslem 1 May |
לפני הרכיבה
כמי שכבר רכבה פעמיים לירושליים הראש אומר עשית זאת כבר מה הבעייה? אבל תמיד יש את ההתרגשות וההירהורים איך הגוף יהיה באותו יום. ההכנות לרכיבה ארוכה צריך להביא מספיק אוכל וחטיפי אנרגייה וכל זה צריך להכנס לתיק של מקס שכל פעם מאיים עלי שזו הפעם האחרונה שהוא סוחב את הסנדוויצים שלי. חברנו עמוס השכים קום ובא לאסוף את המכונית שתחזיר אותנו מירושליים, זה נראה לי מאד מוזר בבוקר לחשוב שעוד כמה שעות אפגוש אותו בירושליים.
יום הרכיבה
את יונתן נתן שמעון ועמוס פגשנו במקום המפגש הרגיל, כאילו עוד רכיבה באזור. יצאנו לדרך לאורך פסי הרכבת המצב רוח טוב ופתאם רעש מהאופניים שלי… אני עוצרת ומסתבר שמסמר גדול במיוחד )ראה תמונה( נכנס לגלגל…. וזה רק אחרי שבעה קילומטרים מההתחלה. פני נפלו האם זה מבשר לבאות?. הפנימית הוחלפה אבל בה היה חור שאותו סתמנו על ידי מדבקה מיוחדת מתנה מעמוס.
המשכנו לרכוב אבל ברנתיה הרגשתי שאני משייטת מבט לאחור ומסתבר שהאוויר יצא שוב מהגלגל. עוד פנימית הוחלפה בתקווה שזו תהיה הפעם האחרונה. השבילים היו פה ושם קצת חוליים אבל הצלחנו להתגבר ולהגיע ללוד אומנם לא ממש עיפים אבל מספיק רעבים.
ההפסקה היתה ב"מפגש הלוהט" השם והמקום לא בדיוק מתחברים. מכאן הדרך דרומה דרך חולדה ) וזה ליונתן חולדה אכן היתה נביאה, היא היתה נביאת זעם לא ארחיב כאן את הדיבור עליה אבל אני אמליץ עליך לחידון התנך הבא....מרשים ביתר בהתחשב בעובדה שאתה אוסטרלי.( מפגש עם נחל שורק ומכאן הדרך למזרח לכוון בית שמש. בדרך התפוזים רעננו את בטננו השירה של מקס ויונתן עודדו את רוחנו והמשפט "ציפיות הן לכריות "(זוכרים?) הביאה חיוך לפננו ככה סתם באמצע הדרך. הסיוט של כל רוכב הם כיווצי שרירים נתן חווה את החוויה הזו ולמרות הניסין שלי לעזור לו הוא נאלץ לפרוש ממש לפני בית שמש וכאן המקום להודות לאיציק ואשתו על העזרה עם נתן ובכלל היה כיף לפגוש אותך החיוך שלך תמיד במקום.
הפסקה שנייה אנחנו כבר הרבה יותר רעבים אבל עדיין במצב גופני טוב. לא לשכוח שרכבנו כבר שישים וחמשה קילומטרים. החלק האחרון שכולו במגמת עלייה החל. הרכיבה לאורך נחל שורק הנוף יפה חבל שהמיים לא משהו הקצב מהיר ושמש קצת מעיקה אבל הכל בראש את החלק הזה מעל עשרה קילומטרים עשינו ללא הפסקה. מקס שכח שאנחנו מאחוריו קצת עיפים. טלפון ושוב כולנו ביחד. לעומוס כואב הישבן, לשמעון הכתפיים והצוואר, יונתן מסדר את הברך ואני מחזיקה ברגליים..... רק מקס לא מראה סימני עייפות אבל בנתיים כולם עדיין בכושר רכיבה טוב והמשפט של עמוס מלווה אותי כל הזמן .....קשה אבל לא בלתי אפשרי ...
החלק הבא הוא נחל רפאים עד גשר קובי. הנחל מאד יפה וגם נהיה יותר קריר הגשר נגלה לעיני השמחה רבה אבל איתה גם הידיעה שהעלייה הקשה ביותר לפננו. 2.8 קילומטר של עלייה אחרי תישעים קילומטר זה בהחלט מדאיג אבל הידיעה שאלו עשרת הקילומטרים האחרונים מסדרים לי את הראש ואנחנו יוצאים שוב לדרך. בסוף העלייה נוף לכל עבר הרוח חזקה ואנחנו מזדרזים להמשיך בירידה לכוון בתיר ומכאן עלייה אחרונה עד לעין לבן. סוף כל סוף מקס מראה שהוה אנושי סנדוויץ נוסף לגוף לחזוק האנרגייה. נשארו קילומטרים אחרונים ירושליים כבר באופק הגירפות בגן החיות התנכי מציצות ומרימות גבה לנוכח החייזר שהגיע עם גירפה על הראש....עמוס חברנו חיכה לנו בחנייה .שמעון שואל מה?.. נגמר??? המד מרחק שלו אומר עוד....יונתן מחייך בסיפוק. עמוס מחייך בהנאה .....אני לא מאמינה, עמוס חברנו אומר משוגעים ומקס מותח את השרירים. הבירה והחומוס שמקס דאג לנו היה יותר מאשר במקום.
יום אחרי
אני מהלכת כמו טווס גאה בעצמי השרירם לא כואבים במיוחד, הגוף עייף אבל הנפש שמחה מאד.
אי אפשר בלי לאמר תודה מיוחדת לרוכבים נתן עמוס יונתן שמעון ומקס החברה היתה כיפית ותומכת.
תודה לאשתו של עמוס שדאגה להשאיר מכונית בגן התנכי.לעמוס חברנו שאסף אותנו .תודה למקס שמטפל ותומך באופניים שלי וכמובן סוחב על גבו הכל כפול.
אחרי כל כך הרבה מילים אין לי מילים......
מקס הוסיף
רק כמה נתונים סטטיסטיים
1. סה"כ המסלול: 100 ק"מ
2. סה"כ זמן רכיבה (ברוטו): 10 שעות ו 35 דקות
3. סה"כ זמן רכיבה (משוער): 8 שעות
4. מהירות ממוצעת (משוער): 12.5 ק"מ / שעה
5. סה"כ עליות: 1151 מטר
6. סה"כ ירידות: 538 מטרים
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 27 אפריל – רכיבת לילה בתל אביב למען גלעד שליט
 |
| Gilad 28 Apr |
כמעט ארבע שנים שאביבה ונועם קמים כל בוקר מחדש ושואלים את עצמם מה עוד אפשר לעשות כדי להחזיר את גלעד הביתה.
אנחנו כל אחד לחוד וכולנו יחד יכולים לתמוך בהם ולחבק אותם בכך שנזכור ונזכיר לסובבים אותנו את גלעד.
כקבוצת רוכבים יש לנו את הכוח לגרום לאנשים לזכור את גלעד ולעזור ולו במעט לאביבה ונועם במלחמה היום יומית להחזיר את גלעד.
אתמול כשרכבנו בתל אביב התגובות היו מרגשות מכל הכבוד ועד בקשות מאנשים לעשות מעשים כדי להחזיר את גלעד.
כחברה של אביבה אני מעבירה לכם את התודות של אביבה ונועם. ההיענות שלכם לצאת בערב ולרכוב כמה שעות בתל אביב אינה מובנת מאליה ואני תקווה שלא נצטרך לרכוב עוד למען גלעד אבל כל זמן שהוא בכלא אנחנו נמשיך לזכור אותו ולתמוך באביבה ונועם.
תודה נורית
תגובות
סיכום רכיבה על ידי מקס – 24 אפריל – הרצליה ב"דמדומים"
 |
| Herzlia twilight 24 Apr |
ללמוד כיצד לרכוב על אופני ההרים שלכם בשבילי חול מגורען.
יצאנו לדרך בשעה 17.50 ובקרנו בדרך בכל המושבים והמושבות שאנחנו מכירים, והיגענו על יד ארסוף , הבית קפה הסגור, וה-"לא קיים". אז במקום לפנות דרומה רכבנו מערבה עד השקיעה והים.
כן, יש חול, אבל עם הטכניקה הנכונה ועם קצת כוח, כל השבילים כמעט רכיבים.
אבל מה שיותר חשוב ..... החול חי ....עם פרחים צבעוניים וצמחים רבים .... מראה שכדאי לראות וליהנות ממנו נוסף לכך השקיעה הישראלי מעל הים ואנחנו מצאנו את עצמנו בעוד אחד מהמקומות האלה שהם הכי נפלאים בארץ.
לכו לשם, תרכבו שם ותעשו זאת לפני שהכל הופך לחום.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 3 אפריל – נחל הבשור
 |
| Nahal HaBsor 3 Apr |
עלייה לתל שרוחן משם הנוף מרהיב לנחל הירוק במיוחד כנראה בשל הגשמים הרבים שירדו בשבוע שעבר. משם ירדנו שוב בסינגל הפעם בבתרונות משני צידי הנחל. את המשך הדרך רכבנו בשבילים הרחבים בקצב שאיפשר לריאות להתנקות בעיקר בשל הריח הנהדר שליווה אותנו מהפרדסים בצידי השביל.
להקות של חסידות ליוו אותנו עד גשר החבלים. את הגשר עברנו כאשר הנחל מתחתנו משם המשכנו בצידו המזרחי של הנחל שוב בסינגל נחמד עד הסכר הראשון שם מצאנו צל להפסקה.
כמובן כל אחד והסיפורים שלו שקשורים בליל הסדר. שום דבר לא בישר על הבאות חוץ מהשמש שהתחילה קצת להציק. פנצר ראשון באופניים הוורודות של מרל, מקס מתקן וממשיכים לצידי הנחל אבל הבוץ אילץ אותנו לחזור לשבילים. חצייה לאורך השדה עלתה לנו הפעם בעוד שני פנצרים כאשר התיקונים בשמש היוקדת היו קשים מתמיד אבל פריחה מסביב והמצב רוח המרומם שמרו עלינו.
בשלב זה איבדנו את איציק אבל איציק הזאב הבודד שלנו מצא את דרכו בחזרה. בדרך חזרה צביקה התעייף מעט אבל כוח הרצון התגבר על הגוף העייף.
צריך להביט בתמונות על מנת להבין כמה שהאזור יפה.
היה כיף שוב לרכב ואחרי שהתקררנו עם גלידה וקפה קר כמעט שכחתי כמה חם היה.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי מקס – 30 מרס – למען גלעד (תל אביב)
 |
| Gilad Shalit 30 Mar |
הרעיון היה להזכיר לכולם שגלעד שליט חיי, עדיין בשבי ויש לשחררו מיד.
פסח הוא חג החירות וגלעד נמצא בשבי מאז יוני 2006. 1,376 ימים לא להיות חופשי.
אנחנו מבקשים, מאלה שהם אחראים להביא את גלעד הביתה, ושהדבר הזה יקרה בקרוב מאוד.
אנחנו נקדיש את רכיבת הלילה ביום שלישי האחרון של כל חודש לגלעד שליט, עד שהוא יחזור הביתה.
אנחנו נרכב לתל אביב עם דגלים ומדבקות כדי להזכיר לכולם שגלעד עדיין לא חזר.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי מקס – 21 פברואר – אנטאפגאסטה, צ'ילה
 |
| Antofagasta Sights and sounds |
A town of 200,000 made up of a large percentage of transient workers who stay the week here and then return to their wives, husbands and whatever for the week ends, to Santiago and other places.
Apparantly this town is one of the most expensive areas of Chile because of the high salaries paid to the engineers working for the mining and mineral Companies.
You can see a very big difference between the closed areas where the engineers live and to the very poor areas of the normal Antofagastan dwellers.
Having said that, it seems that there is plenty to do here with big European style malls, the normal fast food outlets and various activities like Tennis, bowling and football being the ones I saw.
there are a number of good and expensive fresh fish and sea food restuarants and many Hotels ranging upto a 4 star experience (well perhaps 3).
The ride I did was long but great, mostly on a bike path from one end of the long town to the other. Once outside the town the OFF road is very sandy (desert) so difficult to ride in.
Most of my riding was therefore road.
See the pics and enjoy......
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 13 פברואר – הוד השרון לעינת דרך חורשים
 |
| HH to Einat 13 Feb |
גם התמונות לא משקפות את הכמות והעוצמה של הפריחה השנה.
יצאנו לרכיבת הבוקר של שבת קבוצה קטנה אבל מלאת אנרגיה לסיבוב נחמד בגבעות של מתן חורשים וראש העיין.
מזג האוויר האביבי הוסיף מאד ל40 הקילומטרים. הפעם לא עצרנו לקפה בעינת אבל מצאנו עץ נחמד להפסקה קצרה ומשם ללא הפסקה רכבנו בחזרה.
כשאני כותבת מילים אלה מקס כבר בדרום
אמריקה .אז שתהיה לך עבודה מוצלחת אני כבר מתגעגעת לעליות לעליות ולעליות
תגובות
סיכום רכיבה על ידי מקס – ה"ה לת"א ובחזרה – 60ק"מ
 |
| HH to TA and back |
Got up at 07.00, not 06.00, not 05.00 but 07.00......Amechaya!!!!
At 08.00 met at Gershwins in -20 deg C (or at least that's how it felt), with Tatiana, Jonathan.......good luck with the cleats, Zvika on a different bike....stummmmmm and Benny who brought us coffee and cake for his birthday treat.
Off we rode into the wilds of Raanana, meeting Itzik on the way with a partially crippled bike, who took us through a "I hope its not too muddy" back path from Tzomet Raanana down to Givat Chen.
from Givat Chen we rode through all the back streets of Raanana, Herzlia and via the Taas base through every back street in Ramat Hasharon, riding through the only single that it can offer and eventually coming out on the bridge to the Ramat Hasharon Tennis courts.
Then crossing the bridge we went behind the Tennis courts and into the Mashtala and from there down to the Yarkon.
Break time was outside Max Brenner and there we were joined by Harriet and Baruch, on their Tandem "made for 2" and a bit later by Rafi on his carbon Santa Cruz lite.
After the break we rode to the Marina Herzlia for coffee, whereupon we were abandoned by Jonathan, Itzik and Benny, but joined with Dennis to finish our 45 km ride.
All in all a great morning out with no mud and in fact we actually rode 60 kms and from freezing cold we became comfortaby warm.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם – שווצריה קטנה – 30 ינואר 2010
 |
| Little Switzerland |
אני בטוח שלכולנו רצה המחשבה..."מי צריך את זה לעזאזל", אבל כבר הגענו אז יאללה עולים על האופניים וקדימה לדרך.
ההתחלה כמו כל ההתחלות הייתה קשה, הרבה ירידות אך גם כמה עליות אכזריות שלאחריהן רצה במוחי המחשבה לחתוך חזרה איך שאני רואה איזה התחלה של כביש סלול.
מזל שהמחשבות שרצו לי במוח היו גם בקול רם, כך שלמזלי נורית שמעה אותי ומיד גרמה לי לשכוח מזה (:
הרכיבה כללה הרבה שבילים לבנים וסינגלים טובים-קצת בירידות וקצת בעליות. אני נהניתי ואני בטוח שכך גם כולם.
עמית שיתף את כולם בחוויותיו מהחלילית והבטיח ליסמין שברכיבה הבאה הוא מגיע עם חלילית, לא כך עמית?!!!
בכל אופן היו הרבה צחוקים בארוחת הבוקר... על סוגי התמרים, חידודי הלשון והראיון שלי אצל אשתי לפני כל יציאה לטיול אופניים.
היו כ-18 ק"מ של רכיבה שבדיעבד לא הצטערתי לרגע שעשיתי אותם, וזאת תודות לנורית שמנעה ממני לעשות כן. כי הנופים היו פשוט מדהימים...
סיימנו את המסלול בתצפית על מפרץ חיפה...והופ לרכבים. מי מאיתנו הבייתה ומי מאיתנו לבית קפה.
נורית, רציתי להודות לך בשמי ובשם כולם, כאן ועכשיו על עבודת הצילום הנפלאה שאת עושה ובמיוחד על ה-BOOK שעשית לי לאורך הרכיבות האחרונות...
תודה... תודה.... תודה...(:
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – ירושלים וסביבתה – 23 ינואר
 |
| Jerusalem In and around |
במוצא נפגשנו תשעה רוכבים. רק שיצאנו מהמכוניות הבנו שהשמיים הכחולים לא בדיוק משקפים את הטמפרטורה בחוץ.
קפואים יצאנו לכוון מאגר בית זית.(אוגר את מי השטפונות של נחל שורק). ההישתקפות של מבשרת ציון במי הסכר הביאה חיוך ראשון על פננו באמת שלא כל יום רואים מראה שכזה.(כל הכבוד למקס שהנציח את שראינו) המשכנו לכוון עין כרם אבל בדרך איבדתי את החצי הנשי שבחבורה.
העלייה לעין כרם היתה במקום, המאמץ החזיר חיים לגוף הקפוא שלי. עין כרם היתה מנומנמת מאד ואנחנו המשכנו להר הרצל. הפעם העלייה היתה ארוכה קשה ומתנשפת.
המשכנו את דרכנו ברחוב הרצל עד גשר המיתרים. אין ספק שמבחינה ארכייטקטורית הגשר הוא מדהים אבל אם הוא נמצא במקום הנכון אפשר להתווכח. אבל לרכוב עליו היה נחמד מאד. הדרך המשיכה בסימטאות הצרות של נחלאות ומשם לכיוון ימין משה. בהפסקה יכולנו להנות מהנוף לכיוון עמק הינון והעיר העתיקה וגם להקשיב להסברים של מקס ויונתן על האזור. יש לציין שבנתיים השמש ליטפה את פננו ויחד עם כמה בדיחות של החברה ההפסקה היתה נעימה במיוחד.
בעיר העתיקה רכבנו בתוך השוק כאשר הריחות והצלילים עוטפים אותנו מכל עבר. יציאה דרך שער האריות ומשם ירידה ועלייה מענינת במיוחד להר הזיתים.
הנוף משם מרהיב במיוחד ולראות את גשר המיתרים כל כך קטן ולהבין שאת כל המרחק הזה רכבנו -די מדהים. מהר הזיתים להר הצופים שוב תצפית מדהימה הפעם לכיוון מדבר יהודה. הראות היום היתה טובה במיוחד ומי שעיניו טובות או שיש לו דמיון מפותח ראה באופק את ים המלח.
מהר הצופים ירידה כיפית לכיוון מרכז העיר אבל כדי לא להתערב בחיים השמרניים של העיר פנינו צפונה מרמת אשכול וירדנו לנחל צופים בו מתגוררים בדרך קבע צבאים שגם נראו על ידי חלק מהרוכבים.
בהמשך לנחל עברנו את שמורת לפתא בדרכנו חזרה למוצא.
לסיכום תודה למקס שהצליח לתכנן טיול ששילב גם שטח וגם עיר.ותודה לדניס שעזר עם הג"י פי אס.
שבוע טוב לכולם
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם – נחל שילו – 16 ינואר
 |
| Einat & Shilo |
קיבל אותנו בוקר יפה במיוחד עם שמש מלטפת.
לאחר התארגנות קלה, התחלנו בדיווש קל לכיוון שביל ישראל דרך קיבוץ עינת. חלפנו על פני יער נחשון בדרך ליער קולה, ולאורך הגדר של ישוב אלעד. מקס הבטיח שתי עליות קשות ובכל עליה שעלינו חשבנו, "היי אנחנו בכושר! איזה יופי עלינו את העליה הזאת" , אז זהו שלא! מקס הודיע לנו שעדיין לא הגענו לעליות שהובטחו.
וככה זה נמשך לאורך כל המסלול.... בקיצור ים של עליות שלא נגמרו.
ביער נחשון עשינו עצירה קטנה באנדרטה גבעת כוח לצורך לימוד מורשת הקרב. האנרטה הוקמה לזכר הנופלים בקרב על כפר קולה: הגבעה נקראת בשם גבעת כ"ח, לזכרם של עשרים ושמונה לוחמי אלכסנדרוני שנפלו בקרבות על הגבעה, אולם עלינו לציין כי בקרבות קולה וסביבתה נפלו 32 לוחמים.
בעליה שלאחרהירידה מהאנדרטה, לנורית נקרעה השרשרת ולאחר חילוץ מהיר של מקס המשכנו במסע. יש לציין שהמסלול היה מאוד מגוון בשבילים לבנים ובסינגלים מדהימים וזאת הודות לתכנון הקפדני של מקס ונורית. וזה המקום לומר תודה על התכנון והביצוע.
לאורך כל המסלול היה נוף מרהיב ביופיו של מרבדי דשא טבעי ענקיים ופרחים בכל הצבעים: כלניות, רקפות וקצת סביונים הרי אנחנו עדיין לא בשיא הפריחה...
סיימנו כ-30 ק"מ של כיף אמיתי ומי שלא היה רק הפסיד.
נתראה ברכיבה הבאה!!!
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יונתן – פארק קנדה – 2 ינואר 2010
 |
| Park Canada |
We met at 7:30 at the entrance to park Canada. A beautiful day - clear
air and excellent visibility. We were a fairly large group (15 or 16)
but managed to keep a reasonable pace.
No archaeological sites of note (unless you count the outer suburbs of
Modi'in) but fantastic panoramic views all the way to the coastal towns
south of Tel-Aviv. The countryside was very green (don't say lush!) and
the routes were very scenic.
Amos studiously commented that it was
probably the most enjoyable ride he's done (a comment he repeats with
remarkable consistency every week). Several trying climbs and a couple
of fast downhill singles that got our adrenalin going before we finished
with a quick tour of the pools near our parked cars.
No tumbles or falls
to note - the only damage was to Nurit's bike just before the end (must
be time for a new one).
After a coffee in Latrun along with half of the
population of "mishor hahof" we headed back home to end a thoroughly
enjoyable ride.
Or, rhythmically (and definitely no pun intended on the last line!):
There once was a park called Canada
Where we rode up and down for our stamina
There were plenty of hills
But no serious spills
And a single: we all really hammered her
תגובות
סיכום רכיבה על ידי מקס – HAPPY NEW YEAR
 |
| New years eve |
המטרה להגיע לרוטשילד בסביבות 23.55.
פספסנו לגמרי והגענו ב 23.50.
10 דקות נשארו לנו לשתות שוקו חם ולהכין את עצמנו לשנה החדשה ולנסות להספיק את מה שלא עשינו במהלך השנה.
מוני החליט לעצור בספסל מס 45 מול מסעדת PAULAN? ואני לא יודע איך אבל החלטתו הייתו נבונה.
בדיוק בשעה 23.59.59 זכינו למופע זיקוקי דינור. ראה תמונות.
מה שנשאר לי זה לברך אותכם בשנה טובה ושיהו לנו הרבה רכיבות מענינות וכפיות.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי שמעון ג. - עדולם ובורגין – סינגלים – 26 דצמבר
 |
| Adolam Dec |
מי שמע ומי ראה....???
כאן קרוב לבית בליבה של שפלת יהודה נמצא פארק עדולם.
14 רוכבים ו3 רוכבות (סוף כל סוף) יצאנו לדרך לתוך הגבעות שעשוית מקירטון. החורש והפריחה המרהיבה מיד רוממו את רוחנו.
רגע רגע התבלבלתי זה סיכום הרכיבה של ה 17 לינואר.
כמעט שנה חלפה וחזרנו לסינגל בעדולם הפעם 8 רוכבים ועוד כמה מאות רוכבים אחרים שניצלו את היום שהפך להיות יפה וחמים לרכיבה.
יצאנו לקראת 8 בבוקר מאחר שגילינו "נזילה" אצל צביקה לאחר טיפול קצר הוחלט כי גם ללא חוט עומד לצביקה (השקית מים לא מה שאתם חושבים) וניתן לצאת לדרך. יצאנו כאשר אנו עטופים בשכבות וקופאים מקור כאשר כולם מבקשים לדעת מתי מגיעים לבית הקפה.
מקס כהרגלו בקודש דאג כבר בהתחלה לעליה ארוכה שלאחריה החלנו להשיל שכבות ביגוד.
עברנו בסינגלים מדהימים שדרשו שמירה על ערנות מתמדת ועצרנו להפסקת אוכל בה התבקשתי להקריא מעט ממה שמקס הוציא מהאינטרנט על המקום. היה מעניין ביותר עד כדי כך שגידי נרדם מיידית, צביקה מיהר להצטרף אליו, איציק טחן את הביצים הקשות והירקות והשאר נראו די משועממים. הקראתי על חורבת____ (אני לא זוכר כנראה אפילו אני לא הקשבתי לעצמי).
לאחר הפסקת האוכל המשכנו בשבילים והסינגלים המדהימים עד שחזרנו כביש 38 ומשם ברכיבת כביש עד הרכבים. הרכיבה הייתה מדהימה כאשר הצבע הירוק שולט אפילו דרכי העפר שבדרך כלל מעלים אבק היו ירוקים.
תודה למארגנים (נורית ומקס) וכל הכובד לרוכבים שעמדו במשימה בייחוד לצביקה ומוני שלמרות הקושי עמדו בכבוד.
להתראות ברכיבה הבאה
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית - ים 2- 19 דצמבר
 |
| sea2 |
נפגשנו ששה כאשר אפילו השמש והשמיים הכחולים לא היו ההפתעה של הבוקר.
דניס בשקט בשקט הוציא את אופניו הדשדשות ומאותו רגע הבנו שתהיה לנו משימה מאד קשה (אסור לאופניים לנגוע בקרקע).
התחלנו בדרך המוכרת, לצופית, שם הצטרף אלינו יונתן (בבגדי רכיבה חדשים). ההמשך הוביל אותנו לכייון הים אבל לא בדרך הרגילה, שכחתם? יש אופניים חדשים ואסור שיתלכלכו. כך שבעזרת שמעון מצאנו דרך נקייה לים. הים היה סוער במיוחד אבל זה לא מנע מטטיאנה ויונתן להכנס ועכשיו יש לנו כבר שני גיבורים מענין מי יהיה המשוגע הבא.
ברוב קולות הוחלט לוותר הפעם על קפה. את הדרך חזרה עשינו כאשר כל כמה קילומטרים אנחנו נפרדים מרוכב אחר ואני מקווה שדניס הגיע למכונית בלי שום גרגר של חול ואבק על האופניים.
מה שבטוח אחרי יום אביבי כזה הריאות הרבה יותר נקיות.
למקס הגיע הזמן שתחזור אנחנו מתגעגעים לעליות
להתראות בשבוע הבא
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – מושבים ומושבות – 12 דצמבר
 |
| Moshavim & sea |
טטיאנה צביקה ואנוכי
התחלנו לרכב כאשר השמיים באזורנו היו כחולים, במבט לצפון הסיפור היה שונה, שמיים מאד שחורים. בליבי אני אומרת בטח כולם ידעו משהו שאני לא יודעת כי אפילו איציק לא הגיע.
הגענו לכפר סבא עדיין יבשים. העיר מנומנמת כן, רק מטורפים יצאו מהמיטה. את צופית עברנו מתבוננים שוב בבתים היפים מצד אחד ובשדות הירוקים מצד שני.
ממשיכים לבצרה בדרך הרגילה ולא להאמין אנחנו עדיין יבשים. בבני ציון הרוח גברה וגרמה לנו להתאמץ יותר מהרגיל. בארסוף נתקלנו בפסלים סביבתיים, רעיון נחמד כך באמצע שום מקום. עד כאן הכל היה כ מתוכנן ואז טטיאנה הודיעה שהיא תעזוב אותנו לטובת ביקור בחוף הים.
עד כאן הכל בסדר אבל מסתבר שהיו לה עוד תוכניות ולכן לא יכולנו לתת לה לרכב לבד. בהגיענו לחוף, הופ ירדו הבגדים (כל הגברים להרגע, בגד הים היה גם) ולמים נכנסה הגברת .
צביקה ממלמל מה יקרה אם היא תצרך עזרה??
בתור הגבר הרגיש אחריות רבה.
אני מצלמת (לא בטוח שיצאו תמונות כי אני לא יודעת אם רעדתי מפחד או מקור). הים היה די סוער וכמובן שלכל אחד היה מה להעיר. שלא נדבר שבסכום סימלי גם היו פוזות לתמונות (לא שלי......) שמחנו לראות את טטיאנה יוצאת מהמים שמחה ורעננה לא קררררררר.
את דרכנו חזרה עשינו כאשר הרוח נושבת מכל הכיוונים אבל העיקר שאנחנו יבשים.
הפסקה בארקפה אפילו ישבנו בחוץ ונהננו מכוס קפה שהיה יותר מאשר במקום.דרך גבעת חן חזרה להוד השרון שם נפרדנו מטטיאנה והכי חשוב יבשיםםםםםםםם.
45 ק"מ כנגד כל הסיכויים אבל עם הבטחה מצביקה שלא תרד אף טיפה. האמת שלא האמנתי.
ולך טטיאנה ידעתי שאת מלאת מרץ אבל היום הפתעת אותי ובגדול,
ומי שלא הבין היה כיף מענין והעיקר חזרנו יבשיםםםםםם.
חג שמח לכולללללם
נורית
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – בן שמן יום הולדת 60 למקס – 5 דצמבר
 |
| Ben Shemen 60th |
כבר שבועות אני מתכננת וחושבת איך לשמח את מקס ביום הולדתו אבל כמו שהנכם יודעים הוא לא אמור היה להיות פה ביום ההולדת שלו . ברגע האחרון דחו לו את הנסיעה ושוב לא היה ברור מתי הוא נוסע בקיצור די מבלבל .
ואז להחליט איפה לרכב מה האורך והקושי שיתאים לכול......ם.)כמו שאיציק אומר(.
מה יהיה אם ירד גשם בסופו של דבר התוצאה כבר ידועה. לראות כל כך הרבה רוכבים בשלל צבעי הקשת ממש חימם לי את הלב.
יצאנו ברכיבה אחרי מקס שהפעם באמת שאי אפשר היה לפספס אותו עם הקסדה המקושטת. הבוקר היה קריר ואוויר נקי פגש את הריאות שלי.
איכשהו בסינגל הראשון הצלחנו לאבד את מקס אבל במהרה השאגות של התרנגול קורא לאפרוחים החזירו אותנו מהר מאד לאבא תרנגול.
קצת התחלתי לדאוג אחרי 5ק"מ כשאני עדיין רוכבת במישור אולי סוף סוף מקס התעייף מעליות. בעודי חושבת מצאתי את עצמי מתנשפת בעלייה הראשונה וכך המשכנו בסינגלים ועליות ביער כאשר השמש שולחת קרניים וכמו שטטיאנה שאלה אותי כאשר הזיעה ניגרת מפניה איפה החורף? גם הרקפות מחכות בקוצר רוח לחורף לפי כמות העלים שראיתי בדרך.
לפני שנה ביום ההולדת ה59 של מקס התחלנו את המסורת של רכיבות לכבוד ימי הולדת בעיקר במספרים עגולים. כך גם השנה ביום ההולדת ה60 של מקס סימנו בהרמת כוסית וכיבוד.
עד כאן הנתונים היבשים.
ועכשיו היגע שלב התודות לכל אחד ואחת
צביקה תודה על הארגון ועל הברכות מהלב ריגשת אותי מאד
יורם לא מרבה במילים אבל אוהב מכל הלב
דניס המחליף שלי הפעם פישלת אבל רכיבה בלעדיך היא לא אותה רכיבה
איציק שכל כך הצטערתי שלא היית אבל העיקר שתהיה בריא
מוני תמיד שמחה לראות את החיוך המיוחד שלך
בני חביב הבריות
שמעון ושרונה [המבין יבין] תומכים מכל הלב
שמעון למרות הקשיים תודה שהיגעת
סטס נעים ההליכות
יובל התגלה כבעל חוש הומור מיוחד
יונתן נשמח לראות כשתחזור מחו"ל, היית חסר
עמוס החןליה החדשה שבחבורה כיף לנו איתך
טיטיאנה תודה על העזרה והעוגה תמשיכי להיות כזו מקסימה
הילטון טוב לראות אותך אחרי כל כך הרבה זמן
יסמין מקווה שלא התרגשת מההמולה אנחנו לא תמיד כל כך רעשנים......
דיאנה וטד דיאנה התגעגעתי אליך מאד ותודה לך טד שמוכן תמיד לשמור על האפרוחים מאחור
דויד ואינגריד מקווה שנראה אותכם יותר מפעם בשנה .....
ברוך הריאט ברוכים הבאים
מרטין ומישל תודה שבאתם במיוחד
גידי מבטיחה לא לשנות לך את השם.....
כמובן למקס הרבה הרבה מזל טוב
אוהבת נורית
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם – קרם מהר"ל – 28 נובמבר
 |
| Kerem Mahral |
התחלנו בעלייה קלה לחימום השרירים לעבר נוף מדהים הצופה אל זיכרון יעקב ופורודיס המשכנו בירידה לכוון המחצבות שם היו קצת שינויים בטופוגרפיה בעקבות התערבות אנושית. אומנם קצת התבלבלנו וסטינו מהשביל, אך מה היינו עושים ללא חוש ההתמצאות והנחישות של מקס... מהר מאוד התמזגנו עם השביל המסומן.
המשך המסלול כלל איזה 350 עליות... אבל מי סופר כשנהנים...וחוץ מזה אני לא זוכר שהיו ירידות (:.
יעדנו הבא היה מצפה עופר משם ניתן היה להשקיף על איזור החוף והיערות שמסביב...מדהים!!! נכון שיש לנו ארץ נהדרת...
כן נכון היו דיבורים על סוג השתייה שיש לכל אחד בתרמיל ועל צבע הנוזל. היה מאוד מעניין...לא כך נורית.
לאחר מנוחה קלה המשכנו בדרכנו לעבר כרם מהר"ל ולאזור שממש דומה לטוסקנה עם ריחות של יין באוויר.
עברנו דרך בת-שלמה בדרך חזרה לרכבים...לא להתלהב חבר,ה נשארה עוד עלייה אחת לקינוח!
יש לציין שכולם צלחו את העלייה האחרונה בכבוד.
לסיכום: היה טיול מדהים כמו תמיד, עם מזג אוויר בהזמנה.
תגובות
Birthday greetings from Jonathan
We set out bright and early as the sun began to rise
We yawned and stretched and packed our bikes then washed our weary eyes
Then to deserted highways we turned our fateful gaze
And wondered if our ride today would be like other days
For our small and dedicated bunch of friends the feeling was all shared
Is it really worth the sweat and toil to leave a nice warm bed?
But push aside those thoughts I say as we turn to Esthaol
For we are Max's special band of riders young and old
We unpack our gear and gather thoughts as all the troops arrive
We pray that all can make it through these next six hours alive
Our gear is ready, all is working, the pedals wait their cleats
And we begin to ponder 'bout our upcoming wondrous feats
The ride begins, the pace is slow but we know what waits in store
For up ahead we see the hill, climbing climbing evermore
Again I think about the bed I left not long behind
Just to join Max up here on trails that rise and wind
The gradient increases as the climb begins to soar
We puff and pant and look ahead – but only can see more
A distant curve – is that the end of this tortuous ascent?
Or does it simply mean there's more of uphill effort and lament?
With bursting lungs and legs afire we continue our ordeal
And soon begin to fantasize of our Energy-bar meal
It can't go on we tell ourselves, the worst must be behind us
For we're the most optimistic group of Max's courageous climbers
I raise my eyes and look again – perhaps I'm nearing the plateau
As Nurit smoothly sails by, saying “Not much more to go”
For up ahead atop the hill, our leader's now in sight
With his faithful, weightless Steppenwolf leaning on his side
Just one more push I tell myself in my fitful, dreamy state
And then I'll watch the others climb and I can smile and wait
And gradually they scale the peak, arriving bit by bit
Each proud to be considered one of Max's bike elite
We made it home and all was well – despite the bruise and scratches
We turned our thoughts to eating lunch and watching soccer matches
But for Max and Nurit getting home is just another start
More rides to plan, more hills to scale, more lungs to tear apart.
Perhaps it's all the crumpets, kippers, scones and cream and tea
But Max seems ever-full of youthful energy
So let us take a moment now while he's lapping up our praise
And wish him Happy Birthday on his most sixtieth of days
And one last word I'd like to add from all us riders-daring
To thank you for your effort, thought and paternal caring
Thank you for the countless days of trails and of tracks
Wishing lots and lots of more – Happy Birthday Max
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – חורשים ועינת – 21 נובמבר
 |
| Horshim & Einat |
שינויים קטנים בדרך כדי להימנע מהבוץ משחק ילדים בין מקס ואיציק היסתיים בנפילתו של מקס למזלנו רק שריטות ומכות יבשות.
בחורשים היתחלנו בסינגל נחמד כאשר האיריסים הפתיעו אותנו בדרך. המשכנו בשביל לכיוון אורנית עליות נחמדות אוויר הרים.
הרכיבה זרמה עם שינווים קלים מהדרך הרגילה עד עינת.
מרטין ומישל פגשו אותנו לקפה ושוב מרטין מקווים לראותך במהרה על האופניים.
הדרך חזרה עברה ללא תקלות ברכיבה מהנה לאורך הרכבת.
42 קילומטר במזג אוויר נפלא בחברה טובה אז מה עוד אבקש
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – יער קדושים – נובמבר 2009
 |
אחרי חודש של הפסקה, שמחתי במיוחד לפגוש את חברי לרכיבה של שבת.
המסלול מוכר מרכיבות קודמות באזור, כך שידעתי שמחכה עלייה ארוכה ארוכה. אחרי חודש שמחתי מאד לחזור לשגרת הקימה המוקדמת......עלייה ארוכה לפני כ-12 ק"מ זה לא צחוק אחרי הפסקה כזו ארוכה.
ואז מתחיל הפן הפסיכולוגי להתרכז ולהיכנס לקצב נוח, איכשהו אחרי כמה קילומטרים 12 במספר בסוף העלייה חזר החיוך לפנים...... כן לא איבדתי את כל הכושר, חזרה ההרגשה של הכיף וכמובן הנוף המדהים בדרך.
בצובה הפסקה קטנה וממשיכים לירידה המאתגרת בעין רפה.
תדרוך ממקס שדואג להזכיר שהירידה צריכה להעשות בשליטה. ידי על הבלמים (קצת יותר מידי) אבל מצליחה לרדת כמו גדולה.
בעין לימון הפסקת אנרגיה (חזרנו למלפפונים ותמרים) ומשם הדרך במגמת ירידה אבל מאד קופצנית. ממשיכים ללא הפסקה בעלייה מנחל כיסלון מחכים בקוצר רוח לירידה, ואז הפתעה פונים ימינה לכיוון הר כרמילה.
איזה כיף מזמן לא עלינו ..... באמצע העלייה אבנים גדולות יה זה הזמן
לדחוף את האופניים ברגל אבל לא לאורך זמן כבר בהזדמנות הראשונה עלינו על האופניים עד שזכינו לראות את השלט הר כרמילה. היה קשה אבל שווה. הירידה הייתה טכנית למדי אבל למעט מספר צעדים ברגל התגברתי. הדרך עד המכוניות כיפית במיוחד.
לסיכום רכיבה קשה אבל מהנה
יורם היית חסר!!!!
דניס התוספת על הראש מחמיאה לך!!!!
איציק הקישוטים על האופניים שלך הולכים ומשתפרים!!!!
יונתן הקישוטים על הרגליים שלך מאד מעניינים!!!!
סטס שאתה בסביבה אני מרגישה בטוחה!!!!
מקס מה יהיה............
שבוע טוב לכולם
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם - הוד השרון מושבים – 31 אוקטובר
no pics this time ובכן לאחר כמעט כחודש היעדרות סופסוף אנו חוזרים לשגרת רכיבה לה התגעגענו.
כפי שהבטיחו לנו החזאים, במהלך סוף השבוע ירדו לנו גשמים בכמויות מסחריות. דבר ששיבש לנו את התוכניות קצת... אך אנחנו לא מוותרים בקלות ואיך שהשמש יצאה מבין העננים, זינקנו כולנו מבין סמיכות הפוך ויצאנו לדרך בהתארגנות מהירה שלא תבייש כיתת כוננות.
מקס, צביקה, עמוס ויונתן יצאו מהוד-השרון לכוון כפר-סבא, שם חברתי אליהם ויצאנו למסלול במזג אוויר מעולה.
רכבנו דרך שכונת תשלו"ז בכפר-
סבא לצופית, משם בכבישים רטובים לגן-חיים שם הצטרפו אלינו איציק ומוני. מגן-חיים המשכנו לבצרה, בני-ציון יקום וחזרה דרך הרצלייה. למזלנו מזג האוויר היה אידיאלי. ברעננה עצרנו לקפה בארקפה ואיך שהתיישבנו החל לרדת גשם זלעפות. מה עושים המומחים...יושבים ומחכים... וכשהגשם לא מפסיק, מתחילים לחשב את כיוון הרוח ומהירותה. לשמחתנו לאחר 10 דק' השמש יצאה מבין העננים וכמו אצנים המחכים ליריית הזינוק יצאנו לדרך... כל אחד לביתו.
לסיכום, היה חימום טוב לפתיחת עונת רכיבת החורף.
תודה לכל הרוכבים האמיצים שהשתתפו....
להתראות ברכיבות הבאות.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – סעדים 2009 – ספטמבר 26
 |
רכבנו ליד ובתווך מאגר בית זית שכמו כולנו מחכה לגשם.
ממולנו מרכז הרפואי הדסה, לשם פננו מועדות (לא ממש ) למרגלות ההר שביל במגמת עלייה לכיוון אבן ספיר. בדרך עצרנו בעין חנדק. (חנדק בערבית תעלה) הניקבה פועלת עוד היום, המיים קרירים אבל חוויה מרעננת. שם פגשנו חברה נחמדים, (ראה תמונות).
טיפוס לאבן ספיר וירידה כיפית למנזר יוחנן במדבר.(איפה בדיוק המדבר?.) המנזר מטופח ומשרה אווירה רגועה.
חזרנו על עקבותינו אלא שבמקום הירידה חיכתה לנו עלייה קשה שבסופה הנשימות והנשיפות נשמעו למרחק רב.
יציאה מהמושב שרק התרנגולים האירו לנו פנים. שוב עלייה הפעם על כביש יש שהזכירו את העלייה לחיפה אבל התצפיות העידו שאנחנו בהרי ירושליים ובדרך לחורכת סעדים.
שם בחורש ובאוויר הצח עצרנו להפסקה קצרה. שמעון הפתיע אותנו עם עוגת דבש ששלחה שרונה אשתו הנחמדה כך שההפסקה היתה טעימה במיוחד.(תודה רבה לשרונה).
אספנו כוחות והמשכנו במורד סוף סוף קצת ירידה אבל כמובן בסופה עלייה מתונה . בנקודה זו פנצר באופניו של גכי בעזרת ידיו הזריזות של מקס הפנימית הוחלפה ואנחנו מוכנים לעלייה ועוד עלייה ועוד עלייה כן הגענו לשמיים זה בדיוק מה שרצינו לפני יום כיפור........פננו מועדות לעין כרם.
בדרך עצרנו בעין לבן, בריכה קרירה ונעימה אחרי שהתגברנו על הקור אפשר היה להנות מהמיים ומהאווירה מסביב.(סליחה שמעון .....תחזיר למקס בהזדמנות).
במהרה נזכרנו שאנחנו עדיין בעליות של ירושליים כאשר הדרך היתה קשה במיוחד. בתחנת הדלק באורה ללא התרעה פנצר באופניו החדשות של מקס מחליפים וממשיכים. מעבר לכביש התחלנו בירידה בסינגל לעין כרם חלקו באופניים ובחלקו ברגל כאשר האופניים משמשים לתמיכה.
בעין כרם ברוב קולות עצרנו לגלידה איטלקית.(צביקה המומחה שלנו לגלידה אישר שהגלידה אכן טעימה.) היה קשה לעזוב אבל צלצולי הפלפונים של הנשים המחכות בבית לארוחת צהררים הזכירה לנו שיש עולם אנושי ומתגעגע שם באזור השרון. את הדרך למכוניות עשינו במהרה כסוסים שמריחים את האורווה.
למרות העליות הקשות האווירה היתה עליזה במיוחד. לכל אחד היו הרגעים המבריקים שלו. וכמובן שאי אפשר היה להתעלם מאופניו החדשים של סטפן (כינויו החדש של מקס)
גמר חתימה טובה נורית
תגובות
סיכום רכיבה- על ידי יורם יער חרובית_12.09.09
 |
| Harovit |
התחלנו בטיפוס קל מאזור החנייה לכניסה לסינגל הראשון של היער.
את המסלול הוביל בני בעזרת חברו שעשה את הסינגלים של חרובית עשרות פעמים.
לאחר כשני קטעים של סינגלים ולפני העלייה לתל צפית (אם אינני טועה בשם) ערכנו הפסקת התרעננות וממש לפני תחילת העלייה לתל צפית אירעה התקלה הראשונה. לעמוס נשברה האוזן... של ההילוכים מה חשבתם?! (:.
עם קצת תושייה ומעט ניסיון, מוני ואנוכי אלתרנו תיקון מהיר כך שעמוס יוכל לחזור ברכיבה לכיוון הרכב.
שקלנו כאן לסיים את הרכיבה ולחזור כולנו לרכבים, אך מוני ושמעון התנדבו לחזור עם עמוס.
המשכנו 7 חבר'ה את המסלול כשהתחנה הבאה... תל צפית. כן מי שהתלונן על מחסור בעליות, קיבל את מה שרצה... את חלקה הגדול של העלייה עשינו בהליכה, אך בסופו של דבר התצפית שנתגלתה לנו בסיום הטיפוס הייתה מאלפת... תרתי משמע (:
מתל צפית חזרנו ליער להמשך הסינגלים שנמשכו עד לסופו של המסלול.
סה"כ עברנו מסלול של כ-20 ק"מ די מתישים אך מאתגרים מאוד מבחינה טכנית.
זה המקום להודות לבני על חוויה מהנה.
מקס ונורית חסרתם מאוד ושמחים שחזרתם.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 5 ספטמבר – אלישמע + 51 ק"מ
 |
| Elishema toTA |
התאספנו 10 אפרוחים ואפרוחות של "ספוקס" באלישמע.
שאלה ראשונה איפה מקס איך הפקרת אותנו?.
מתארגנים ו....תקלה ראשונה מריל שכחה את המיים בבית. בעודה שועטת הביתה מגיעים שמעון ובנו מלווים באשתו הנחמדה.
יוצאים לדרך לקול זמירות האופניים של סטס עצירה! יורם הטכנאי הראשי מוריד גלגל מחזיר גלגל ואנחנו ממשיכים כן עוד לא יצאנו מאלישמע. דניס מציע שנחזור הקבוצה לא מתלהבת אז ממשיכים. יה יה יה יצאנו מאלישמע.
בדרך עבודות עפר ממש לא לענין אבל זה לא יפריע לנו להמשיך אלא הפנצר של ....נחשו מי לא לא דניס אלא סטס . בחיוך מאוזן לאוזן הוא מודיע שעדיין לא היה לו פנצר איתנו. יורם הצילו!!! (אבא כולנו נשמח לתרגל איך להחליף פנימית).
יש אפשר להמשיך בנתיים רכבנו כ7 ק"מ בחשבון פשוט עוד כ45. יהיה בסדר אומר דניס מעתה בלי תקלות. וכך היה.
המשכנו בשבילים המתפתלים של הירקון עד מקס ברנר שם עצרנו להפסקה קצרה. פגשנו ידידם מעולם הרכיבה שגם דאגו לאבא "ספוקס". משם התגלגלנו למרינה וללא עצירה המשכנו להפסקת קפה ברעננה .(כן כמעט שכחתי טטיאנה פרשה בחוף הרצליה לרחצה בים). בשלב זה יורם ועמוס ממשיכים ואנחנו נהננו מקפה ולימונדה. שמעון ושי ניפרדים ונשארנו ארבעה. חזרנו לאלשמע בריאים ושלמים וכן אבא גם שתינו מיים בכל הפסקה......
תודות
לדניס לבשת את החולצה הצהובה בכבוד
ליורם הטכנאי הראשי
לרוכבים והרוכבות פשוט כיף איתכם
ברכות
ליונתן ברוך הבא לעולם אופני השטח
לשי שהעז שוב
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם – 27 אוגוסט – ים לים
 |
| Sea to Sea 2009 |
התכנסנו בגיל עמל בשעה 20:30 וישר נגשנו לעבודה-להכניס באוטובוס קטן, 15 זוגות אופניים.
עם קצת מאמץ ומקוריות הצלחנו לדחוס כמה זוגות בתא המטען והחלק הנותר, במושבים האחוריים של האוטובוס כאורחי כבוד השמור רק לזוגות אופניים מהדרגה הראשונה.
הגענו לקריית ים בשעה 23:00 ואיתי ישר ניגש לפרויקט הקפה הראשון של הלילה הארוך, קצת עוגיות מעשה ידיה של אשתי והופ... לדרך
התחלנו ברכיבה קלילה ברחובות קריית ים, לא לפני שנורית צילמה את תמונת הפתיחה של האלבום בטיילת המרהיבה...
הרכיבה עברה יחסית בשלום. שתי נפילות של מוני ושמעון שנסתיימו בשפשופים קלים אך לא משהו שהפריע לרוכבים קשוחים ומסוקסים להמשיך ברכיבה- מוני שמעון החלמה מהירה.
תאמינו או לא, אך עברנו את הרכיבה ללא פנצ'רים בכלל (לא מדהים!?).
רכבנו כ-55 ק"מ עד לחוף גינוסר שבכינרת, טבילה קלה במימי הכינרת, מקלחת וכמובן מה שכולם פינטזו במהלך כל הרכיבה: "ארוחת הבוקר". הרי מה שלא נעשה כדי להסתיר, מה שבאמת משך אותנו ודרבן אותנו לסיים את הרכיבה הייתה "ארוחת הבוקר".
אכן ארוחה כיד המלך הייתה, מנוחה קלה בלובי ואפ לאוטובוס. צריך לנוח אחרי ארוחה טובה לא!?...
נורית ומקס, כרגיל מגיעה לכם תודה גדולה על היוזמה והתכנון כל הכבוד!!!
תודה על אווירה טובה של רכיבה וכן ירבו.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי גידי – גזר וכרמי יוסף – 22 אוגוסט
 |
| Gezer & Carme Yosef |
במשמר איילון גילו שסטס לא בא
נו טוב, הוא לא קם אז קדימה לדרך
ירידה על הכביש ושמאלה בערך
ברור שמשם סוף סוף עלייה
הלחות של הלילה טפטפה לאטה
ציפור טרף הופיעה פתאום לפנינו
תזכורת גדולה כי יש מלבדנו
סיבוב בשדות והנה מחנה אוהלים
אולי נעיר את מי שישן בפנים?
לא כך ראוי לעשות במכוון
ומקס לקח אותנו מהר משם
פתאום על הדרך בחורה מופיעה
שערה פזור ובפיה הודעה
אסורה הכניסה למסלול תחרות
אבוי למוביל, לאן ימשיך בניווט!?
מקס לא התבלבל ושינה תכניות
אם לא על הכביש אז קדימה לעליות!
חצינו בין אופן אחד לשני
ובמעלה שביל האש טיפסנו רגלי
ומה זה פה, סינגל? מדוע לא לנסות?
מצאנו עצמנו טסים בצל אילנות
עוד משיכה לראש הגבעה
והגענו לנקודת אימוני הקפיצה
נורית הדגימה וכולנו נפעמנו
ואז אחריה גם אנחנו קפצנו
לקפוץ מראש סלע עם משקל לאחור
עם מעט מהירות ומבט על כל בור
ירדנו בסינגל עדין לתוך יער
ומי זה מופיע שם חד כמו תער?
זה סטס שהצליח אותנו למצוא
רכוב על הקיוב במלוא תפארתו!
המשכנו לרכב בינות לעצים
אל כרמי יוסף להגיע מנסים
אך אבוי זה לא קל בשל מחסומים
תאונה בתחרות ושלל מכשולים
תל גזר בסוף נגלה לפנינו
בשמש קופחת פילסנו דרכנו
בין מעגלי אבנים ורכבת הרים
איתי איבד צמיג ללא פנים
תחנה אחרונה בבור מים חרב
עם עץ תאנה וחום שובר לב
חזרנו לרכבים לאבטיח צונן
ומשם ללטרון לקפה מרונן
תודה למקס ונורית על עוד רכיבה נהדרת!
תגובות
סיכום רכיבה על ידי שמעון ג' – מסביב גוש דן – 15 אוגוסט
 |
| Gush Dan |
אנו מתחילים ומתקדמים בזריזות על מנת להשיג את ההמונים שגודשים את מסלולי פארק הירקון והטיילת, חולפים על פני הדולפינריום ודניס מכריז על פנצ'ר ראשון ברכיבה. מקס כרגיל נחלץ לעזרה מוריד את התרמיל ומחליף את הפנימית. ממשיכים הלאה מקס שועט קדימה אפילו לא שותה מים עוברים את יפו העתיקה ושוק הפשפשים ומגיעים עד קיבוץ גלויות ונתיבי איילון וכאן כבר מקס חייב לשתות ומגלה לתדהמתו כי השאיר את התרמיל היכן שהוחלפה הפנימית. בלית ברירה חוזרים חזרה כאשר איציק מנתב אותנו ברחובות ת"א. הציפייה למציאת התרמיל שואפת לאפס או שגנבו אותו או שחבלני המשטרה פוצצו אותו. אנו מגיעים ולהפתעתנו זוג דייגים שמרו על התיק ואף הודיעו למשטרה על הימצאו.
כעת ניתן להמשיך ברכיבה אנו כבר בשעות החמות של היום אך ממשיכים הלאה. הפסקת בוקר לרגלי המזבלה (נשמע רע יותר ממה שנראה) וממשיכים לאורך נחל איילון שדה התעופה ומגיעים לבית הקברות של יהוד ואיך לא, נכנסים לתקן פנצ'ר הפעם למריל, נשלף מסמר שלא יבייש כל אתר בניה.
מתגלגלים בשבילים לכיוון עינת בקצב לא מהיר ולקראת קיבוץ עינת עוד פנצ'ר, ושוב אצל דניס שהרי אצלו הפנצ'רים מגיעים בזוגות. לזכותו של דניס יש לומר כי הוא מתזמן את הפנצ'רים שתמיד נהיה בצל. הפעם מסתפקים רק בניפוח חוזר של הגלגל ובינתיים אנו לומדים עם מי מקס נכנס למיטה מנסים להרחיב בנושא אך נורית מסרבת.
ממשיכים לקיבוץ עינת ושוב דניס מכריז על פנצ'ר ושוב מנסים למלא אויר ולהתקדם אך לא לאורך זמן שוב דניס נעצר כעת אין ברירה חייבים להחליף פנימית. יושבים בצילו של עץ ומחליפים את הפנימית בינתיים מפנק אותנו התושב שבחצרו התנחלנו עם מים קרים. כעת אנו בדרך לבית הקפה להפסקה קצרה שמתארכת מעט. חזרה לרכב ואנו אחרי 72 ק"מ. ו- 8 שעות רכיבה.
מזל טוב למריל ליום ההולדת של ביתה
נתראה ברכיבות הבאות.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי איתי – ירושלים בלילה – 13 אוגוסט
 |
| Jerusalem by night |
יום חמישי בערב – רכיבת לילה בירושלים, בד"כ הנסיעה לירושלים לוקחת כשעה, הפעם, בגלל התראות בדבר חטיפת חייל נמשכה הדרך כשעתיים.
מגיעים לחניון בנייני האומה ומגלים כי כנראה ירושלים נמצאת במדינה אחרת , מזג אויר קריר , רוח קרירה נושבת ואנו חשים היטב את הקרירות הירושלמית.
11 רוכבות ורוכבים הגיעו לרכיבה זאת, בהם מצטרף חדש לקבוצה ד"ר או שמא פרופ' ריימונד ובקיצור אביו של גידי, שהפגין בקיאות וידע רב בנושאים ההיסטוריים בירושלים.
יוצאים לדרך , דרך מאה שערים, שכונת נחלאות ואנו מתפתלים בסימטאות הצרות בהן מכונית לא עברה וגם , נראה לי, שמעט בני אדם, מכירים את המקום, עוברים ליד הכנסיה האתיופית , ביתו של אליעזר בן יהודה ומגיעים למגרש הרוסים וכיכר ספרא , מקס מפליג בזכרונות על נעוריו שחלפו בהם הוא מככב כעבריין תנועה סידרתי, ממשיכים לרכב אל העיר העתיקה, סימטאות הרובע המוסלמי מלאות המון אדם, בכל פינה אנשים מתכוננים לצום הרמדאן, מתפתלים דרך הויה דלורוזה ויוצאים משער האריות, ממשיכים לרכב לכיוון הר הזיתים ומטפסים בעליה שכנראה מדורגת כאחת העליות היותר קשות בישראל, סוטים מהעליה ומתגלה לעינינו טיילת מרובת פיתולים העולה להר הזיתים, במהלך הטיפוס מלווה אותנו זרקור לייזר המאיר אותנו מאחת משכונות העיר .
מהר הזיתים להר הצופים , עוצרים באמפיתאטרון למנוחה ותצפית על אזור מישור אדומים.
לאחר מנוחה קצרה אנו מתחילים לדהור במורד הר הצופים לכיוון העיר, על קטע זה אין מה להרחיב חוץ מהעובדה שכמעט גרמנו לתקרית ומשבר בינלאומי עם ידידתנו ובת בריתנו ארה"ב, לא בנושא המאחזים או בנושא הקפאת הבניה אלא בגלל תצלום אחד קטן ומעשה שהיה כך היה:
בדרכנו חלפנו על פני מגרש י.מ.ק.א. ואכסניית י.מ.ק.א וכמובן כשעוברים במקום אי אפשר שלא לזמזם את הלהיט הידוע :
Y-M-C-A
Young man, there's no need to feel down
I said, young man, pick yourself off the ground
I said, young man, 'cause you're in a new town
There's no need to be unhappy
Young man, there's a place you can go
I said, young man, when you're short on your dough
You can stay there, and I'm sure you will find
Many ways to have a good time
It's fun to stay at the y-m-c-a
It's fun to stay at the y-m-c-a
מיד יצא אלינו מאבטח מזויין מכף רגל עד ראש ודרש מנורית את מצלמתה על מנת שיוכל להיווכח במו עיניו כי צילמנו מתקן סודי וחשאי וכל כוונתנו רעה. המאבטח היה נחוש להשמיד את התמונה בה נגלית הקונסוליה האמריקאית, הסברנו כי כל כוונתנו היתה להצטלם בצורה מיוחדת ובמקביל העמדנו את חדר המצב של משרד החוץ, כוחות הים, היבשה והאויר, בכוננות עליונה ולאחר מספר דקות של ויכוח ויתרנו בלית ברירה על הצילום ההיסטורי והמשכנו לרכב לכיוון מדרחוב בן יהודה – שנים טענו שבין ירושלים לחיפה יש תחרות סמויה מי הולך לישון מוקדם יותר – ובכן, להפתעתנו, בחצות היה המדרחוב שוקק והומה בליינים עד כדי כך שהתנועה על האופניים היתה קשה בתוך המון האדם, מופעי הרחוב והדוכנים.
. לאחר שעצרנו לקפה ומאפה ב"קפה הילל" המשכנו למכוניות והביתה.
כ-22 ק"מ עליה רצינית אחת, כמה ירידות מהירות ותקרית דיפלומטית אחת.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי איתי – נרבתה – 8 אוגוסט
 |
| Narbata |
הובטחו מספר עליות "בריאות" וקושי טכני לא קיצוני – להפתעתנו מקס צדק וכל מילה שלו בסלע, העליות היו בריאות , מאד בריאות כך שאף אחד מאיתנו לא נזקק לשרותי חרום כל שהם, הקושי הטכני לא קיצוני – מה כבר יכול להיות קיצוני כשאתה סוחב את האופניים על הגב ?
בטח בשלב הכנת המסלול נורית אמרה "נראה לי שהעליות האלו יהיו קשות לקבוצה" ותגובת ה-מקס היתה "עליות , איפה את רואה כאן עליות ?"
כמה מלים על קיבוץ מצר – יש הטוענים כי שמו בא מקירבתו לגבול (מצר בעברית היא מילה נרדפת לגבול), הקיבוץ הוקם ב- 1953 ע"י גרעין עולים מארגנטינה – כן איציק חשבנו עליך שעברנו ליד הקיבוץ, והאמת, ציפינו לראות אותך גולש אלינו על האופניים ואומר בחיוך כובש, השארתי את כולם בקיבוץ למפגש המשפחתי ובאתי לרכב אתכם כמה ק"מ.
מחשבות וציפיות לחוד ומעשים לחוד. ממשיכים בדרך ומפסים על שלוחה לאורך אבני הגבול הישנות שסימנו את הגבול הבינלאומי בין ישראל וירדן. ממשיכים בדרכנו, ונעצרים הפעם נורית מככבת – פנצ'ר אחד ולאחריו מיד פנצ'ר נוסף . מתקנים ומגיעים לפאתי הכפר ברטעה.
בשורות להלן תוכלו למצוא מעט מידע על הכפר:
מרבית התושבים בברטעה מוסלמים המשתייכים ברובם למשפחת כבהא אשר נחשבת למשפחה הערבית השנייה בגודלה בישראל, מספר תושבי הכפר הוא 4,300. השם ברטעה הוא שיבוש המילה הארמית בירתא אשר פירושה האדמה הפוריה. בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות חולק הכפר לשנים, וכיום חלק אחד נמצא בתחומי הקו הירוק והשני מחוצה לו.
בעקבות אינתיפאדת אל אקצה, הפך הכפר ברטעה למרכז מסחרי חשוב לתושבי נחל עירון וחלק ניכר מתושבי הגליל. הסיבה קשורה בהטלת מגבלות על כניסת ישראלים לגדה המערבית ובמיוחד לעיר ג'נין ששימשה בעבר בתפקיד זה לתושבי האזור. אנשי עסקים רבים מן הגדה המערבית העתיקו את בתי העסק שלהם לברטעה המזרחית בשל היותה חלק מן הרשות הפלסטינית ובשל קירבתה לקהל היעד לסחורות באזור נחל עירון. אי קיומה של גדר ההפרדה באזור ומחירן הזול של הסחורות, השפיעו רבות על התפתחותו הכלכלית של הכפר. לקוחות סיטונאים מנצלים גם את מחירן הזול של הסחורות בשל שיעורי המסים הנמוכים ברשות הפלסטינית כדי למכור אותן במחיר גבוה יותר בישראל. דבר שגרם להשפעה שלילית על מכירתן של סחורות ישראליות ועל עסקים ישראליים רבים באזור נחל עירון שמתקשים להתחרות במחירים אלו.
מקבלים הסבר מבעל המינימרקט על הכפר ונכנסים לקטע רכיבה – טעות שלי- הליכה בקניון הנמרים\אריות
מטפסים במעלה הקניון, חלקנו דוחפים את האופניים חלקנו סוחבים אותם על הכתף ובשעה טובה מגיעים לקצה, והנה הפתעה , ע – ל – י – ה תלולה משופעת , אמנם על כביש אך עליה רצינית, נכנסים לכפרון קטנטן שאפילו שם טרם נמצא לו .
מגיעים לקציר-חריש ומקיפים את הישוב בדרך הנופית, דוהרים במורד ומגיעים ליער מענית, סינגל קצר ועוד אחד והנה אנו על הדרך המובילה לכלי הרכב.
השעה 12:25 ואיתן ואני מזדרזים לחזור הביתה – מגיעים ועל השולחן סלטים, חומוס, טחינה, ביצים קשות, חצילים, מלוואח, פיתות וכל המשפחה של רעיותינו מצפה לנו.
מילת התנצלות שאנו חייבים – לאורן גיסנו היקר ששערנו כי לא יתאפשר לו להגיע לרכיבה, ואולם להפתעתנו הבחור מאד רצה להגיע וכנראה ברכיבות הקרובות שוב ירכב על סוס הברזל שלו עימנו.אורן כולנו מצפים לראותך עימנו. (זכור להביא תמונה של עמית הקטן להראות לחבר'ה)
נתראה בשבילים.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי איתן – חיפה אורבני – 1 אוגוסט
 |
| Haifa |
זה שראינו את הטור-דה-פרנס לא אומר שיש לנו כושר לטפס עליה כזאת, ומלמטה זה נראה מפחיד יותר!
התכנסנו 13 רוכבות ורוכבים – נורית וטטיאנה, דניס, איציק, צביקה, שמעון ושמעון, סטס, יובל מוני, איתי, מקס ואנכי. לא לחינם מוזכרים שמות הרוכבים , כל אחד מהם זכאי לתעודת עולה – עולה בהר הכרמל.
התכנסנו ליד קניון קסטרא, לאחר מספר מלים שנשמעו לי – עליה, עליה, עליה, התחלנו להעפיל – 4 ק"מ של עליה מהים ועד הכרמל. הנוף ממערב לנו נגלה יותר ויותר ככל שעולים.
ממשיכים לדווש לאורך הכרמל,אין אבק דרכם, אבנים וסלעים לעומת זאת, נוף אורבני משהו ואספלט מתחת לגלגלים , טיילת לואי ממנה נשקף מפרץ חיפה, וטיילת מצפור השלום וגן הפסלים ושכונת הטמפלרים(בסוף נלמד את כול מקומת ההתישבות שלהם)– הנופים עוצרי נשימה והמקומות שנבחרו לעצירה נבחרו בקפידה – כל הכבוד נורית ומקס על תכנון הטיול.
גולשים במורד הכרמל לואדי ניסנס, וממשיכים לכיוון הנמל, משום מה מקס התעקש להביאנו למספר בתי קברות – (משהו שחשבת עליו ואנו צריכים לדעת ?)פרטים בהמשך.
רוכבים לאורך חוף הים, רוח קלילה, צניחה חופשית הים קורץ ואנחנו לא נכנעים ממשיכים לדווש – ניחשתם – לכיוון בית הקברות.
שם דניס התעקש להתנחל – פעם אחת פנצ'ר ומיד לאחריה ונטיל שבור – 2 החלפות פנימית כשכולם עושים במלאכה – כידוע לכם אצלנו יש אחריות ותפקיד לכל אחד – יש מי שנותן עצות מהצד – זה שמעצבן ויודע יותר טוב , יש מי שמחזיק את הפנימית בהיכון, מי שאחראי להחזיק את כיפת הונטיל, זה שמביר את הצמיג ושה שמחזירו, וכמובן יש את המפונצ'ר, בעל האופניים שהתפנצ'רו – שכולם דחקו אותו הצידה ברוב מהומה שלא יפריע ןיתן לעבוד.
לאחר חניה פסטורלית משהו בבית הקברות ( ולאחר שאיתרנו את איציק שנסע לחפש חבר'ה) המשכנו בדרכנו למסלול האופניים שנבנה ע"י עיריית חיפה, מסלול מקסים המאפשר לרוכב ללמוד מיומנות , שיווי משקל ורכיבה נכונה כמעט ללא דיווש.
הגענו למכוניות והמשכנו לבית הקפה בכניסה לכרם מהר"ל – מומלץ לכל אחד להגיע – המקום מכבד רוכבי אופניים וניתן לרכוש במקום מפות, פנימיות שרשראות – אם נתקעתם..
ולסיום קצת שירה –
מתוך השיר – חיפה של דויד ברוזה
חיפה, חיפה
עיר עם תחתית
הו הו הו
חיפה, חיפה
עיר עם עתיד
הו הו הו
חיפה, חיפה
עיר אמיתית
הו הו הו
נתראה בשבת הקרובה..
תגובות
סיכום רכיבה על ידי איתי – יער קולה – 25 יולי
 |
| Yar Kola |
שבת 06:10 כלי הרכב מתגלגלים לאיטם לחניון באלישמע, פנים מוכרות מחייכות פנים חדשות מהססות קצת ולאחר הכרות קצרה כולנו משתלבים.
בוקר טוב לגבי רענן ששב אלינו לאחר העדרות, בוקר טוב וברוך הבא – מוריס משה (ידידי משכבר הימים מאפקון), וכמובן הרוכבים המתמידים, איציק, צביקה, סטס, מריל, פרנסס שצוברת הופעות ועליות, וכמובן נורית שהגיעה ללא מקס העושה למחייתו בצ'ילה הרחוקה .
יצאנו לאורך מסילת הברזל לראש העין, מזג אויר נפלא, מעונן ורוח קלילה, מטעי אפרסקים בשלים, שזיפים ואפרסמון בדרך , עוקפים את עינת (אף אחד לא רצה קפה) מעל כביש 6 ואנחנו עוצרים ליד המבנה העגול ביער נחשונים – מי שיודע מהו המבנה מוזמן לספר לנו.
ממשיכים בדרכנו הכניסה לאלעד ושביל ישראל הצמוד לאלעד מגיעים למאוזוליאום המפואר על הגבעה, מנוחה קצרה ושוב כולם מפמפמים, נכנסים ליער קולה ומטפסים לגבעת כ"ח – חונים באתר הזיכרון, קצת היסטוריה על המקום והקרבות שהתחוללו במקום, מקדמים בשמחה שני רוכבים מקרית אונו, שאולי יצטרפו בעתיד לרכיבותינו ולאחר הרצאה מנורית בנושא מתיחות ושרירים אנו מוכנים לשלב השני בדרכנו, ירידה לואדי המקיף את אלעד ועליה טכנית לאלעד – קצת אבנים, קצת מאמץ וכולנו למעלה מסדירים את הנשימה וגולשים במורד עד הכביש המחבר את ראש העין למחצבות.
עינת – קפה קר, מילקשייק סמיך ולימונענע גרוס מחליפים חוויות, החום מתגבר, העננים נעלמו ואנו ממהרים לסיים את הרכיבה ---- לא כל כך מהר, מובילנו הדגול (הפעם זה אני) עשה עימנו חסד והוביל דרך מקורות הירקון לטבילת רענון קצרה, מי שנכנס – נהנה ומי שלא – נהנה להביט באלה שבמים.
ממשיכים דרך הירקון הרוח לא שרה בקני הסוף, החום עולה ואנו מדוושים מהר ככל הניתן 2 מעברי מים המועצה המקומית ואנו מתגלגלים לאלישמע .
תודה לנורית על הניווט והסיוע בהובלה.
מקס, אולי תיסע עוד קצת לחו"ל, מצא חן בעיני !
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – צביקה בין 60 – 18 יולי
 |
מיגור רכבנו לכיוון שער העמקים, מיכשול ראשון השער סגור אז את האופניים מעבירים מתחת לשער וממשיכים בעלייה קצרה לקיבוץ.משם בדרך יער קסומה לטבעון.הזיעה ניגרת בעליות הקצרות עד לאלוני אבא ובית לחם הגלילית .המושבה הטמפלרית עדיין מנמנמת כשאנחנו עוצרים להפסקת אנרגיה.השקט במושבה הפסטורלית הזאת ממלא גם את המצברים הנפשיים.ממשיבים במורד לנחל ציפורי, בנוף בוסתני פרי, כשפננו מערבה. את הנחל עברנו מספר פעמים . במעבר הראשון אינגריד החליטה שחם מידי וצריך להתרענן קצת במיים.......עוד בדרך עצירה בעין יבקע והפעם עצירה מבוקרת להתרעננות.עוד כמה מעברי מיים נחמדים, ומגיעים לטחנת נזירים הסבר קצר ממקס וממשיכים לכיוון מערב בעלייה קלה שבסופה במפתח הנחל רואים את חיפה והאוניברסיטה. זהו מכאן חזרה למכוניות.
התארגנות קצרה וממשיכים ליום ההולדת של צביקה. כאשר צביקה קולט מה קורה הוא מתחיל לברוח [לא אוהב הפתעות] . אחרי שהתגבר חגננו איתו ובני משפחתו בארוחת בוקר, צוהריים כיד המלך.
עכשיו תודות
תודה לכם הרוכבים על שיתוף הפעולה. שמרנו על ההפתעה עד הסוף אני בטוחה שבשבכ יקבלו אותנו בשמחה.
תודה לרזיה ,אשתו של צביקה לאחותו ובני משפחתו, לזאביק ואשתו שארגנו שלחן לתפארת.
תודה למקס שאירגן את הכל .
כיף של רכיבה וכיף של יום הולדת.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם – 110 ק"מ לירושליים – 9 יולי
 |
מקס והג'ירף
נורית
איתי עם אופניו הממורקות לכבוד היומהולדת
צביקה
איציק
סטאס שהצטרף אלינו בהמשך המסלול-רמלה
ויורם
התחלנו ברכיבה קלה בשעה 22:30 לאורך מסילת הרכבת עד מושב גבעת כוח, שם הפתענו את איתי בשיר היומהולדת בשעה 24:00 בדיוק. נורית ומקס הפתיעו את איתי במתנה ונר ענקי שמאוחר יותר היה לנושא הטיול(: והמבין יבין... לאחר השירה ששמעו למרחקים המשכנו ברכיבה עד רמלה שם פגשנו את סטאס,עשינו הפסקה לאוכל והתרעננות והמשכנו בדרכנו לכיוון בית שמש.
הרכיבה הייתה בתנאי שטח נוחים וטעימים-הייתה רוח קרירה ועצרנו גם ליד אחד הכרמים בדרך לטעום מהענבים. איציק דאג לערוך קניות ולקח לנו כמה אשכולות שיהיה לנו לדרך. הגענו לבית-שמש בשעה 05:00 בבוקר עשינו הפסקה ארוכה מהרגיל לצורך התאוששות. ישבנו בקיוסק שבכניסה לישוב שם שתינו קפה הפוך מעולה שלהפתעתנו עשוי כמנהג המקום מחלב רתוח ונס קפה חול של עלית.
בשעה 06:00 המשכנו בדרכנו לכיוון ירושלים לאורך נחל שורק בעליה מאוד מתונה עד עין קובי, הנ"צ לתחילת העליות לירושלים. צביקה הגיע לנקודה זאת קצת תשוש אך מאוד נחוש להמשיך.עשינו הפסקה קלה לצורך הכנה נפשית והשלמת הסוכרים החסרים לדם-ממש טחננו ללא אבחנה כל מה שבה ליד ותאמינו או לא פשוט פירקנו מאוכל כל מה שהיה בתיקים(: .
לאחר התאוששות התחלנו במסע המפרך של העליות האינסופיות שם צביקה הראה לכולם מה זאת נחישות ודביקות במטרה ועל זה כולם אומרים לו "שאפו". סיימנו את המסלול בגן-החיות התנ"כי לאחר 110 ק"מ של רכיבה בסביבות השעה 10:30 בבוקר.היה מסלול קשה אך מרתק ומכאן המקום להגיד תודה גדולה לנורית ומקס על הארגון המעולה כרגיל.
אופ דה רקורד, נורית ומקס רציתי להגיד לכם תודה רבה...רבה אישית על הארגון והאיכפתיות.
אני שלחתי את הסיכום לטיול במידה ולא הספקתם לרשום. אני מצטער שלא הספקנו עוד לשבת יחד ולשתות קפה בתום המסלול אך אתם תסלחו לי כי אימי חיכתה לי לצוהרים ... נכון שתבינו פשוט אין בעולם כמו האוכל של אמא (:(:(: ובמיוחד אחרי מסע מפרך כזה לא?!
שוב תודה...........
ועכשיו גם סיכום כתוב על ידי איתי
110 ק"מ מחייבים כתיבה ארוכה לפחות כמו הרכיבה, אך, רק הפעם לא אסחף והרשימה תהיה קצרה ותמציתית.
קצת נתונים יבשים: 110 ק"מ – רכיבת שבילים מאתגרת, מרתקת, מישורית בחלקה ועליות בסופה.
785 מ' טיפוס לגובה (מאלישמע ועד הר הרצל). 7 רוכבים נועזים: נורית, יורם, איציק, צביקה, סטס, מקס וחתן יום ההולדת – אני. 3 ביצים – של איציק – לא הפרטיות – אלה שהוא אכל בדרך. 2 ק"ג ענבים – שניבצרו בלילה מכרם בדרך ועליהם התענגנו בהפסקה המאולתרת שערכנו. 1 נר – שהודלק בחצות באחד השבילים לציון יום הולדתי. זמן הרכיבה – מי סופר כשנהנים...
22:25 יצאנו מאלישמע בדרכנו לירושלים. רק רשימת הישובים על פניהם חלפנו יכולה להכיל מסלולי טיול לזמן רב: אלישמע, נוה ירק, ראש העין, עינת (לא עצרנו לקפה), כפר סירקין, רנתיה, מזור, גבעת כ"ח, בני עטרות, טירת יהודה, נתב"ג, לוד, רמלה, נען, גני הדר, רמות מאיר, יציץ, חולדה, טל שחר, ישעי, בית שמש, נחל שורק לכל אורכו , נחל רפאים עד גשר קובי, העליה שאינה נגמרת, גן החיות התנ"כי , ירושלים.
התחלנו יחד (סטס הצטרף אמנם ברמלה, אך זכה להכיר את כל העליות שבדרך) סיימנו יחד וזה המיוחד ברכיבה ארוכה שכזאת, ההתגברות על כל תקלה מכשול וקושי.
מעבר לכך רכיבת לילה במזג אויר נעים ולעתים קריר , זריחה יפהפיה בתוואי נחל שורק שהעצימה את החויה, טיפוס של 4 ק"מ מגשר קובי לגן החיות התנ"כי בו צברנו את מירב הגובה אך לא את כולו, כיון שחובבי עליות מושבעים אנו קיבלנו עוד 5 ק"מ רכיבה בעליה (אמנם בכביש) אך עליה ירושלמית למופת עד בית וגן והר הרצל כשבדרך אנו חולפים הריכוזים חרדיים וכולנו מביטים זה בזה בענין הם על העב"מים בטייץ שבקושי יכולים להניח את העכוז על המושב לאחר כ"כ הרבה ק"מ, ואנו בתזזית שמאפיינת שכונות חרדיות ביום שישי לקראת השבת. מציע להפוך את רכיבות הלילה הארוכות בקיץ לפעם אחת בחודש לפחות:
מים אל ים, רכיבת מדבר באזור נחל פרצים, רמת הגולן ותוואי הירדן...מישהו שם שומע אותי ???
תגובות
סיכום רכיבה על ידי דודי – 27 יוני – מגדל צדק
 |
| Elishema to Migdal Tzedek |
מקס ונורית דאגו למסלול שעבר בירחיב, מתן, חורשים, אורנית, ראש העין, מגדל צדק, עינת, אנטיפטרוס, ירקון ובחזרה לאלישמע.
מקס הוביל, איציק החלוץ בדק את המסלול, יורם דיווש לצלילי הנגן, נורית צילמה ותמכה, נפתלי נטמע בקבוצה, אלי שמר על קצב, צביקה מאסף, מריל דאגה למאפינס, איתי סייע למוביל ואני אחראי על הסיכום.
תודה לכולם על רכיבה מהנה ולהתראות בטיול הבא עלינו לטובה.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – למען גלעד – 25 יוני
|
| Supporting Gilad |
עשרים רוכבים רוכבות יצאנו לרכב לקריית שרונה. שם התקיימה העצרת לציון שלוש שנים לחטיפתו של גלעד.
לאורך הירקון רכבנו כשמקס מוביל ועל אופניו דגל ענק עם תמונתו של גלעד.
הירקון פסטורלי, מעט אנשים אבל אי אפשר להתעלם מאיתנו. כל פעם שהרמתי את ראשי נתקלו עיני בעיניו של גלעד המביט עלינו מלמעלה. רק בקושי הצלחתי לעצור את הדמעות.
את דרכנו המשכנו ברחובות תל אביב הסואנים. כן החיים ממשיכים אבל העם זוכר, מתרגש ותומך.
הגענו לפארק שרונה, שם הצטרפנו לקהל תומכים במשפחה הנהדרת של גלעד.
נאומים מרגשים שבעיקר צועקים ....
"די.... מספיק לשבת בשקט".
מעכשיו הממשלה תשמע אותנו כל יום עד שגלעד יחזור הביתה.
אומרים שלא צריך להגיד תודה אבל כחברים של אביבה ונועם וכדרכם אנחנו כן רוצים להודות לכם , הרוכבים, שבאתם לתמוך.
תודה אישית לבן זוגי מקס שאירגן את הרכיבה החשובה הזאת.
אני תקווה שלא נצטרך לארגן רכיבות נוספות למען גלעד ושנראה אותו בבית יחד עם משפחתו בקרוב.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יורם – 20 יוני – זנוח לא זניח
 |
| Zanuach Lo Zaniach |
מה הפעם מקס הכין לנו?! בטח לא עליות...(:
התחלנו את המסלול שמונה חבר'ה נהדרים.
מקס נורית איציק צביקה גידי אברהם סטס יורם
התכנסנו בכניסה ליישוב זנוח ומשם התחלנו בעלייה מתונה...כ-2 קילומטרים לשמורת נחל דולב שבחלקה גם לקחנו את האופניים לטיול מהנה בטבע. עלייה שלא ראינו את סופה באופק, כמו שאומרים אם כל העליות.
בהמשך הדרך לכיוון בר-גיורא, דרך ההרים, אברהם ניצל כאשר ניסה למצוא מנוחה בצל אחד העצים ונפל אל בין הסלעים כשניסה לחבק את אחד הסלעים. כמה טוב שהייתה לו הקסדה על הראש שכמובן נשברה מעוצמת המכה. לאחר שוידאנו שאברהם בסדר המשכנו לכיוון בר-גיורא ומשם לצור -הדסה. בדרך גידי מצא לנו כמה מעיינות מים שהחלטנו לתת להן שמות ולא מכוון שלא ידענו את שמן(: לאחת קראנו" אין-גידי" לשנייה "אין-פנס" כי פשוט לא הייתה לנו תאורה ולשלישית "אין-שם" (במקור עין-תנור) כי נגמרו לנו השמות... היו עוד כמה מעיינות אך פשוט "אין כוח"...
עברנו ליד היישוב מטע שהיה בעצם למטה מצד שמאל ומשם אל דרך הקיסר שהייתה סינגל רצוף במדרגות תלולות ובסלעים מפחידים.
החל כבר להיות מאוד חם ולכמה מאיתנו כבר נגמרו המים. אך כמו הורים דואגים... מקס ונורית הכינו לנוהפתעה נעימה בסיום. אבטיח אדום וקר שפיצה על כל הטיול וכהשלמה אברהם פינק אותנו במילון קר ומתוק.
לסיכום,עברנו כ-26 קילומטרים שבהם אני לא זוכר שהיו עליות.................מקס אני לא יודע על מה כולם מדברים!!!
כרגיל היה יום מהנה.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 19 יוני - חוג לנשים מתחילות 2
 |
| Course Ladies Beginners 2 |
חמש רוכבות אמיצות יצאנו לדרך.
הגענו למגרש הכדורסל באלישמע, שם תרגלנו את שלמדנו בחוג הראשון ואז על הרצפה נוספו קרשים. את הגלגל הקדימי למדנו להרים ובקלי קלות את הקרשים עברנו. בהמשך רכבנו לתרגל ירידות......טוסיק אחורה ....מבט קדימה......מתגברים על הפחד והירידות קטנות עלינו ואז תורם של העליות. לומדות איך להשתמש במהלכים ובעידוד כולל מגיעות לסוף העלייה. בהמשך רכיבת כושר כאשר מקס מתעקש שנעבור את כל המכשולים ברכיבה.
הסבלנות משתלמת בהחלט יותר על האופניים.
הפסקה קלה בחורשים ובדרך חזרה שוב תרגלנו את שלמדנו.
כל הכבוד לאינגריד, יעל, טטיאנה ואהובי, השיפור מדהים.........ואתם הגברים....נא להיזהר !!!
כיף להיות בחברת נשים עם חוש הומור ורציניות בו זמנית.
נתראה עוד שבועיים.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי יובל - 13 יוני להר חרת, סטף, הר איתן ועין צובה.
 |
| Har Heret, Sataf and Har Eitan |
יצאנו 10 רוכבים לדרך כאשר המשימה הראשונה הייתה להשקיף על הסכר בנחל שורק על מנת לחזור כל הדרך חזרה ולעבור מצידו השני. אומנם היו כמה הצעות לתעבורה ימית שלא מומשו ולפיכך שיטת הביצוע הייתה מסורתית יותר על גבי אופניים.
ירדנו מהסכר לכיוון המשך המסלול לא לפני שמישהו הצליח למצוא שלולית עם בוץ (בקיץ) שהצליחה ללכלך את האופניים המבריקות שהוצגו לראווה בבוקר. משם במסלול עליה (ירידה) דרך הר חרת לכיוון הסטף עם תרגולת פנצר בדרך, מזל שכל אחד יודע את תפקידו בכוח, במיוחד התודה לאיתן על הביצוע המבריק. חלק מהדרך הינה כביש וחלקה דרך עפר עם דרדרת ברמות שונות.
בצענו תצפית נוף מהטיילת המוליכה לקפה סטף ועצרנו בקפה לטובת מילוי מים והתרעננות, במהלך העצירה התגלה ניסיון התנקשות נוסף בחייו של איתי שבוצע על ידי שחרור הגלגל הקדמי שלו, מחשש לתביעת דיבה לא ננקוב בשם החשוד שאותו העלה איתי, רק נרמוז שעל פי איתי חשוד זה נסה כבר בעבר להתנקש בחייו בסיור בארצות הנכר. בקפה פגשנו והתוודענו לזן נוסף של רוכבי אופניים שמשקל האופניים שלהם משתווה למשקל המים שאנו לוקחים איתנו וגילנו שאפילו להם יש תקלות טכניות, ניסיונות לבדוק אפשריות החלפה אופנים תמורת אופניים נענו בשלילה על ידי זן זה.
משם המשכנו והקפנו את הר איתן מכל צדדיו, גם כאן משום מה הצלחנו לעלות למרות העובדה ששביל זה מוגדר ואני מצטט ממדריך טיולים " שביל שנע בצורה מעגלית סביב הר איתן בגובה של כ-750 מטר. מתאים לרכיבה משפחתית על אופניים או לחובבי הליכה וריצה".
המשכנו לעין צובה בה זכינו להסבר מקיף מאחד מחברי הקיבוץ על המקום וחלקנו בדקנו את הנקבה לפרטים תוך כדי הליכה בה והשמעת מבחר קללות עקב מפגש בין מספר קודקודים לדפנות הנקבה,וחלקנו נחו.
עליה נוספת הביאה אותנו למעוז ציון ומשם למבשרת ציון ומשם ירדנו דרך ירידה טכנית שגבתה את מחירה במספר נפילות לכיוון הרכבים. בדרך הופתענו ,מלבד מקס ונורית, ע"י שמעון ושרונה לרגל יום הולדת של שמעון (חמישים) בבירה קרה ובשאר דברי מזון כולל עוגה ביתית. מזל טוב שמעון והחלמה מהירה מנסיעת המבחן הראשונה שלך על האופניים החדשות וחזרה מהירה לשבילים.
לתשומת לבם של המשתתפים בטיולים העתידים הסטנדרטים הגבוהים שהופגנו בתחום ההסעדה בטיול זה מן הסתם לא יחזרו שנית בקרוב. משם רכיבה קצרה לרכבים וסיום. לסיכום 23.5 ק"מ של עליות וירידות, חלק מאיתנו יישמו את הקורס ברכיבה טכנית חלק פחות ולעיתים כדברי מקס לקחו את האופניים לטיול רגלי, נוף יפה, חברה טובה ומזג אויר חמים במעט.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי איתי - קורס טכני 2 - 6 יוני 2009
 |
| Course 2 Horshim |
מפגש עם תום (מדריכנו הנמרץ) ומיד פוצחים בטיפוס לכיוון גבעת הבכי (בגלל הדמעות שנשפכות עד שמגיעים למעלה) כיוון אופניים לאותם רוכבים שטרם לקחו חלק בהשתלמות הקודמת ויאללה לשבילים.
טרם הכניסה לסינגל הראשון תום מסביר מה עומד להתבצע, מקס חסר סבלנות דורך על פדל אחד וכולו שקיקה להכנס כבר לסינגל.
מגיעים למדרגת סלע ומקבלים הסבר כיצד עוברים אותה (החבר'ה הצעירים יותר יגידו "מנקים אותה") תום מדגים, ומשום מה הדברים נראים פשוטים, קלים וללא כל מאמץ מיותר עד שאנו מתחילים לעבור.
חלקנו מכים בסלע ללא רחמים (והמים לא יוצאים) חלקנו מצליחים לעלות ונעזרים במקס ותום להמשיך את המומנטום וחלקנו, ראה זה פלא, עוברים (כן איתן, אתה כשרון מלידה...)
ממשיכים למכשולים הבאים שליטה בסיבוב מוגבל, ירידה בטוחה ממדרגה (הצעירים יגידו ניקוי דרופ, לא ברור לי מה הם מנקים כל הזמן) שיטת ההדרכה היא רכיבה בסינגלים עד ההגעה למכשול, התקבצות, הסבר והדגמה ע"י תום ולאחר מכן תרגול אחד, שניים או יותר תלוי במידת ההצלחה האישית של כל רוכב.
לאחר 3 שעות של תרגול מגיעים לחניון להפסקה, נפרדים מתום ורוכבים (איך לא) בעליה התלולה למגדל.
לחלקכם – העליה למגדל אינה אומרת ולא כלום, ורק למען הסר ספק, זאת חתיכת עליה שלא השאירה איש מאיתנו אדיש. עליה שלא נגמרת, החום מעיק, הזיעה נוטפת ומטפטפת, הנשימה קצרה ואנו – מטפסים.
לאחר שכולנו התקבצנו למעלה, החזרנו את הנשימה והדופק לרמה נורמלית התחלנו, איך לא, לרדת בסינגל טכני ביותר, סינגל שבו רבו הנופלים, מחליקים ומורידי הרגלים על הרוכבים ברציפות, ולמרות זאת, כולנו הגענו לתחתית השביל שלמים ובריאים.
מכאן, כולנו דוהרים לאלישמע, השמש כבר קופחת, חם, וכולנו רוצים להגיע.
נתראה ברכיבה הבאה.
תגובות
נסיעה לאיטליה ואוסטריה.
 |
| Italy & Austria |
יצאנו בשבת בטיסה למינכן כשהאופניים ארוזים לבטח בארגזיהם, לאחר שעות מספר אנו במינכן, מקבלים את האופניים והרכב השכור וממריאים (אני נוהג) לכיוון איטליה (אגם LA GARDA ) מתמקמים במלון, המוגדר "ידידותי לרוכבי אופניים" וכולל אזור אחסנה מאובטח ונעול לארגזי האופניים, מעמד לעבודה, מתלה לאופניים, כלי עבודה שונים והכל באזור מאובטח ונעול. וליד המלון עמדת שטיפה מדוגמת לאופניים.
מתארגנים, עולים על בגדי רכיבה ויוצאים לשפת האגם, בכל עבר רוכבות ורוכבי אופניים, אנו עדין לא רגילים לשיטה המקומית בה רוכבי אופניים הם חלק מהקהילה ולא יצורים שיש להעיף מהכביש ונעצרים על ידי שוטרת (יפה כמו שרק איטלקיה יכולה להיות) שואלת מהיכן אנו ודורשת שנרד מיד לכביש כי על המדרכה אפשר לההרג !!!. על שפת האגם המוני נופשים משתזפים ומשתזפות (ברור, מה חשבתם שעם החלק העליון ?) ויותר מכך רובי אופניים.
נפגשים עם מדריכי אופניים מקומיים, דנים במסלולים באזור ולומדים על האפשרויות הגלומות באזור זה. למחרת יוצאים עם מרטין המדריך לטיול שטח הלוקח אותנו בינות שבילי אופניים, סינגלים, ירידות ועליות מימין נחל זורם, מטעי פרי וגפנים מעלינו מטפסי הרים תלויים בלוליינות משוכללת ומטפסים אט אט במעלה ההר תלויים על וו וחבל (ואתם טוענים שרכיבת אופניים מסוכנת).
עוצרים למנוחה בעיירה ארקו לבירה צוננת מדברים על ישראל, גרמניה ומדינות אחרות מהן הדיעו הרוכבים, כולם מתפלאים שבישראל רוכבים כל כך רבים ומתעניינים היכן ניתן לרכב כשהמלחמה משתוללת בישראל.
למחרת נוסעים לאוסטריה לעיירה MAYRHOFEN, המלון כמו באגדות האחים גרים, הכל נקי ומבריק והירוק צועק מכל עבר (ראו בתמונות) חדר אופניים מדוגם, כלי עבודה, סטנד טיפולים, מכונת שטיפה, מכונת כביסה ויבוש, סאונה וגינה בה ניתן להתרגע, בעיקרון העיירה משמשת עיירת נופש ובכל פינה מסעדה או בר בהם ניתן לסיים רכיבה, לדון על הרכיבה הבאה או סתם לדון ביופיין של בנות העיירה בכובד ראש המאפיין אותנו.
בבוקר, לאחר ארוחת בוקר משובחת ובנוסף חטיפי ומשקה אנרגיה אנו רוכבים לרכבל המעלה אותנו לגובה 1760 מטר להר PENKEN ומשם מתחילים לרכב בעליה מרהיבה לגובה 2200 מטר האויר צלול מזג האויר נפלא אך HAZY (ובתרגום: הביל מעט) מתחילים לרכב במורד בשבילים משובחים בדרך צולחים שלוגיות (תלוליות שלג קטנות) הנוף מהמם, ניתן לרכב בשבילי האופניים עד גובה 1400 מטר או אז נכנסים לתוך היער, השבילים הופכים סינגלים מהודקים ומשובחים וכך אנו ממשיכים אל המלון.
ההמשך ברור לכם, יושבים עם מדריך אופניים מקומי על בירה, שניצל וינאי, צ'יפס, שטרודל תפוחים וקפה ודנים במסלולים והאפשרויות עבור הרוכב הישראלי, זאת עלינו לדעת, הגם שאנו כולנו רוכבי על, בעלי כושר ויכולת ואופנינו רוויות בהילוכים ומשככים למינהם, מדריכינו המקומיים עושים זאת על אופניים פשוטים להפליא זנב קשיח, מהלך מוגבל ללא שיכלולים מצד שני הם בעלי יכולת רכיבה מופלאה ומכל רכיבה עימם אנו ללומדים דבר נוסף, הערותיהם מקצועיות, צורת ההובלה של הקבוצה מקצועית וניכר כי הם מכירים את השטח כמו כף ידם.
בהרים הסובבים את מאירהופן ניתן, לדברי המדריך לבלות יום שלם על ההרים בין שבילים, יערות ונוף מדהים הנראה לקוח מעטיפת שוקולד או מתמונות מצלילי המוזיקה.
נפרדים בצער ממאירה ופן ונוסעים ל – ZELL AM SEE עיירת נופש ידועה לידה הכפרים מאיסהופן וקפרון שתיהן מהוות פוטנציאל רכיבה לרוכב הישראל.
קצת משעמם לחזור על הקטע שנשמע שחוק, הרים, ירוק, נחלים, שלג, תמונת נוף – אבל תחשבו על כך: יוצאים מהמלון לרכיבת נוף של 6 ק"מ בדרך אופניים מסודרת. נפגשים עם המדריך שנותן תדרוך לגבי יום הרכיבה, עולים ברכבל לגובה 1450 מטר ומשם במהלך יום שלם רוכבים בקו היער ומעט מעליו, קצת יורדים ושוב מטפסים , סינגלים משולבים בשבילים משובחים שבתורם גולשים לכפרים קטנים או פוגשים בקתה על צלע ההר שם נסב לבירה קרה וכריך בצהריים ונמשיך בדרכנו.
בערב, לאחר טיפול באופניים (מכונת הכביסה והיבוש סיימו כבר) יוצאים לארוחת ערב ב – ZELL AM SEE .
לסיכום, הטיול היפה ביותר שערכתי אי פעם ולבטח המעניין המאתגר והמיוחד ביותר.
שימו לב – אנו פותחים 3 קבוצות נוספות לאוסטריה בקיץ 2009, הצטרפו בהקדם והבטיחו מקומכם.
שאלות, טיפים, מה לקחת, מה לארוז מה לא לקחת, איך לארוז, הנהלים בשדה התעופה, האם משלמים וכד' – פנו אלינו נשמח לסייע.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – אלישמע ליער נחשונים – 16 מאי
 |
| Elishema to Yar Nachshonim |
המסלול לאורך הירקון בבוקר מעורר את החושים הרדומים בייחוד במעבר המים הראשון.
כל הכבוד לבנות המין החזק, שהראו לגברים איך עוברים את המים בלי להרטיב את הנעליים........
בהמשך מסלול מישורי עם פה ושם אתגרים קלילים.
העלייה ביער נחשונים האיצה את הדופק ואת הזיעה ואחריה ירידה נחמדה.
עוד עלייה קלה למגדל צדק והינה אנחנו כבר בעינת שכבר מיזמן נקבע כמקום הפסקה מצוין.
את הדרך חזרה עשינו בכייף כשמקס דואג לכול רוכב ורוכבת.
ברמה האישית כייף לרכב עם אנשים כל כך נחמדים.
כן..הקיץ מסתבר כבר פה ובגדול ואת תמונות פרחי החורף מחליפים הקוצים, אז איתי פרח הקקטוס במיוחד בשבילך.
עד לפעם הבאה שבוע טוב לכולם.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי איתי – כוכב יאיר צ'לנג' – 9 מאי
 |
| Kochav Yair May |
אח, איזו רכיבה, איזה מסלול, באמת כל הכבוד למארגני הרכיבה והמסלול, רואים שהשקיעו ימים ושעות של מחשבה בלימוד והכנת המסלול, בהכנתו לקראת הרוכבים, בניקוי וסילוק אבנים ומהמורות.
שם הרכיבה מעיד עליה, אך, הזכויות על השם שייכות לידידי, ושכני ד"ר תומר בכר שהגה את השם והכיר לנו את המסלול ועל כך אני מוקיר לו תודה עמוקה.
התכנסנו ברחבת בית הספר בצור יגאל 17 רוכבות ורוכבים חלקם מתמידים יותר וחלקם פחות, בוקר טוב לסטס ונקוה לראותך רוכב עימנו שנית, ובוקר טוב לטטיאנה – אנו שמחים שהצטרפת שוב אלינו.
לאחר הקדמה קצרה שנועדה להפחיד את הרוכבים יצאנו לחורש אייל סינגל לחימום ותרגול ואנו שועטים במורד לאורך גדר הישוב צור יגאל מטפסים בעליה קלה ועוד אחת לכיוון בית הקברות, גולשים בדרך צרה שאינה סינגל אך משלבת את כל האלמנטים שלמדנו לכיוון השביל ההיקפי של הישוב. נכנסים לתוואי נחל אלכסנדר ורוכבים לאורך התוואי המרוצף בחלוקי נחל שמעירים ומקפיצים את כל איברי גופנו – הקללות על המוביל ניתכות במרץ (בלב כמובן) ואנו מגיעים למעלה חזירים .
מעלה חזירים על שום מה ? על שום שיתכן וחזירי בר ניצפו באזור ויתכן כי משום שהרוכבים המעפילים במעלה מתנשפים כחזירים בעת ההעפלה. כולנו הגענו למעלה מי ברגל ומי על אופניו.
ממשיכים לבית השויצרי (כן, שויצרי) דוהרים בסינגל מחצבת טייבה ועולים בדרך מסולעת לכיוון הבית השויצרי שנבנה על צלע ההר, הבית שויצרי כמו שאני אסקימואי אבל לך תתווכח עם אגדות אורבניות ושמות מקומיים. בסיום העליה מהבית השויצרי נק' החלטה בה מוצגות לרוכבים האלטרנטיבות – האחת ירידה מסלעית לגדר ורכיבה לאורך גדר ההפרדה, והשניה חזרה לצור נתן ושעשועי סללום וסינגלים.
הפתיעו אותי – ובחרו בגדר ההפרדה, רוכבים על הכביש לכיוון סלעית, גידי מחליט שזה הזמן לנשק את אדמת המולדת (גידי, את זה עושים כשיורדים מהמטוס \ האניה ולא ברכיבה) ומשתטח מלוא קומתו על הכביש.
ערכות העזרה הראשונה נפתחות (מסתבר שלכולם כבר יש ציוד) אלכהול נמזג על פצעיו של גידי , אולי מכאן הביטוי ללקק את הפצעים ? פלסטרים מודבקים מחברים מחדש את איבריו הרופפים והוא כחדש מוכן לרכיבה. דוהרים במורד לכיוון גדר ההפרדה ופוגשים סיור צבאי (מציעים להם להתחלף הם עלך האופניים ואנחנו בהאמר) ועולים על כביש ההפרדה ומתחילים לדהור לכיוון כוכב יאיר – 8 ק"מ של הנאה צרופה עליות וירידות סיבובים ופיתולים (ושוב תודה לד"ר תומר בכר על היעוץ בבחירת התוואי) נכנסים לצור יגאל, צילום משותף על הדשא, מגיעים למכוניות ומתפזרים
כך וכך ק"מ – מי סופר, הרבה עליות, הרבה ירידות והמון כיף
נתראה ברכיבה הבאה
תגובות
סיכום רכיבה על ידי מקס – רכיבת ירח מלא 55 ק"מ – 7 מאי
 |
דניס הזמין קפוצ'ינו (לא שוקו מיוחד), דוב הזמין קפה בכוס חד פעמית (שהקפה נשאר חם יותר זמן......הוא אומר !!), נורית ואני הזמנו סנדוויץ' עם סלמון (לשם שינוי), איתי שיגע את המלצר. לדודי היה קר מידי לשבת בחוץ !!!!! איציק התלבט עם להזמין סלט ברצלונה......ואיתן...את החבית לא ממלאים לפני רכיבה !!!!
אה כן !! הרכיבה.........
מרטין שכח את משקפי הלילה שלו בבית.......פעם אחת התקרב קצת יותר מידי למים, פעם נוספת שכח להסתובב ומצא את עצמו מטייל בשיחים........ ופעם שלישית הלך לאבוד.
דניס.......מה זה משחק הגולף בחול באמצע הרכיבה?????
ובנוסף בדרך על התל, הצגה פרטית על ידי חבורת מוזרים לבושים בבגדים הזויים לחלוטין.
רכיבה מעולה........אחד נגד עשר יהללללללהה....................
תגובות
סיכום רכיבה על ידי
 |
| Latrun to Bet Meir |
כ- 300 מ' לאחר היציאה חלק מאיתנו כבר סחבו את האופניים ברגל במעלה עליה רצחנית. זו הייתה התחלה למסע שכלל בעיקרו כפי שמקס נוהג לומר "עליה אחת", במעלה דרך בורמה. לאורך הדרך הייתה "דרדרת" רבה שהקשתה על העלייה. כעבור כמה ק"מ נאלצנו להיפרד מזוג רוכבים שמיצו את מהות הרכיבה ופרשו. המשכנו 9 (8 בעקבות 1), חצינו את כביש 38 ושם פרש זאב שגם החליט כי הבין מהות הרכיבה. המשכנו לעלות במעלה דרך בורמה, הדרך הייתה עליה ארוכה ותלולה עם דרדרת רבה. בסוף העלייה כאשר אנו מנסים להסדיר את הנשימה רוכב נוסף החליט לפרוש ונותרנו 7 רוכבים.
לאחר ארוחת בוקר טיפסנו לדרך המשלטים (משלט 16 ו- 21) וכעת התחילה הירידה למטה. חזרנו באותה דרך. הירידה הייתה קשה ואפילו מסוכנת חלקית, אחד הרוכבים כמעט איבד שליטה וכמעט ירד לתחתית ההר ישירות (לא דרך השביל), וברור כי לא ניתן לסיים ירידה כזו ללא פנצ'ר. חצינו שוב את כביש 38 ורכבנו חזרה ללטרון.
לא יודע לגבי שאר הרוכבים אך זו בהחלט הייתה אחת הרכיבות הקשות שעשינו. ולמרות זאת הנופים מרהיבים שזורים בהיסטוריה של התקופה הקשה של מלחמת השחרור.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי מקס – קורס לרכיבת טכני ב יער חורשים – 25 אפריל
 |
| Course Horshim |
תום הראה לנו קונספטים חדשים כמו חלוקת משקל נכון, הרגלי בלמים נכונים, איך לעלות על הסלע ולרדת ממנו, איך לבחור את המסלול הנכון וכו'. תירגלנו הרבה וגם רכבנו בכמה סינגלים נחמדים. עכשיו נותר לנו להתאמן וליישם את מה שלמדנו. תודה ....תום
אני הרווחתי הרבה מהקורס ורוצה להמשיך באותו סגנון של למידה. ב-6 ליוני נערוך עוד קורס (המשך). למעוניינים יש להירשם בהקדם. מספר המשתתפים יוגבל ל – 10 רוכבים בלבד. המחיר – 75 שקל לרוכב.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – עליה לים המלח – 18 אפריל
 |
| Arad to Dead Sea |
כשכל העולם מנמנם הגענו לערד. בוקר טוב, לכל הרוכבים 8 במספר, ושתי מלוות, הנהגות המקצועיות שילוו אותנו ב 4 x 4 לכל הדרך.
ההתחלה בנקודת גובה 600 מטר מעל פני הים, סיום במלונות ים המלח ב 385 מטר מתחת לפני הים. ברור שיורדים כל הדרך אבל פה מתחילה ההפתעה. באופן ככלי ירדנו דרומה כאשר עלינו כ 340 מטר כך שמי שטוב בחשבון יבין.........
את ה5 ק"מ הראשונים עברנו בשקט, מיתרגלים לתנאי השטח, אבנים אבנים ועוד אבנים ואז מתחיל שכרון החושים שהלך והשתפר עד שהפכתי לשיכורה מרוב נוף. קצת קשה לתאר את המראות המדהימים שניגלו לעינינו. נוף קדום שמשתנה כל הזמן.
המשך הדרך בעליות וירידות שמשום מה את העליות אני זוכרת היטב. במבט מלמעלה נתקלנו בכבשים שתירגלו תרגילי סדר למופת. ( ראה תמונות ).
חצינו כביש ובהמשך עליה, עליה ועוד עליה לשמיים. את העליה הזאת עשינו ברגל ונתנו למקס את האפשרות להוכיח את מיומנותו גם ב 4 x 4 . ירידה להפסקת אנרגיה. מהרכב מוצאים את הצל וכמו שהבטיח איתי, תוך 30 שניות היה צל, קפה, סנדוויצ'ים בקיצור בית קפה לתפארת.
אז העליה השנייה לשמיים. הקיבה שלי עדיין מתהפכת כשאני רואה את התמונות של ה 4 x 4 עולה, גם ברגל משימה לא פשוטה אבל המשפט של מקס "עשינו זאת".
נא לזכור שאחרי כל עליה כזאת יש ירידה ובשל תנאי השטח (זוכרים אבנים קטנות )יש צורך במיומנות טכנית. אחרי כ-30 ק"מ במחצית הדרך, פנינו מזרחה במישור ואז סוף סוף ירידות. אי שם באופק רואים אותו – כן את ים המלח. עד כאן ללא תקלות ואז בירידה כאשר נדמה לי שאני עומדת, סלטה מעבר לאופניים, נפילה, לרגע בהלה, אין אוויר בריאות. אבל לשמחת כולם חזרה לי הנשימה, התאוששות, בדיקה שהכל בסדר וממשיכים. אז תורו של צביקה, התחילו הכיווצים, (מצטערת אברהם ......יש לך יורש), מעסים, מותחים, הרי אנחנו כבר מנוסים, מלח לכולם ויאלה על האופניים.
ללא תקלות נוספות הגענו למישור עמיעז. מישור כשמו כן הוא, מסביב הרים, כאן הרגליים יכולות קצת לנוח. אז במגמה צפונה הגענו לנחל סדום, סלעי חוואר לבנים. רכבנו בתוך הקניון מסביב סלעים מדהימים בצורתם. חוויה שקשה לתאר אותה. הנחל מגיע לנחל פרצים רוכבים במורד הנחל עד בריכות מיים וצמחיה. זהו הגענו לכביש. המשכנו בדרך צדדית עד לטיילת, שם במחיאות כפיים חיכתה לנו אשתו של שמעון.
הקיבה צועקת אוכל, המגש של ה4 x 4 נפתח ובה מסעדת מקס. בירה חומוס סלטים ועוד. ממלאים את הקיבה, נרגעים ומנסים לקלוט את החוויה המדהימה שעברנו.
לסיום תודות.
לאיתי אהובי ולידור.
למקס שארגן רכיבה בטוחה.
לכל הרוכבים המקסימים.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורות – 11 אפריל – פארק ברטניה ותל עזקה
 |
| Park Britania & Tel Azaka |
מלי און עברנו לצד השני אל הפארק. סינגל ראשון שמכניס מיעד לאווירה של הרכיבה המיועדת.
כן צריך להתרכז כדי להישאר על השביל הצר. מסביב הפריחה בעיצומה והריח של הבוקר והאוויר הקריר מעירים את כל החושים.
עליה ואז שוב סינגל הפעם בעליה, קצת על האופניים וקצת פחות. ממשיכים בעליות וירידות בתוך החורש ואז עליה לתל עזקה, וואו איזה נוף.....כן שווה את המאמץ ובגדול.
לפעמים קשה לעזוב מקום כזה אבל בכל זאת ממשיכים הפעם הסינגל בירידה ועוד סינגל טכני בירידה קצת קשה אבל לא נורא לפעמים גם מותר ללכת. (לא כולם).
בהמשך שבילים רחבים, אפשר ליהנות מהפריחה המדהימה והפעם כבר לא האמנתי למראה עיני איזה צבעים ואיזה כמויות של פרחים.
מאוד קשה יהיה להיפרד מהתקופה היפה הזאת. בסוף כמובן עליה תלולה חזרה לפארק ולמכוניות.
לסיכום קרוב לבית שווה מהנה מאתגר ומשחרר.
כמו תמיד תודה למקס שהוביל עם הרבה סובלנות. לצביקה ואיציק, הקטע עם המספר על האוטו הוא גאוני.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי נורית – 28 מרס - נחל כסלון לנחל שורק
 |
| Nahal kisalon to Nahal Sorek |
10 רוכבים לפי סדר הגעתם.
1. יורם – ברוך שובך לקהילת הרוכבים.
2. דודי – עתידך כזמר מובטח.
3. צביקה – אופטימי ומחייך – כן ירבו.
4. איציק – טוב הלב.
5. שמעון – שפו על הגעתך בזמן.
6. שי – הבן של שמעון – את העליות לא אהב אבל חייך לקראת הירידות – כל הכבוד.
7. גידי – קיפץ משביל לשביל בקלי קלות.
8. יובל – את המסלול עבר ללא דופי.
9. מקס – הוביל אותנו בהומור שהיום הגיע לשיאים חדשים.
10. ואני – עבדכם הנאמן.
ועכשיו למסלול.
אחרי שני ק"מ של חימום הגיע הזמן לקלף את השכבות ואז ללא התרעה התחילה העלייה ה"מתונה" שנמשכה כ-12 ק"מ. העלייה הייתה לאורך דרך הנוף הדרומית ביער קדושים.
הנוף עוצר נשימה וכך גם המאמץ.
בצובה עברנו לצד השני של הרכס, והתחלנו את הירידה לנחל שורק. בעין טייסים במקום מסתור מהרוח מילאנו את המצברים. האווירה מחוייכת, בדיחות, סיפורים ויאלה ממשיכים בירידה מדהימה על למעבר הראשון של הנחל. הזרימה די חזקה אבל כולם עוברים אותו בשלום.
מכאן מתחילה הרכיבה לאורך הנחל במגמת ירידה. (רק לפני שבוע רכבנו בכיוון ההפוך).
הירידה הייתה יכולה להיות מהירה לולא הרוח שנשבה בעוצמה. לעיתים חשבתי שאני עומדת במקום.
במעבר מיים השני כבר לא מתרגשים עוברים וממשיכים. לקראת הסוף עוד עלייה קצרה והנה הסתיימו 38 ק"מ של רכיבה מהנה.
המסלול כולו פורח בצבעים מרהיבים של צהוב,סגול,אדום,לבן, ורוד ועוד. הרגשה של טיול בגן עדן וכמו שמקס אמר, נראה שגם הסלעים פורחים.
לי אישית אחרי שהלכתי שבוע שלם כמו טווס, אחרי הרכיבה לירושלים, חששתי מירידת מתח אבל כולם היום היו עליזים במיוחד, ויחד עם הנוף והפריחה היה לי כיף כיף כיף.
תגובות
סיכום רכיבה על ידי – איתי – 21 מרס – אלישמע לירושלים
 |
| Elishema to Jerusalem |
הפעם, ללא הומור מוקדם על שעוני השכמה או התעוררות איטית, הפעם כל הסיכום יהיה רצוף עובדות ונתונים.
כידוע לכם גלעד שליט מוחזק בשבי כבר 1000 ימים. מקס ונורית חיפשו דרך להנצחת היום העגום ורקחו רכיבה מאלישמע לירושלים לאורך 100 ק"מ (או ק"מ אחד לכל עשרה ימי שבי)
אך טרם סיכום הרכיבה מספר אמירות אישיות:
1. לנכדתו של איציק – שהסבא שלה פיספס את יום הולדתה – אך למרות הנ"ל נשא עימו את הברכה ואף הצטלם עימה – מזל טוב מכל הרוכבים .
2. לרעיות היקרות שבאו לאסוף אותנו מירושלים, תודה רבה שבאתן וחיכיתן לנו (חלקכן מספר שעות), אתן הערך המוסף של המאמץ שעשינו.
ובכן, לרכיבה, התכנסנו, 6 נועזים במיוחד באלישמע, נורית, מקס,איציק, אברהם, דודי ואיתי ובחור נוסף בשם אורן הצטרף בהמשך הדרך (בצומת אל-על) ויצאנו מלאי חיוך ומרץ לדרך כשהמסלול המיועד אמור לעבור לאורך פסי הרכבת עד לירושלים.
להלן המסלול בו חלפנו: אלישמע, ראש העין, פארק אפק, עינת (את הקפה ראינו מרחוק), יער קולה, ברקת, טירת יהודה, צומת אל על , דרך העיר לוד, רמלה, מצליח, נען, מזכרת בתיה, נצמדנו לערוץ נחל שורק, טל שחר, ישעי, בית שמש, עד כאן היתה הרכיבה נוחה נעימה ומישורית משהו – דבר שלא אופייני לידידנו מקס המחפש עליות וסובל בירידות.
בדרכנו חלפנו על פני נופים מגוונים מהם אורבניים (העיר לוד, רמלה) ומהם כפריים, שדות נען, אזור חולדה ומהם נופי טבע במיטבם – פרק הרי יהודה, יער עמינדב, עמק רפאים.
מבית שמש ברור היה לנו כי עתה יחל המסע – ובאמת התחלנו בטיפוס מתון ומתמשך לפאתי ירושלים, טיפוס שלא היווה קושי משמעותי מהרגיל בעיקר שהתוואי בו רכבנו עובר לצד מסילת הרכבת לירושלים.
המשכנו לאורך נחל שורק הזורם (המים מטוהרים \ מטופלים) המראה מרנין, הכל סביב פורח ואנו קלי רגליים לוחצים על הדוושות וממשיכים בדרכנו.
ביער עמינדב החליט אברהם כי עד כאן הרכיבה ומעתה הוא מעוניין לקבל מסג' ביער (משונה האיש, אבל רצונו של אדם כבודו) נשכב אברהמנו על הקרקע וכולנו התגייסנו, סכנו את רגליו בג'ל משחרר ועיסינו את רגליו (תמחקו את החיוך, האיש סבל) במרץ כה רב דבר שאילץ אותו ליטול את אופניו ולנוס מאיתנו בריצה שמא נחשוק להמשיך ולעסות אותו (אברהם, על אופניים רוכבים). (הכל עובדות – מתועד בתמונות)
המשכנו לטפס דרך שמורת הרי יהודה, המראות מסביב קסומים פריחה ומשפחות המעודדות אותנו לכל אורך הדרך, חלקם אף המליצו על אישפוז בכפיה כששמעו על המרחק שבכוונתנו לגמוא .
בגשר קבו (יש מקום כזה , האמינו לי) פגשנו רכב 4x4 שנהגו המליץ לנו על דרך שונה מעט ושלח אותנו לטיפוס של כ – 400 מטר לאורך 3 ק"מ – אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה חיבה חשנו לבחור ששלח אותנו לטיפוס המיותר .
כידוע לכם כל עליה מסתיימת בירידה – את שעלינו ירדנו בדהרה עד הכפר בתיר ומסילת הרכבת, המשכנו לדווש לאורך המסילה ובדרך לא דרך התגלגלנו למגרש החניה של תחנת הרכבת "גן החיות התנ"כי " אם תשימו לב לתמונות תוכלו לראות את התקדמותנו לאורך שעות היום מיציאה באור הבוקר דרך שעות הצהריים ועד תמונתו של איציק המחזיק ברכה לנכדתו בעת חשכה.
השעה 18:20, ירושלים, פנסי התאורה דולקים, 7 רוכבים יצאו, רכבו כל הדרך והגיעו. מוני הק"מ (אצל כל אחד המרחק שונה) מדווחים אצל כולם מעל 100 ק"מ. (אבל מי סופר) גובה מצטבר כ – 1000 מטר, כ – 7000 קלוריות נשרפו במהלך הרכיבה.
כולנו נדחקים למכוניות מעמיסים את הציוד ומפליגים בחזרה הביתה למקלחת וארוחה רצינית.
מילה אישית – זאת היתה הרכיבה הארוכה ביותר שביצעתי אי פעם, ציפיתי כי אגיע לקו הסיום רצוץ ועייף אך אני יכול לדווח לכולכם שחשתי התרוממות רוח ושמחה ואם ציפיתי כי למחרת אחוש את מכאובי הרכיבה – הרי שגם ההפסקות שערכנו, המתיחות תוך כדי ההפסקות, האכילה והשתיה המוקפדות במהלך הרכיבה סייעו לי לחוש מצוין ביום למחרת הרכיבה.
נתראה ברכיבות הבאות
תגובות
סיכום רכיבה על ידי שמעון ג. – 14 מרס – נחל הבשור
 |
| Nahal HaBsor |
הטיול עבר בשטחים ירוקים מלאי פרחים ובנקודות תצפית מרהיבות. מקס צייר קו אווירי מנקודה לנקודה ואנו דהרנו דרך שדות עליות ומורדות שהיו חוויה מיוחדת בפני עצמה (חלק מהירידות היו תלולות מאוד כך שתאוצה שנצברה בירידה ניתן היה לעלות כמעט את כל העלייה).
במסגרת הקו שצויר נאלצנו לחצות את הנחל מספר פעמים. חוויה ייחודית אחרת הייתה רכיבה על גשר חבלים (רק אחרי שחצינו גלינו שאסור לרכב על הגשר עם אופניים).
לאורך המסלול פגשנו קבוצה מדהימה של מלווי עיוורים שרכבו על אופניים זוגיים (Tandem) אנשים מיוחדים ויקרים. על מנת שנרחיב את אופקינו קבלנו הדרכה על משאבות מים ומאגרי השהייה.
מאחר וכאמור מדובר במסע אופניים לא ניתן היה לסיים את הטיול ללא קטע ה"מסע". הגענו לקטע מסלול שאפילו עיזים מתקשות בו ואז במקום שהאופניים יסחבו אותנו אנו סחבנו את האופניים לאורך קיברת דרך (מחמת ההרגל המשכנו לגרור את האופניים גם בשביל נוח לרכיבה).
בונוס נוסף ברכיבה זו היה לזכור ולשנן (ולמרות שכולנו נשואיים) כי "האישה תמיד צודקת" כל פעם שנורית אמרה שאנו לא בכיוון הנכון (והיא אמרה הרבה פעמים) היא צדקה.
חזרנו לפארק אשכול לאחר 5 שעות רכיבה / סחיבה כאשר גמענו כ 36 ק"מ שהיו מעניינים ומהנים.
תגובות
סיכום רכיבה על יד אברהם – 7 מרס - ירושליים
 |
מה יכול לסמל יותר את שלמות העיר מאשר סיור אופניים המודרך במשותף על ידי מקס/נורית (יהודים, אוהבי ירושליים הגרים זמנית בהוד השרון) ווסים (ערבי, הגר קבע באבו-תור). לא ברור אם ווסים השתתף בתכנון הטיול ובסיור מוקדם שעשו המדריכים היהודים. סוד זה שמור עמם. מה שברור שהוא הצטרף אלינה די בהתחלה, כשעוד השתובבנו בשבילי גן סאקר. בחור צעיר כבן 19, בהיר פנים, לבוש מעיל חם (להזכירכם, לפי כל התחזיות היה אמור להיות חמסין, אם כי עם הנחה גדולה עבור ירושליים של מעלה), מכנסיים ארוכים ומצוייד באופני פעלולים, השוקלות טונה, עולות שניים עשרה אלף ש"ח (לדבריו) ובעלי הילוך אחד בלבד. עם אופניים אלו הציג לנו ווסים פעלולים מרהיבים של רכיבה על גלגל אחד, ירידה מכל מדרגות ועוד'. ווסים הפגין גם התמצאות טובה בסימטאות העיר.
Comments תגובות
There will be a delay before your comments are loaded......we need to check for spam.